הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור כבישונים
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

כשהיה אקימוב בן ארבע עשרה הוא התגורר בפנמית הספורט בסנט פטרסבורג ורכב 38,000 קילומטרים בשנה! כלומר בערך 720 ק''מ בשבוע בממוצע, ובשנת 1996- כרוכב מקצוען, רכב מרחק גדול כמעט פי שניים. הוא רכב שלוש עשרה פעמים בטור דה פראנס וסיים בכולם.
קרדיט: נאור פרץ
הועלה על-ידי: 
אלעד פלטין Power-Train לאתר של אלעד פלטין Power-Train
2/2/2010, 21:49
אקימוב
                

   

 ויאצ´סלב אקימוב 
אקימוב היה חבר בקבוצתו של ארמסטרונג, בעל מוסר העבודה הגבוה ביותר. הוא נחשב לאחד מהג'לובים הקלאסיים. כשהיה אקימוב בן ארבע עשרה הוא התגורר בפנימיית הספורט בסנט פטרסבורג ורכב 38,000 קילומטרים בשנה! כלומר 720 ק"מ בשבוע בממוצע, ובשנת 1996- כרוכב מקצוען, רכב מרחק גדול כמעט פי שניים. הוא רכב 13 פעמים בטור דה פראנס וסיים בכולם.
כאשר אחד מחבריו של אקימוב שבר את שתי עצמות הבריח בתאונת אופניים, נקט המאמן שלו ביצירתיות וחיבר ריתמת גוף לתקרה כדי שהרוכב יוכל להשלים את מכסת הקילומטרים שמוקצבת ביום המחרת.
 
מיכאל קרוטר-מאמן אופניים ממודיעין שעלה לארץ מברית המועצות לשעבר, מספר שהמאמן שלו הריץ אותו ואת שאר הרוכבים בהרים כשהשלג מגיע להם עד לברכיים בזמן שהוא נסע על ידם במכונית. הוא מספר על הרוכבים המקצוענים מהגוש המזרחי שרוכבים בתחרות בלינץ שבאוסטריה באמצע חודש פברואר במהירות של 80 קמ"ש בירידות על שולי הכביש שמכוסים בקרח, כלומר- סיכון של התרסקות או רווח של מספר שניות. כאשר נשאל לפשר הדבר ענה שפשוט אין להם מה להפסיד ולאן לחזור, ושעדיף להם להיפצע או אפילו למות מאשר לחזור לרוסיה שם מיד ישלחו אותם לצבא שהם מעשה ברחו ממנו, או לכלא בסיביר.
 
 
"בדבוקה מבינים אותם לגמרי- אין להם שום בית לחזור אליו", אמר ג'ונתן ווטרס שרכב בקבוצת רשות הדואר של ארצות הברית ובקבוצת קרדי אגריקול. "מאוצים, עליות או ירידות- הם לא חושבים לוותר אף פעם, והם ימשיכו כל הדרך עד הקצה, כי פשוט לא אכפת להם".
(מלחמתו של לאנס ארמסטרונג. ע"מ: 65).
 

