הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טיולים בחו"ל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

מסע להכי ירוק והכי רחוק
קרדיט: משה כ''ץ, קבוץ אפק, ספטמבר 02
הועלה על-ידי: 
משה כ"ץ לאתר של משה כ
20/10/2002, 23:47
בתצפית שיקספיר ליד פיטיאנגה
                

   

 א. הקדמה ומבוא למסע בהכי ירוק והכי הרחוק: 
נוי זילנד משכה את ליבי מתחילת שנות השמונים, בתקופת לימודי בפקולטה לחקלאות קראתי מכתב ששלח מטייל ישראלי מנ"ז לעלון של אחד הקיבוצים, בו הוא סיפר על גן העדן באי הירוק והרחוק שבו עוצמת הצבא מתמצית בפלוגת חיילים שני טנקים מיושנים ומטוס פייפר. מאז התפתח החלום לאיטו עד לכדי החלטה שהפעם הבאה לחו"ל תהיה לנ"ז. מתחילת שנות התשעים התחלתי לרכב על אופניים יחד עם בני השני ארנון מידי שבת, תוך שאנו מגדילים את מרחקי הרכיבה מפעם לפעם ומתמקצעים בתחום. לאחר שארנון התגייס לצבא המשכתי ו"התמכרתי" לאופניים בשגרת רכיבה של 50-60 ק"מ מידי שבת כבר כמעט עשור שנים.
במאי 2000 קראתי את כתבתו של שירן שלם במגזין "אופניים" המסע הגדול לניו זילנד חלום שהתגשם ואמרתי לעצמי את המסע הזה אני חייב לעשות, את המסע הזה אני אעשה!!. בסוף אותה שנה קיבלתי באופן בלתי צפוי מתנה כספית חד פעמית, ההחלטה נופלת להתחיל להתארגן להגשמת החלום. לאחר מאמצים יצרתי קשר עם שירן שלם, נפגשנו פעמיים בהן נתן לי שירן ברצון רב את מלוא המידע על המסע שלו והשאיל את אטלס כבישים וחוברת מסלולי אופניים באי הצפוני.
הקיץ בנ"ז מתחיל בנובמבר. בספטמבר ונובמבר 2001 עמדו להשתחרר מצה"ל הבת יערה והבן ארנון, כך עמדה להסתיים תקופה של שש שנים רצופות בהן היינו הורים לחיילים, רענן הבכור השתחרר 3 שנים לפני. באותה שנה הגעתי לגיל 50. כך התחברו הסיבות לקביעת תאריך יעד היציאה לטיול הגדול שלי לסוף נובמבר 2001. בחודשים שלפני רכשתי את לונלי פלנט נ"ז בעברית, קראתי ולמדתי. רכשתי תיקי אופניים, השלמתי ציוד וביגוד. הכנתי האופניים – MARIN pine mountain בעזרת חנות רוזן- מינץ בקריית מוצקין. ביצעתי סקר על חברות תעופה ומחירי כרטיסים, בינתיים ארע בספטמבר 01 הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, מה שהוריד את מחירי הטיסה. את כרטיס הטיסה רכשתי בסוכנות דיזנהויז - טרמינל 1 בקיבוץ דליה, של חברת "איר ניו זילנד" משולב עם "אל על". שבוע לפני ההמראה האופניים מפורקות וארוזות בקרטון, כל הביגוד והציוד המינימאלי האפשרי ארוזים ומוכנים גם הם. חומרי עזר והדרכה עצמית: מצפן, ניו זילנד המדריך המקיף – תרגום לעברית של מדריך לונלי-פלנט "התנ"ך של הטיול". אטלס הכבישים של ניו זילנד בקנ"מ של 1 ס"מ ל-6 ק"מ. וחוברת קטנה ומצוינת:
. PEDALLERS' PARADISE NORTH ISLANED TOURING GUIDE A NEW ZEALAND CYCLE

ומכאן ליומן המסע כפי שרשמתי מידי ערב בפנקס קטן, עם תיקונים קלים בלבד.

