הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור ספורט ותזונה
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

על תוספי תוספי התזונה החוקיים לכאורה (על-פי ההגדרה), על הסמים האסורים המצויים בתחום האפור ועוד...
קרדיט: מאת: מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ M.Sc.
הועלה על-ידי: 
דרור סופר לאתר של דרור סופר
28/7/2002

                

   
פורסם לראשונה במגזין "סגנון חיים"

מאת: מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ M.Sc.,
המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט


עד לפני שנים לא רבות היה ברור לכל מי שמעורב בעולם הספורט כי השימוש בסמי-ספורט, מחד והשימוש בתוספי תזונה, מאידך, הם שני קווים מקבילים אשר לעולם לא ייפגשו.
אולם, בצד הידוק החבל על צווארם של ספורטאי ההישג על-ידי הגברת הפיקוח על השימוש בחומרים אסורים, צמחה לה תעשייה שלמה, חוקית לכאורה, של ייצור תוספי תזונה (על-פי ההגדרה) המצויים בתחום האפור, דהיינו לא סמים של ממש, אולם הם גם אינם שייכים לעולם הוויטמינים, המינרלים או צמחי המרפא. טרם שנחדור בעובייה של קורה בעייתית זו, הבה ונכיר מעט את עולם הסמים בספורט.

השימוש בסמים בספורט אינו תופעה חדשה. סמים חדרו לספורט באותו היום שבו החלו לחלק פרסים על ניצחונות.
כבר ביוון העתיקה נעשו ניסיונות, אמנם פרימיטיביים, לשפר ביצועים גופניים באמצעים מלאכותיים. רופא בשם גאלן לקח פרסות חמור, טחן אותן וערבבן עם מי-ורדים. את המשקה המוזר הזה נתן לספורטאים, אולם אין בנמצא עדויות כי "שיקוי פלא" זה אמנם סייע להם.

2000 שנה אחר-כך, ב- 1904, חש הרץ אשר הוביל את המרתון האולימפי, ג'ון היקס, עייפות קלה. בלא כל בושה ניגש אליו מאמנו ונתן לו תערובת של ברנדי, ביצה לא-מבושלת וסטריכנין. היקס בלע את המשקה ודהר לניצחון במרתון האולימפי.

מאז ועד היום עשה עולם הסמים בספורט כברת דרך עצומה. ממדי התופעה הלכו והתעצמו עם השנים, וכיום הם מכלים כמעט כל חלקה טובה בספורט ההישגי. פריצת הדרך העיקרית בשימוש בתרופות לשיפור הישגים בספורט החלה בשנות ה- 40, עם הופעתם של הסטרואידים האנאבוליים בשוק העולמי. התגברות נגע השימוש בחומרים אלה ואחרים הובילה להחלטה כי יש לאסור שימוש בחומרים משפרי הישג. ואכן, בשלהי שנות ה- 60 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי על שורה של פעולות שמטרתן לבער את הנגע. הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הגדירה את קבוצות החומרים האסורים בשימוש, חוקקה חוקים וקבעה עונשים למי שייתפסו משתמשים בהם. עם זאת, טרם היו אז בידי הוועד האולימפי כלים מדויקים לזיהוין של מגוון התרופות האסורות, אשר היו כלולות ברשימה של אותם הימים.
במשך השנים חלה התפתחות עצומה, הן בטכניקות הגילוי והאיתור והן באורכה של רשימת החומרים האסורים בשימוש.

שיטות אסורות וחומרים אסורים
טרם שנסקור את קבוצות החומרים האסורים (על-פי חוקת הוועד האולימפי הבינלאומי),
חשוב להגדיר את השימושים שהמונח "סמים בספורט" מתייחס אליהם:

1. שימוש בחומרים השייכים לקבוצות התרופות האסורות
עם החומרים הללו נמנים:
* חומרים ממריצים
* חומרים משככי-כאב
* חומרים אנאבוליים
* חומרים משתנים
* הורמונים פפטידים וגליקופרוטאינים


2. שימוש בשיטות אסורות
ואלה הן:
* סימום דם
המוגדר עירוי של דם, של תאי-דם אדומים או של תוצרי דם אחרים לספורטאי. שיטה זו מבוצעת בדרך-כלל על-ידי הקזת דמו של הספורטאי בתקופת האימונים והחדרת העירוי בסמוך לתחרות נתונה. בטכניקה זו אפשר להעלות את ריכוז ההמוגלובין בגוף ולשפר את היכולת הגופנית בביצועי סבולת.