ויאצ´סלב אקימוב
ויאצ´סלב אקימוב

 אלכסנדר וינוקורוב 
 

וינוקורוב נולד ב 16בספטמבר 1973. בשנת 1997 התייצב וינוקורוב בקבוצת החובבים הצרפתית    סנט-אטיין-לורן עם תרמיל על הגב ובכיסו פתק מהמאמן שסקר בקצרה את סיפורו: החומה נפלה והוא בא להתחרות במרוצי אופניים! הוא רוכב שקט שכמעט ולא מדבר על עברו והדבר היחיד הידוע עליו הוא שהוריו היו לולינים בקרקס שגידלו תרנגולות בפטרופלובסק שבקזחסטן. כשהוא הגיע למערב והתחיל לרכוב היה משהו יוצא דופן ברכיבה שלו: הוא רכב ללא מורא, עם התקפות במישור, בירידות, בעליות ובכל מקום אפשרי!
בשנת 1998, כשהתחרה כחצי מקצוען(בליגה השנייה של ענף האופניים), זכה וינוקורוב בהישג מדהים כשניצח בשני מרוצים מקצוענים: מרוץ ארבעת הימים בדנקירק ומרוץ 'סובב מין'. וינוקורוב היה בהתקדמות מתמדת כשלפריצת הדרך הגדולה הגיע בשנת 2000 וזכה במדליית הכסף באולימפיאדת סידני והוכתר בעקבות הניצחון לגיבור לאומי בקזחסטן דבר שהקנה לו שם קצבה מהמדינה ואת הכבוד לקבל אספקה סדירה של סעודות בשר סוס. בזמנו, נחשב וינוקורוב לרוכב ההתקפי ביותר בדבוקה המקצוענית.



 יאן אולריך 
 
אולריך גדל בתוך הפיח העוני והדלות של רוסטוק שבמזרח גרמניה. אמו עבדה בחווה שיתופית ואביו היה אלכוהוליסט, אביו נעלם כאשר יאן היה בן שלוש והופיע מפעם לפעם כדי להטיל אימה על המשפחה ולהרביץ ליאן ולאחיו. בגיל שלוש עשרה אובחן יאן כאתלט מוכשר ונלקח למזרח ברלין, אל בית הספר לספורט-"דינמו". שם התאמן אצל מאמן האופניים העריץ פטר בקר.
"בקר מצא ביאן, היתום מאב נפש נוחה להשפעה, וגוף בשל ליציקה בתוכנית שתשרת את טובת הכלל"
(מלחמתו של לאנס ארמסטרונג. ע"מ:66).
יאן היה ידוע בגופו הרחב והכבד: מטר שמונים ו-72 ק"ג עם רגליים ענקיות שנראות כמו שני גזעי עצים שמושכות הרבה תשומת לב, וביכולת המדהימה שלו במרוצים נגד השעון. לאחר נפילת החומה עברו יאן ומאמנו פטר להאנובר. בשנת 1993זכה אולריך באליפות העולם למקצוענים(ליגה שנייה בענף), כשבאותה שנה זכה לאנס ארמסטרונג באותה אליפות עולם, בדרג המקצוענים. שנה לאחר מכן-1994- אולריך חתם על חוזה בקבוצה מקצוענית-
Telekom גרמנית. בשנת 1996 בטור דה פראנס הראשון בו השתתף הגיע יאן להישג מדהים כשסיים במקום השני, ושנה לאחר מכן ניצח בטור דה פראנס כשהוא בן 23 בלבד! עתידו הגדול נראה מובטח ונצפו לו עוד ניצחונות רבים, אך הכישרון המובטח לא התגשם אף פעם, כי בדיוק באותו זמן הצטרף לדבוקה המקצוענית רוכב אלמוני בשם לאנס ארמסטרונג שקטע את התקוות.
אולריך זכה לכינוי :"המקום השני הנצחי" כיוון שהגיע בשנים שלאחר מכן למקום השני בטור דה פראנס(אחרי ארמסטרונג, חמש פעמים!
 
 