יום שבת 24/1101 – יום שני 26/11/01, נתב"ג – הונג קונג – אוקלנד.
המראה מנתב"ג בשבת-20:10 במטוס אל על מזרחה לאוקלנד ניו זילנד, החלפת מטוס בהונג קונג. יום שני ב-11:00 נחיתה בנמל התעופה אוקלנד. בטרמינל טלפון חופשי לאכסניות ומלונות. יוצר קשר עם אכסניית תרמילאים, מתברר, שליד אוניברסיטת אוקלנד. בצהריים מגיע באוטובוס מתמקם, מרכיב את האופניים (פדלים, כידון, מילוי אוויר בגלגלים ) שהוכנו היטב לטיסה. יוצא לסיבוב רגלי קצר בגני האוניברסיטה ולאחר מכן שוקע בשנת ג'ט-לג עמוקה עד הערב. בערב מארגנת מפעילת האכסניה ארוחת ערב דשנה לכל האורחים על חשבונה, לפי דבריה היא עושה זאת פעם בשבוע.
ערב ראשון בניו זילנד התחלת הגשמת החלום.
יש לזכור ולשנן שתי עובדות יסוד: הזמן – תמיד 11 שעות לפני זמן ישראל, נוסעים בצד שמאל של הכביש.

1. יום שלישי 27/11/01, שיטוט באוקלנד.
יום התאקלמות לאוויר, לאווירה, לתנועה בכביש. נסיעת שיטוט ברחבי העיר והפרברים, מנסה לנווט לפי המפות באטלס הכבישים, בלונלי-פלנט והמצפן וטועה מידי פעם. מקומות שעברתי: אוקלנד דומיין – פארק גדול ובמרכזו מוזיאון ואתר הנצחה לחללי ניו זילנד שנפלו הרחק מעבר לים בעיקר במלחמות העולם הראשונה והשניה, הר וולינגטון – הר געש כבוי המזכיר את התילים ברמה"ג, אבל הרבה יותר ירוק, המשקיף על כל העיר, אוראקיי - פרבר מגורים במזרח העיר, חזרה לכוון מרכז העיר בטאמקי דרייב (דרך הים המזרחית), ביקור בעולם התת ימי של קלי טרטון – מוזיאון חי לדגים ובע"ח ימיים של נ"ז ולמסעות המחקר לקוטב הדרומי (אנטרקטיקה) בראשות סקוט (1911). משם למרכז העיר, החלפת הדולרים האמריקאים לניו זילנדיים, רכישת קסדת רכיבה איכותית. חזרה לאכסניה, למנוחה, ארגון וקשירת תיקי האופניים לקראת המסע הגדול. בערב ארוחת ערב במסעדה סינית אמיתית פשוטה וטובה במחיר מצחיק של 7.5 $NZ = 13.5 ₪.
ס"ה 46.8 ק"מ להיום.