* התערבות פיזית, כימית או פרמקולוגית
הכוונה לשימוש בשיטות ו/או בחומרים שיש בהם לפגום, באמינותה ובתוקפה של דגימת השתן הנלקחת לצורך בדיקת נוכחותם של סמים.

3. קבוצות של חומרים בהתאם להגבלות:
* אלכוהול
* מריחואנה
* הרדמה מקומית
* קורטיקוסטרואידים
* חוסמי בטא


קבוצות החומרים האסורים
* חומרים ממריצים
זוהי קבוצת חומרים, בעיקר אמפטמינים, בעלי פונטציאל התמכרות גבוה. חומרים אלה נלקחים בעיקר בסמוך לתחרות וזאת על-מנת להגביר את היכולת התחרותית. לשימוש באמפטמינים סימנים מחשידים: אי-שקט פסיכו-מוטורי, הפרעות בשינה, אופוריה, פעילות-יתר, תוקפנות, חוסר תיאבון, שטף דיבור עד מצבים פסיכוטיים, חשדנות, פרנויה או מצבי דיכאון.
שימוש במינונים גבוהים כרוך בסיכון לשינויים בלחץ הדם ולהפרעות בפעולות הלב, ובמקרים קיצוניים - אף להתכווצויות ולהפרעות נשימה. שימוש כרוני עלול לגרום נזק לכלי-דם במוח ופסיכוזה.

* חומרים משככי-כאב
קבוצת חומרים ממשפחת המורפינים שמטרתה לשכך כאב. חומרים אלה נאסרו לשימוש בשל הסכנה הרבה הכרוכה בנטרול "נורת אזהרה" של הגוף (מנגנון הכאב).

* חומרים אנאבוליים
הסטרואידים הם קבוצה של חומרים טבעיים או סינתטיים הדומים במבנה הכימי שלהם להורמון המין הזכרי, הטסטוסטרון. לכל הסטרואידים, הכוללים כ- 100 סוגים שונים, שני סוגי פעילות: אנדרוגני, הגורם להתפתחותן של תכונות זכריות, ואנאבולי, המגרה בנייה של רקמת שריר.

שימוש מתמשך או מחזורי בסטרואידים אנאבוליים מגביר את היכולת לאימון מאומץ יותר,
תורם לתהליך מהיר יותר של התאוששות ובנייה מחדש וגורם לעלייה במסה ובכוח של השריר. ספורטאים מקצועיים נוטלים סטרואידים אנאבוליים בעיקר בתקופות האימונים שלפני עונת התחרויות. בשל האיסור אשר הטילו מוסדות הספורט והנהגת בדיקות לגילוי השימוש בחומרים אלה, מקפידים הספורטאים להפסיק את השימוש בהם שבועות מספר לפני התחרות. פרק-זמן זה מאפשר לגוף "להתנקות" משרידי התרופה, וכך לא ייתפס הספורטאי בבדיקות הסמים. כיום אף נהוגות טכניקות נוספות להעלמת עדויות.

השימוש בסטרואידים כרוך בתופעות לוואי, בחלקן חמורות, ועל-כן נטילתם שלא בהתאם להתוויה ובלא פיקוח רפואי הולם, הוא אסור ומסוכן. שימוש מתמשך ומחזורי בסטרואידים במינונים גבוהים עלול לגרום, לנשים ולגברים כאחד, פגיעות גופניות חמורות, כגון
פגיעה בתפקודי הכבד הגורמת לצהבת, אי-ספיקת כבד, דימומים בכבד ובמקרים חמורים אף גידולים סרטניים. עוד פגיעות אפשריות: נזק ללב ולעורקים הכליליים, עלייה ברמת השומנים בדם, עלייה בלחץ הדם, אקנה ובעיות התנהגות המשפיעות על תפקוד קוגניטיבי ו/או אקטיבי, כולל סכנה של אפיזודות פסיכוטיות, פרנויה או מניה דפרסיה.

תופעות הלוואי השכיחות בקרב גברים בלבד הן: כמות זרע נמוכה, עקרות, התקשות והקטנה של האשכים, אין-אונות וצמיחת שדיים. חלק משינויים אלה הפיכים, אך עלולים להימשך זמן רב.

תופעות הלוואי הייחודיות לנשים: אובדן המחזור החודשי, הפרעות בביוץ, שינויים באיברי המין, התקרחות, צמיחת שיער על הפנים ושינויים בקול. חלק משינויים אלה אינם הפיכים.