 פלויד לאנדיס 
 
לאנדיס נולד ב 14 באוקטובר 1975. הוא גדל והתחנך על פי עקרונות הכת המנוניטית(מהם יצאו בני כת ה'אמיש') בנפת לנקסטר שבפנסילבניה- ארצות הברית. המנוניטים מאמינים שדבר האלוהים משתקף בצורה ברורה ביותר על פני משטחים פשוטים, לא מהוקצעים ולא מיופייפים. המסר של הוריו על פי הכתבים המנוניטים היה ברור- אם ימשיך לנדיס ברכיבה תחרותית, תצלה נשמתו בגיהנום לעולמי עד. פלויד הכיר את הכתבים, הוא ביקר בכנסייה ארבע פעמים בשבוע עם משפחתו. משפחת לאנדיס הייתה משפחה צנועה, לא משופעת בכסף אך עשירה ברוח. אבותיו הקדומים של פלויד באו לנפת לנקסטר כדי לבנות לעצמם חיים של עבודה קשה, ענווה וניתוק מהעולם, על פי האמרה המנוניטית: "בתוך העולם אך לא של העולם". חיים ללא טלוויזיה, ללא ריקודים, ללא בגדים חושפניים, בלי ראש גלוי לנשים, בלי לשחות בבריכות ציבוריות ובלי לחמוד מנעמים גשמיים, כגון: תהילה, סקס, ואגו.
אבל היו דברים מסוימים שלא נאסרו כמו מכוניות וכשהגיע פלויד לגיל חמש עשרה גם- אופניים, אלו היו אופניים מיד שניה אותם קיבל מהוריו. הוא רכב על האופניים רק מהבית למכולת, עד ששמע שמתקיימת תחרות אופניים בעיירה הסמוכה. בלי לספר להוריו הוא "הבריז" מהתפילה הקבוע של יום ראשון ורכב לתחרות- שם ניצח. לאחר מכן הוא נרשם לתחרויות נוספות וזכה במרוצים מקומיים נוספים. הוא מצא היכנשהוא עיתוני אופניים והתחיל להתאמן. אבל הוריו דאגו כיוון שבנם עשה את דרכו לצד החוטאים ולא לדרך הצדיקים- פלויד התחיל להתרחק מחיי הקהילה, לכן לקחו אותו לשיחה- הם רצו להביא לידיעתו שנשמתו מוטלת על הכף. ציטוט מתוך ספרו של דניאל קויל: "מלחמתו של לאנס ארמסטרונג בהוצאת מטר, ע"מ: 150.
"הייתה לי ברירה" אמר פלויד. "אתה יכול לרכוב ולהישרף בגיהינום לנצח, או לא לרכוב- היי, זאת הבחירה שלך".הוא המשיך לרכוב. הוא רכב אחרי הלימודים והוא רכב כאשר סיים לעבוד במכולת. כשהגיע פלויד לגיל שבע עשרה עלתה במוחו של אביו תוכנית שנועדה להרחיק את פלויד מהאופניים.
 הוא הטיל עליו שורות אין סופיות של מטלות: לצבוע בניין, לנקות את המוסך, לעזור בהטלאת המצנן של המכונית, גרסת פנסילבניה הכפרית למטלותיו המפרכות של הרקולס, שבסופן תש כוחו של פלויד והלילה ירד. אז לאנדיס רכב בלילה. הוא מצא פנס ראש והתעטף בשכבות של בגדים נגד הקור- חמש שכבות בחורף, ןמעליהן כובע מצחייה כתום. הוא פיתח שיטה לשמירה על רגליים יבשות: גרביים, שקיות ניילון, גרביים, נעלי הטניס הזולות שלו ושכבה סופית של שקיות. הוא קרא שרוכבי צמרת רוכבים 800 קילומטרים בשבוע והחליט לעשות כמוהם, ותוכנית האימונים הזאת השאירה אותו ער עד 2-3 לפנות בוקר, בתנאי מזג אוויר שהגיעו לפעמים ל- 23 מעלות מתחת לאפס.
"בעצם אמרתי לכו להזדיין, אני עוד אראה לכם מאיפה משתין הדג" אמר לאנדיס.
"אני אוהב את ההורים שלי- הם אנשים טובים. אבל הייתי נחוש לצאת משם, וידעתי שהאופניים הם הדרך היחידה שלי החוצה".
בשנת 2002 הצטרף פלויד ל-
US POSTAL SERVICE   קבוצתו של לאנס ארמסטרונג, הוא הפך לחבר קרוב מאוד של לאנס ארמסטרונג , ארמסטרונג אימן ואימץ  את לאנדיס באופן אישי כמו אח גדול ובאותה שנה הוא פרץ לתודעה כשהגיע למקום השני במרוץ החשוב: הדופינה ליברה   (du Dauphiné Libéré) כשבמקום הראשון הגיע ארמסטרונג בעצמו. בשנת 2005 עבר לקבוצת פונאק(phonak) כמוביל הקבוצה. לאנדיס עבר תאונה קשה ושבר את עצם הירך בצורה אלכסונית כך שרגלו הייתה מחוברת בברגים של עשרה סנטימטרים. למרות זאת הוא המשיך לרכוב ולמרות כאבים חזקים, ויש אומרים בזכותם הוא הגיע להישג הגדול ביותר שלו.
פלויד לאנדיס ניצח בטור דה פראנס של 2006 (אך תואר זה נשלל ממנו עקב הרשאתו בלקיחת חומרים אסורים מסוג טסטסטרון) !