איור 1 תצפית מהר וולינגטון באוקלנד
איור 1 תצפית מהר וולינגטון באוקלנד

 ב. טירונות ניוזילנד בצפון 
2. יום רביעי 28/11/01, אוקלנד – מאראייטי.
המסע האמיתי מתחיל. הכוונה הייתה לנווט בתוך הפרברים המזרחיים של אוקלנד. הנווט נתקל בקשיים בגלל מחסור במפות מפורטות. הצלחתי בכוחות עצמי לנווט עד מתחת להר וולינגטון. שם עזר לי איש מאוד נחמד והביא מפה מפורטת של אוקלנד המזרחית. בעזרתה נחלצתי מתוך העיר הגעתי לכפר קטן וויטפורד בלא כוונה משכתי צפונה למאראייטי ולא דרומה לקלבדון. התחלתי להיות עצבני על המפה אך מעז יצא מתוק, הגעתי למאראייטי ישוב קטנטן היושב על מצוק מעל הים, מצאתי דירת אירוח מפוארת B+B בבית פרטי בעלות של 75$NZ והתמקמתי.
הדרך עד כאן הייתה "קצת" הררית כולל עליות מפוארות שבאחת מהן נאלצתי לרדת מהאופניים וללכת ברגל כ-1 ק"מ. היום עם היציאה מהאוויק הפרבר המזרחי של אוקלנד, נחשפתי לנ"ז האמיתית הכפרית, חוות עם כבשים ופרות רועות באחו הירוק ורחב הידיים המתפרס על הרים וגבעות לכל רוחב העין, בקיצור Welcome to New Zealand משה. כאמור יום ראשון לרכיבה עם התיקים וכל הציוד על האופניים, עליות ארוכות ורוח נגדית מזרחית (בספר הבטיחו רוחות מערביות), גרמו למספר פעמים של תפיסת שרירי הירך, מתגבר ומיתרגל לאט לאט לתנאים, מסיק מסקנות לשיפור מיקום התיקים על הסבל. בערב ירידה למעגן הסירות שבו התנהלה פעילות ערה של שייטים. ארוחת ערב של המבורגרים במזנון מקומי של המעגן. מבטי פליאה ואי אמון בעיני המקומיים, שאני משוחח איתם, למשמע הכוונה של הישראלי "המוזר" להגיע לקרייסצרץ ברכיבה על אופניים בתוך קצת פחות מחודש.
ס"ה 54 ק"מ מפרכים (טירונות נ"ז) להיום.

3. יום חמישי 29/11/01, מאראייטי – מירנדה.
בערב לפני מתכנן את המסלול למחר: עד מירנדה 67 ק"מ על המפה, ממירנדה לתמז 33 ק"מ. נראה על פניו שמירנדה תהיה מקום הלינה.
יציאה אחרי ארוחת בוקר דשנה של ביקון אנד אגז'. הדרך גיבעית, כלומר עליות וירידות לא תלולות לעיתים קצרות לעיתים ארוכות, אבל אין קטעים מישוריים. עצירה בשמורת טבע ופארק אזורי לעשיית צרכים עודפים מארוחת הערב והבוקר (מסקנה לא להפריז בהן). מגיע לקלבדון ישוב אליו התכוונתי להגיע אתמול ומכאן מתיישר סופית על המפה. משם לישוב ומפרץ יפה קאואקאוא. בזמן המנוחה מופיעה תרמילאית אופניים נוספת הרוכבת במסלול שלי. בחורה אוסטרית צעירה שלא שולטת במיוחד באנגלית, שיחה קצרה וצילומים היא אותי במצלמה שלי ולהפך. המשך בעליה תלולה של כ-3 ק"מ בתוך שמורת יער, נכנעתי וירדתי מהאופניים להליכה ב-200 מטרים האחרונים. מנוחה קצרה ליד חוות כבשים, שחג הגז הגיע אליה, משם דרך כביש החוף עד מירנדה. ב-35 ק"מ האחרונים התחיל להיות קשה בעיקר בגלל הגיבעיות, מה שחייב אותי לנוח כל 6 עד 8 ק"מ, באחת מהן עצרתי ליד מאראי (בית מפגש מאורי) בהקמה לידו סירת קנו מאורית גדולה לכ- 40 חותרים איתה יוצאים לים רק פעם בשנה. בדיעבד התברר לי שזה היה מאראי היחידי שזכיתי לבקר בו. התכנון כאמור לישוב מירנדה לפי המפה היה 67 ק"מ, בפועל עד המעיינות החמים והאכסניה של מירנדה 81 ק"מ. במעיינות החמים אכסניה פשוטה ויעילה (25 $NZ). רחצה בבריכת המעיינות החמים וארוחת ערב בטייק-הווי בבריכת השחיה הציבורית של המעיינות.
לכל אורך הדרך למירנדה כבשים ופרות מכל הגזעים בשדות מגודרים, כמעט חווה ליד חווה, גזעי הבקר שזהיתי: אנגוס, סימנטל, שחור לבן רגיל ומשהו כמו סימפורד (הכלאה של הרפורד וסימנטל). בין ארוחת הבוקר והערב אכלתי 3 תפוחי עץ ולפני מירנדה כשהרגשתי שהאנרגיה אוזלת ממני עוד שני חטיף אנרגיה פאוור-בר, כמוכן שתיתי 4.25 ליטר מים. למרות שהשמיים היו מעוננים כל הזמן התחלתי להרגיש שהאף מתחיל להשרף, ממחר נתחיל בשימוש שגרתי במשחת שיזוף.
תכנון למחר רכיבה מזרחה לתמז וצפונה לכוון קורומנדל כ-60 ק"מ, לינה משוערת בטה מהטא.
ס"ה 81 ק"מ להיום.