* חומרים משתנים
ספורטאים משתמשים בחומרים משתנים כדי להפחית במהירות ממשקל גופם לפני תחרות,
כמו בענפי קרב שבהם מתחרים על-פי קבוצות משקל.
חומרים אלה משמשים גם למיסוך ולטשטוש עקבות של שימוש בחומרים אסורים אחרים באמצעות הגדלת נפח השתן והקטנת ריכוזם היחסי של מטבוליטים (תוצרי פירוק) אשר נוצרו בגופו של הספורטאי בעקבות נטילה של חומרים אסורים.

* הורמונים פפטידים וגליקופרוטאינים
קבוצה זו כוללת את החומרים הבאים:
* Chorionic Gonadotrophin (human Chorionic Gonadotrophin - hCG)
* Corticotrophin (ACTH)
* Growth hormone (somatotrophin, hGH)


השימוש בהורמון הגדילה (Growth Hormone) בקרב ספורטאים נובע מן הרצון להגדיל את ממדי הגוף ולהקטין את המסה השומנית, מבלי להסתכן בהיתפסות בבדיקות הסמים. גם כיום, למרות ההתפתחות הטכנולוגית ושכלול אמצעי הבדיקה, לא ניתן לאתר ספורטאי אשר השתמש בהורמון הגדילה בתקופה אשר קדמה לבדיקות השימוש בסמים.

כבר בשנות ה- 30 הוכיחו מחקרים, כי מתן הורמון גדילה לבעלי-חיים גרם להגדלת המסה השרירית, לירידה בשיעור השומן ולהאצת הגדילה.
בשנות ה- 50 למדו המדענים, כי הורמון הגדילה אינו הגורם הבלעדי לאפקט הגדילה,
אלא שהוא מעודד יצירת גורמי גדילה הידועים בשם סומטומדינים (Somtomadins).

להורמון הגדילה הניטל במינון-יתר תופעות לוואי רבות. הבולטת ביותר היא ענקות (Acromegaly), המתבטאת בגידול-יתר של איברים, עצמות ורקמות חיבור. עוד תופעות: התארכות של אצבעות הרגליים והידיים, סוכרת, מחלות לב ובלוטת התריס, הפרעות במחזור החודשי, ירידה בתשוקה המינית וירידה בתוחלת החיים.
כיום מיוצר הורמון הגדילה בטכניקות של הנדסה גנטית, ומחירו בהשוואה לעבר, ירד במידה ניכרת.

* EPO-Erythropoitin (אריתרופויטין)
אריתרופויטין הוא הורמון המיוצר בכליה, ותפקידו להגביר את ייצורם של תאי דם אדומים.
תאי הדם האדומים מכילים את חלבון ההמוגלובין, המופקד על הובלת החמצן בדם העורקי אל הרקמות הפעילות.
הגברת יכולת נשיאת החמצן באמצעות העלאת ריכוז ההמוגלובין בדם מאפשרת הגברה של המטבוליזם האירובי ועימו - שיפור בביצועי סבולת, לדוגמה בריצות למרחקים ארוכים, ברכיבה על אופניים, בביאתלון (ספורט חורף המשלב ריצה בשלג וירי) ובטריאתלון (תחרות ספורט משולבת הכוללת שחייה, רכיבה על אופניים וריצה).

כיום, בעקבות מקרי מוות רבים של רוכבי אופניים, הוצע כי בנוסף לבדיקות השתן המקובלות, אשר במרבית המקרים אינן מסוגלות לאתר ספורטאים אשר הזריקו לגופם אריתרופויטין, תבוצענה גם בדיקות דם לספורטאים בענף זה.


בדיקות סמים - שיטות לבדיקה ולאיתור של חומרים אסורים בשימוש
בבדיקת סמים התקפה כיום נבדקת דגימת השתן שנתן הספורטאי, בפיקוח צוות בודקים. במקרים מסוימים, על-פי חוקת הענף, נלקחות בנוסף לדגימות השתן גם דגימות דם במטרה לנסות ולאתר טכניקות רמייה נוספות (כמו "סימום דם").
בין ההתאחדויות הדורשות גם בדיקת דם נציין את התאחדות האופניים, אשר בדיקת הדם משמשת אותה לסינון מתחרים החשודים בשימוש באריתרופוטין. בדיקה זו נמדד ריכוז ההמטוקריט (החלק היחסי של תאי הדם האדומים מכלל נפח הדם). ריכוז של יותר מ- 50% פוסל את הספורטאי מלהשתתף בתחרות.
גם הוועד האולימפי עושה בדיקות מסוג זה בענפים מסוימים במשחקי החורף האולימפיים כגון בריצת סקי ובביאתלון, ולאחרונה אף בענפי הסבולת במשחקים האולימפיים בסידני.