 לאנס ארמסטרונג 
לאנס נולד ב- 18 בספטמבר 1971. הוא נולד כאשר אימו הייתה בת שבעה עשרה בלבד, ולאחר מכן אביו הביולוגי(גנדרסון) נטש אותו ואת אימו. לאנס ואמו גרו יחד בדירה מצומקת בעלת חדר אחד באוק-קליף פרוור של דאלאס-ארצות הברית. אימו עבדה במשרה חלקית עד שסיימה את הלימודים. לאחר מכן עבדה כרושמת הזמנות בסניף של קנטאקי פרייד צ'יקן, קופאית במכולת וממיינת מכתבים חוזרים בדואר- את כל זה עשתה בנוסף לטיפול בתינוק. היא הרוויחה כ 400 דולר בחודש כאשר שכר הדירה עמד על 200 דולר בחודש והמעון של לאנס עלה עוד 100 דולר בחודש, חישוב מהיר מראה שנשאר להם 100 דולר בחודש כדי "לחיות". כשהיה לאנס בן שלוש התחתנה אימו שוב עם אדם בשם טרי ארמסטרונג שהיה חמום מוח. על כל דבר קטן נהג להכות את לאנס עם מחבט. עם התקדמותה בעבודה של אימו של לאנס כמזכירה קבועה, עלתה קצת המשכורת והם עברו לגור בפלאנו- שבצפון דאלאס ולאנס למד בבית הספר העירוני 'פלאנו-מזרח'. "בפלאנו שבטקסס אם לא היית שחקן פוטבול לא היית קיים, ואם לא היית בן המעמד הבינוני הגבוה גם כן לא היית קיים. אימי הייתה מזכירה, לכן ניסיתי לשחק פוטבול, אך הייתי חסר קואורדינציה- בעצם בכל משחקי הכדור הייתי כישלון" (בחזרה לחיים. ע"מ: 29).
הוא היה נחוש למצוא משהוא שיוכל להצליח בו. כשהיה בכיתה ה' נערכה בבית הספר היסודי תחרות ריצה למרחקים ארוכים, בלילה שלפני התחרות הוא אמר לאימו, "אני עומד להיות אלוף" , היא נתנה לו מטבעה דולר פשוט ואמרה לו: "זה מטבע מזל- רק תזכור, כל מה שאתה צריך לעשות הוא לנצח את השעון" – הוא ניצח בתחרות. כשהיה בן 12 הוא הצטרף למועדון השחייה המקומי, בו שובץ לאימון השחייה עם הילדים בני השבע, כשלידו אחותו הקטנה של אחד החברים שלו! הוא היה נבוך, פגוע וזועם לכן אמר לעצמו: "אולי אם ארכב על האופניים שלי מספיק זמן, הם יוציאו אותי מכאן" (בחזרה לחיים. ע"מ:29). ארמסטרונג בן ה- 12 היה מתחיל להתאמן כל יום ב- 5:30 לפנות בוקר, רוכב על האופניים 16 ק"מ , אחר כך הולך לאימון שחיה ושוחה 4,000  מטר בבריכה לפני
 