איור 2 במפרץ קאואקאוא צילמה האוסטרית
איור 2 במפרץ קאואקאוא צילמה האוסטרית

 4. יום שישי 30/11/02, מירנדה - תמז - טאפו. 
השכמה ויציאה ב-07:30 (כניסה לשגרת מסע), לפני כן צילום משותף עם טיפוס מיוחד שהתחיל לשוחח איתי ערב לפני, הוא לפי דבריו בן תערובת מאורי+סקוטי+עוד, אחרי שיחה עם מבטא בלתי אפשרי הראה לי מטה עץ מיוחד הנקרא טוקוטוקו עליו "כתובה" ע"י חריטה בציורים ההיסטוריה של המאורים.
רכיבה במישורי האוראקי בקצב של רק כ-15 קמ"ש בגלל רוח נגדית נוחה יחסית. אחרי מנוחה בדרך וארוחת בוקר בסנדוויצ'יה מקומית הגעתי לתמז. שלחתי גלויות דואר הביתה, קניתי מצפן חדש שיהיה לי נוח למיקום בתוך הכיסוי השקוף של תיק הכידון כך שיאפשר לי לראות תמיד ובנוחות את כוון הנסיעה והצטיידתי בחטיפי אנרגיה. מתמז צפונה לטה מהטא עברתי בטאפו, בדרך ללודג' בטה מהטא בו תכננתי ללון עצרה לידי מכונית והאישה שבה אמרה לי שהוא מלא והמליצה לחזור לטאפו וכך עשיתי חזרתי ללינה בקרוואן נייח בחניון קרוואנים. ארוחת ערב בבר במלון סמוך, שהתחילו בו ערב שירה ותחרות קריוקי, נחמד אבל לו בשבילי. ניגש אלי אחד המשתתפים והזמין אותי לשוחח עם קבוצת משתתפים, אחד מהם (נראה מאורי) ששמע שאני ישראלי התחיל לשאול על מה שישראל "מעוללת" לפלשתינאים, בגלל הרעש והבירות לא היה לי חשק ללענות לו בפירוט. אחרי זמן קצר פרשתי לישון, אבל "נורית אדומה" נדלקה לאזהרה בגן העדן בצד השני של הכדור. מהצהריים ביציאה מתמז התחיל לטפטף ללא הפסקה גשם קל, שאילץ אותי להתלבש במעיל גשם. הגשם הלך והתחזק בלילה.
ס"ה 60 ק"מ להיום.

איור 3 מטה הטוקוטוקו ביד בטוחה
איור 3 מטה הטוקוטוקו ביד בטוחה

 5. יום שבת 1/12/02, טאפו – קורומנדל. 
גשם !!!
הגשם הטורדני שהתחיל אתמול בצהריים ממשיך לרדת כמעט ללא הפסקה נחלש ומתחזק חליפות, למרות זאת החלטתי לצאת צפונה לקורומנדל. 14 ק"מ ראשונים התנהלו בנחת על מישור החוף, לאחריהם נפרד הכביש מהחוף ומתחיל לטפס בתלילות לגובה של 206 מטר. מהר מאוד הבנתי שאין לי סיכוי לטפס את העליות על האופניים ברוח צפונית נגדית + הגשם, נכנעתי וירדתי לטיפוס רגלי של 4.5 ק"מ עטוף בשני מעילי גשם. מהנוף קשה להתרשם כי הכל רטוב, זולג ומלא ערפילי גשם.
לאחר 4 שעות רטובות ו-38 ק"מ הגעתי בצהריים לפאתי קורומנדל התמקמתי במוטל בכניסה לעיר, כיבסתי את כל הבגדים הרטובים ויבשתי את התיקים ותכולתם. ארוחת צוערב אכלתי בעיר. בתוכנית למחר: אם ימשיך הגשם יום מנוחה, אם לא, לחצות את רכס הקורומנדל לכוון פיטיאנגה.
ס"ה 39 ק"מ להיום.