בדיקות סמים נעשות היום גם במהלך תחרויות, ובחלק מענפי הספורט - שלא בזמן תחרויות:

במהלך תחרויות: בדיקות הסמים נעשות על-פי נוהל קבוע מראש באשר למספר המבדקים ולשיטת הדיגום, לדוגמה: שלושת המקומות הראשונים בכל מקצוע; הגרלה מראש; או החלטה כי כל שבירת שיא תחייב בדיקה וכיו"ב.

שלא בזמן תחרויות: בדיקות סמים אלה מבוססות על אלמנט ההפתעה, וההתראה על ביצוען ניתנת זמן קצר ביותר לפני המועד (מביצוע מיידי ועד 48 שעות מרגע קבלת ההתראה על הזימון לבדיקה). התאחדויות אשר הנהיגו שיטה זו מצליחות באופן חלקי להגביר את הפיקוח על הספורטאים במהלך העונה כולה, ולא רק בתחרויות, שאליהן מגיע הספורטאי "נקי" בדרך-כלל.


זהירות ! תוספים "מזוהמים"
עד כמה רחוק מוכנים ספורטאים הישגיים ללכת על-מנת לזכות בתהילה זמנית, ניתן ללמוד מן הסקירה לעיל.

למרות הפוטנציאל של סמי הספורט לנזקים חמורים לבריאות, ממשיכים חלק מן הספורטאים להשתמש בהם, זאת במטרה לעמוד בתחרות ובדרישות התובעניות של עולם הספורט ההישגי. אולם בנוסף "למסתממים" מרצון, ניתן לדבר כיום על קבוצה נוספת של ספורטאים (הישגיים או חובבים) המולכת שולל בשל תאוותן המסחרית של כמה מהיצרניות תוספי התזונה.

כוונתי לחברות מסחריות המחדירות לתוך תוספים תזונה תמימים, חומרים המשתייכים למשפחת הסטרואידים האנאבוליים או למשפחת החומרים הממריצים. לעיתים מופיעים חומרים אלה תוך ציון הדבר על-גבי האריזות, אך דרוש ידע מעמיק של הצרכן בעולם התוספים, על-מנת להבין את משמעות המידע ולהימנע מפוטנציאל הנזק הגלום בחומרים אלה. אין הדברים אמורים, כמובן, באדם אשר רכש אותם תוך ידיעה ברורה מה הם מכילים.

אולם, לעיתים מוספים חומרים אלה למוצר בהסתר, בלי כל ציון על-גבי התוית, מבלי שהצרכן מסוגל לדעת זאת.
חשיפתה של תופעה מסוכנת זו התאפשרה בעקבות עלייה דרסטית בגילויים של סמים, בעיקר של הסטרואיד האנאבולי ננדרולון, בבדיקות סמים שנעשו בקרב ספורטאים בשנתיים האחרונות.
מאחר שגורלם המקצועי ותדמיתם של הספורטאים הונחו על כף המאזניים – שהרי ספורטאי אשר נמצא אשם בעבירה של שימוש בסמים צפוי להרחקה לזמן ממושך מפעילות תחרותית ונפגעת תדמיתו קשות - גייסו הספורטאים מדענים ועורכי-דין רבים על-מנת לנסות ולהוכיח את חפותם.

מתחקיר מקיף אשר נעשה לספורטאים התברר, כי כולם צרכו תוספים תזונתיים ולא צרכו כלל חומרים אנאבוליים כדוגמת אלה אשר נמצאו בדגימות השתן שלהם.
מובן שכמעט כל ספורטאי אשר נמצא אשם בעבירה של שימוש בסמים טוען כי לא השתמש בחומרים אסורים, ולפיכך נדרשה עבודת מחקר מדעית על-מנת להוכיח את טענותיהם של הספורטאים.

קורבן לתרמית שכזו היה האתלט הישראלי איתי מרגלית, קופץ לגובה שהיה בשיא הכנותיו לקביעת הקריטריון למשחקים האולימפיים בסידני. התחוור לו כי בדגימת השתן שסיפק לצורך בדיקת סמים נתגלו עקבותיו של הסטרואיד האנאבולי ננדרולון.