הלימודים, ואחר הצהריים היה שוחה עוד 6,000  מטר ורוכב עוד 32 ק"מ באותו היום. כשהיה בן שלוש עשרה גילה שאביו החורג בוגד באימו והם התגרשו. כשהיה בן שש עשרה הוסיף לתוכנית האימונים ריצה של 10,000 מטר ביום והשתתף בטריאתלונים ובתחרויות קריטריום(מסלול הקפות קצר) וניצח רוכבים מבוגרים ממנו בעשר שנים. הוא התחיל להרוויח כסף מתחרויות והיה מתאמן ביום ועובד בלילה. כשהיה לאנס בן שבע עשרה הוא קיבל זימון לנבחרת הלאומית לנוער של ארצות הברית והשתתף באליפות העולם לנוער שהתקיימה במוסקבה. הוא התקדם במהירות וכשהיה בן 21 בלבד ניצח את הקטע הראשון שלו בטור דה פראנס אבל לבסוף לא סיים את המרוץ, ובשנת 1993 זכה באליפות העולם למקצוענים באוסלו(כאשר באותו הזמן יאן אולריך זכה באליפות העולם בקטגוריית החובבים). הוא היה רוכב צעיר וכשרוני אך הוא בעצמו מודה שבתקופה הזו היה עצלן ומפונק ולא השקיע באופניים את מיטב יכולתו. בשנת 1996 נקטעה הקריירה שלו והוא אובחן כחולה בסרטן האשכים במצב חמור מאוד כשיש לו 12 גידולים בריאות ו 2 גידולים בראש. הוא נופה מקבוצתו "קופידיס" הצרפתית וחוזהו בוטל, הוא נשאר חסר כל. הוא עבר מספר ניתוחים להסרת הגידולים ומספר סדרות ארוכות ומתישות של כימוטרפיה. הוא נלחם במחלה בצורה הירואית ורק לאחר שנתיים החלים מהמחלה והקים את 'קרן לאנס ארמסטרונג' למלחמה בסרטן. הוא החליט לחזור לרכיבה מקצוענית אך אף קבוצה לא רצתה לקבל אותו ולא נתנה לו סיכוי לחזור לספורט הקשה ביותר לאחר המחלה הקשה ביותר. לבסוף הוא הצליח לחתום בקבוצה אמריקאית((U.S Postal Service . הוא חזר בגדול!!! בהתחשב בעובדה שעד אז הוא לא הצליח לסיים את הטור דה פראנס וניצח רק בקטעים בודדים, כיום הוא מחזיק באחד ההישגים הגדולים ביותר בתולדות הספורט:
שבע זכיות רצופות במרוץ הקשה בעולם- הטור דה פראנס.
 
 
 
 
חלק גדול מהציטוטים בכתבה הובא מסיפרו של דניאל קויל: מלחמתו של לאנס ארמסטרונג תרגם לעברית - דני כהן


קרדיט: נאור פרץ
 
 נס הרים נגד השעון ה 2 – ניתוחי תוצאות התחרות. ...
נס הרים נגד השעון ה 2 – ניתוחי תוצאות התחרות. ביום שישי ה 22.05.09 התקיימה תחרות כביש בעלייה של נס הרים. מנצח התחרות - יובל רחמילביץ. מנצחת התחרות - נוגה כורם. ומה עם ניתוח התוצאות ? להמשך
 השתתפתי ב'טור דה פרנס'...
השתתפתי  ב'טור דה  פרנס' לא כל יום נפגשים שני רצונות, האחד לחזור ולטייל על אופניים באירופה והשני לראות את ה'טור דה פרנס', מקרוב להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של אלעד פלטין Power-Train...
 לתצוגת פורום
רקע סוציו אקונומי אצל רוכבי אופניים מקצוענים
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 16    דרוג כללי: 4.75

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017