איור 4 חרטום סירת קאנו מאורית
איור 4 חרטום סירת קאנו מאורית

 6. יום ראשון 2/12/01, קורומנדל 
מתעורר בבוקר, הגשם ממשיך ללא הרף, לכן החלטתי על יום מנוחה. ב-11:30 הפסיק הגשם, יצאתי על האופניים לסיור בעיר, לראשונה אכלתי את "המנה הלאומית" פיש אנד ציפס, בדוכן דמוי דוכן פלאפל אצלנו שמים על נייר עיתון ערימת צ'יפס ופיסת פילה דג מטוגן עוטפים וקדימה לאכול, הכל במחיר של 7 $NZ = 12.6 ש"ח, במהלך המסע עוד אוכל הרבה מנות כאלה. שבעתי והמשכתי לרכבת ההרים המיניאטורית בדרייבינג קריק 3 ק"מ צפונה לעיר, במקור סלל את המסילה ובנה את הרכבת אמן קדרות במטרה לספק לעבודתו חומר טוב, כיום משמשת בעיקר לנסיעות טיילים ותיירים. שעה של נסיעה איטית מלווה בהסברים של נהג הקטר בעיקולים חדים השוברים את תלילות הרכס.
בדרך חזרה למוטל, הציר האחורי של האופניים מתחיל להשמיע חריקות עצבניות מהמיסב. יהיה צורך בתיקון של בעל מקצוע. בעקבות מזג האוויר הגשום קיבלתי המלצה חמה לא לחצות את רכס הקורומנדל ברכיבה בשני הנתיבים כביש A25 ודרך 309. לפיכך יהיה כנראה צורך להתקדם באוטובוס.
ס"ה 9 ק"מ להיום ברכיבת מנוחה חופשית.

7. יום שני 3/12/01, קורומנדל – פיטיאנגה.
הגשם ממשיך והאופניים זקוקות לתיקון. זוג רוכבי אופניים בלגיים השכנים שלי במוטל ארגן מונית טרנזיט לפיטיאנגה הצטרפתי לנסיעה עם הרוכבת האוסטרית שפגשתי בדרך למירנדה. נסענו בדרך 309, שרובה לא סלולה, אין מה לומר תלול מאוד רטוב וחלק. הנהג הוריד אותי ישר לחנות האופניים המקומית, שם החליף לי בעל המקום את כל הכדוריות במיסבים בציר האחורי (20 $NZ) , נקווה לטוב. התמקמתי באכסניית Cat's pyjamas. יציאה לסיור בעיר והסביבה. סירת מעבורת לפרי לנדיג, טיפוס אופניים לתצפית שיקספיר ואנדרטה לזכר קפטן קוק. חזרה במעבורת ונסיעה על הכביש צפונה לאורך חוף בופאלו ותצפית לשמורת דגירה של חופמיים על החוף. בערב באכסניה פגישה עם שלוש בנות ישראליות, שנסעו איתי אתמול ברכבת ההרים בדרייבינג קריק אך לא יצרתי איתן קשר, שיחה בעברית, גם הן מופתעות כשאני מספר על המסע שלי והיעד הסופי.
ס"ה 17.5 ק"מ להיום ברכיבת מנוחה חופשית.