על-מנת להוכיח את חפותו של האתלט ערכה הוועדה למניעת סמים בספורט, בשיתוף מעבדת הסמים הראשית של הוועד האולימפי הבינלאומי, מחקר מדעי. במחקר נמצא כי שני תוספים שצרך הספורטאי הכילו חומרים אשר גרמו להופעתם של תוצרי הפירוק של הסטרואיד האנאבולי. התברר כי החומרים אשר היו בתוספים הפכו בכבד של הספורטאי לסטרואיד האנאבולי ננדרולון, עובדה אשר גרמה להפללתו.
מיותר לציין כי שמות החומרים האסורים לא הופיעו בפירוט הרכיבים שעל-גבי אריזת המוצר אלא הוחדרו לשם במזיד, כך שלמשרד הבריאות בישראל לא היתה סיבה שלא לאשר את הבאתם לארץ.

תוצאות המחקר פורסמו על-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי ונשלחו בצירוף מכתב תלונה חריף לרשות המזון והתרופות בארה"ב ה- FDA. בעקבות תגלית זו הוכח כי תוספי תזונה רבים חשודים כ"מזוהמים", דבר אשר הסביר את העלייה התלולה בכמות ה"גילויים".

השערה נוספת של המדענים היתה, כי יתכן שהתוספים החוקיים "זוהמו" בתהליך הייצור על-ידי המכונות במפעל. מאחר שכל הכמוסות המיוצרות ממולאות על-ידי אותם מכשירים עצמם, ייתכן שנותרו שרידים של חומרים אסורים על המכונות (מפעולת ייצור קודמת של תוספים המכילים חומרים אלה והנמכרים לצורכי פיתוח-גוף), והם מצאו את דרכם לתוספי המזון "החוקיים".

ספורטאים ומאמנים רבים למדו את הלקח ומנסים כיום לנקוט פעולות מנע על-מנת למזער את סיכון נפילתם ברשת אשר טוו יצרניות תוספים מסוימות בעולם. אולם אין די בכך על-מנת למנוע לחלוטין תקלה חמורה שכזו, אלא-אם-כן מפסיקים את נטילתם של תוספים תזונתיים, דבר שאינו מציאותי, כמובן, בהתחשב בדרישות הפיסיות העצומות שנדרשים להן כיום ספורטאי ההישג.

המסקנה העיקרית המתבקשת היא אפוא, כי יש להימנע מצריכתם של תוספים המיוצרים על-ידי חברות אשר מייצרות גם תוספים המיועדים לפיתוח הגוף, המכילים חומרים ממשפחת הסטרואידים האנאבוליים. טוב יעשו הצרכנים אם יעדיפו לרכוש תוספי תזונה מחברות בעלות מוניטין עולמי, כחברת "סולגאר", אשר בקו מוצריהן אין מופיעים תוספים המכילים חומרים אסורים כדוגמת סטרואידים אנאבוליים (כאנדרוסטנדיון, למשל) או חומרים ממריצים, כדוגמת אפדרין.
לשאלות בנושאי תזונה וספורט ניתן לפנות לפורום "ספורט" באתר הרשמי של חברת "סולגאר -SUPHERB"

WWW.SOLGAR.CO.IL


קרדיט: מאת: מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ M.Sc.
 
 אשרי המאמ(י)ן – כל מה שסיפרו לכם על פעילות גופנית ואינו נכון...
אשרי המאמ(י)ן – כל מה שסיפרו לכם על פעילות גופנית ואינו נכון 28 מיתוסים הקשורים בפעילות גופנית להמשך
 ''לוחמי סוף השבוע''...
''לוחמי סוף השבוע'' מאמר זה עוסק במי, ונראה כי יש רבים כאלה, הבוחרים למקד את פעילותם הגופנית בסופי השבוע בלבד ולכן גם זכו לכינוי ''לוחמי סוף שבוע'' להמשך


לפורום ספורט ותזונה
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של דרור סופר...
 לתצוגת פורום
סמים בספורט, תוספי תזונה ומה שביניהם
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 24/3/2005 :15:00 משתמש אנונימי  ירון עם תוכן  האם מישהו יודע משהו על התכשיר "הסודי" של הספורטאים
 19/3/2003 :16:29 משתמש אנונימי  מוריה עם תוכן  למה הסמים אסורים?
 12/8/2002 :23:33 משתמש אנונימי  שון פורטל עם תוכן  בעניין חוסמי ביטא
 8/8/2002 :14:39 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  דרור ללא תוכן  אנא פנה למולי בפורום סולגאר
 8/8/2002 :14:36 משתמש אנונימי  ישראל מיליק עם תוכן  למה חוסמי בטא נכללים בחומרים המוגבלים
 2/8/2002 :12:05 משתמש אנונימי  דוד עם תוכן  כל הכבוד למולי


[ ]
לפרסום זה יש: 6 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 114    דרוג כללי: 3.33

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017