איור 5 עוד 22 ק"מ לפאנגאמאטה
איור 5 עוד 22 ק"מ לפאנגאמאטה

 8. יום שלישי 4/12/01, פיטיאנגה – פאנגאמאטה  
חזרה לשגרת המסע, יציאה מוקדמת מפיטיאנגה לכוון טיאורה. רכיבה כיפית, הרגליים כבר לא כואבות כמו בימים הראשונים, מזג האוויר טוב הדרך גלית עד גיבעית. אחרי 30 ק"מ של רכיבה רצופה עצרתי למנוחה בצד הכביש, בוחן את הסביבה ולפתע מגלה שלט כתוב בעברית בפיתחו של בית "שלום וברוכים הבאים". ירדתי לכוון, בבית קיבלו את פני בשמחה רבה משפחה (הבעל והאישה כבני 60 ונערה בגיל העשרה), הזמינו אותי לקפה וסיפרו לי על ארגון ה-H.I.T "להיט בניו זילנד". מתברר שבחור צעיר בן רמת השופט נשוי לניוזילנדית וגר מצפון לאוקלנד יזם הקמת ארגון של ניוזילנדים אוהבי ישראל כשאחת ממטרותיו העיקריות לארח ישראלים צעירים המטיילים בנ"ז בבתי חברי הארגון בד"כ ללא כל תמורה כספית.
לשאלתי מלאת התמיהה למה?? אנא הבעל: אנחנו אוהבים את ישראל ואת היהודים, כך ציווה עלינו אלוהים והראה לי את ספר התנ"ך ממנו הם קוראים כל ערב. ועוד הוסיף שאלוהים הנחה אותי היום להפגש איתם כדי לעזור לי בטיול. בתקופה האחרונה הם סיפרו לי, שארחו עשרות ישראלים צעירים בביתם. לבסוף התקשרו למשפחה החברה ברשת בפגמנטה וסידרו לי לינה בביתם בערב ונפרדנו לשלום. המשכתי לדווש בכביש גבעי עד הררי החוצה יערות נרחבים, עצרתי למנוחה בשמורת "תאומי הקאורי", שכשמה, גדלים בה זוג צמוד של עצי קאורי ענקיים. הקאורי הוא העץ הלאומי של נ"ז העומד כמעט לפני הכחדה בגלל כריתת יתר ועכשיו זוכה להגנה מיוחדת. משם לעיר טאירואה, שליחת גלויה הביתה והמשך לעבר פגמנטה. אחרי 73 ק"מ של רכיבה ו-7 ק"מ לפני היעד נשבר לפתע בקול רם חישור (שפיץ) בגלגל האחורי לא זיהיתי את הבעיה ואחרי מספר מטרים נתפס השפיץ השבור באוזן השלדה המחזיקה את הגלגל האחורי. עוצר מאבחן את הבעיה ולא נתפס ליאוש. תוך מספר דקות עצרה לי משפחה ברכב שטח גדול, העמסנו עליו את האופניים והתיקים והביאו אותי לחנות האופניים בפאנגאמאטה. בעל החנות בוחן את האופניים ומודיע שתוך שעה וחצי הכל יתוקן וכך היה, החליף 8 חישורים בגלגל האחורי ישר את השלדה בעזרת מתקן מיוחד והכל תמורת 48 $NZ = 86.4 ש"ח. מהחנות התקשרנו למשפחת קאליי מארגון הHIT-, הבעל סטיב בא לאסוף אותי, נסעתי אחריו לביתם. הארוח היה מושלם. הם ארחו אותי ועוד ארבעה ישראלים צעירים ששהו אצלם מספר ימים. המשפחה היתה בעלת חוות חלב הרבה שנים, הם מכרו את החווה ולמעשה יצאו לפנסיה מוקדמת. האישה אתל נוצריה אדוקה מאמינה שהיהודים הם העם הנבחר ואוהדת מושבעת של אריק שרון.
ס"ה 76 ק"מ להיום.

איור 6 משפחת קאמפ מלהיט(H.I.T)  בניו זילנד
איור 6 משפחת קאמפ מלהיט(H.I.T) בניו זילנד

 9. יום רביעי 5/12/01, פאנגאמאטה - קאטיקאטי. 
ארוחת בוקר טובה עם משפחת קאליי המארחת הטובה, צילום משותף ויציאה לווהאי. אחרי כ-9 ק"מ תקר בגלגל אחורי החלפתי לפנימית חדשה והמשכתי, הכביש ממשיך לזרום בגליות גבעית בין הרים וגבעות ובתוך יערות. אחרי כ-3 שעות ו-32 ק"מ הגעה לווהאי. שם יצרתי קשר עם עומרי יעקובוביץ המארגן של ה-HIT שוחחנו בעברית כמובן, סיכמתי איתו שארכוש כרטיס חבר לארגון (30 $NZ) למחרת כשהגיע לטוארנגה מחר. המשך רכיבה לקאטיקאטי 30 ק"מ עם שתי עצירות מנוחה (כל 10 ק"מ). בקאטיקאטי יצרתי קשר עם אן גודראד מה-HIT אלמנה כבת 70 והיא ארחה אתי בביתה ללינת הלילה. היו לנו שיחות מענינות בעיקר בגלל שהאנגלית שלה היתה מובנת לי הרבה יותר מהרגיל בנ"ז.
ס"ה 62 ק"מ להיום.

10. יום חמישי 6/12/01, קאטיקאטי - טוראנגה – טהפוקי.
צילום משותף, פרידה מאן. רכיבה בכביש מס. 2 לטוראנגה. הכביש גלי וגבעי למדי, התנועה עמוסה עם הרבה משאיות בדרך לנמל. אחרי 40 ק"מ ושתי הפסקות הגעתי לעיר הגדולה והסואנת טוראנגה. פגשתי בחור צעיר נציג ה-HIT , שהכין לי כרטיס חבר. המשכתי דרך גשר הנמל לפפמאה, שוב פעם תקר בגלגל אחורי מחליף פנימית וממשיך לטהפוקי 30 ק"מ שטוחים יחסית. במרכז טהפוקי חנות אופניים בה החלפתי את האוכף לחדש (129 $NZ) ורכשתי שתי פנימיות חדשות. יצירת קשר עם משפחת בארי אוולין ודוד מה-HIT בבית חווה מרוחק יחסית ממרכז העיר, הארוח כרגיל נהדר.
ס"ה 72 ק"מ להיום.

 ג. היי דרומה ומזרחה לנפייר ולוולינגטון 
11. יום שישי 7/12/01, טהפוקי – רוטוראה.
צילום משותף ופרידה מאוולין בארי. עצירה לצילום ליד פסל הקווי הגדול של טהפוקי בירת מטעי פרי הקווי של נ"ז. מכאן הרכיבה לכוון דרום (מווהאי עד טהפוקי כוון כללי מזרח) הרוח הצפונית שבימים האחרונים דחקה בי מהצד הפכה לרוח גב מועילה כשפניתי דרומה לרוטוראה. אחרי 20 הק"מ הראשונים התחיל לזרזף גשם שהלך והתחזק כל הדרך לרוטוראה ס"ה עליה מתונה ולא מתישה. הגעתי לעיר, העטופה באדי מים חמים וקיטור העולים מהבריכות התרמיות הרבות בתוכה וסביבה, רטוב עד לשד עצמותיי. התייבשתי ונחתי במרכז התיירים. יצרתי קשר עם משפחה צעירה מה-HIT הגעתי לביתם והפעם נפילה. האמא נסעה לאיזה כנס מדעי האב בחור מאורי, אדיש, לא מצליח להשתלט על שלושת הילדים הקטנים והמציקים, הבית קטן ואני מרגיש למעשה ממש מיותר שם. אבל השעה כבר מאוחרת והחלטתי להשאר, בערב ישנתי בשק שינה בחדר הילדים בלא שהצלחתי לקשור שיחה של ממש עם האב. מכאן גמלה בליבי ההחלטה להתנתק מהארוח של ה-HIT, עדיף להוציא עוד כמה דולרים ולא ליפול עוד פעם על משפחה דומה. התכנית למחר לעזוב בית המארחים כמה שיותר מוקדם ולהמשיך לטאיפו.
ס"ה 72 ק"מ להיום.

12. יום שבת 8/12/01, רוטוראה – גולדן ספרינגס.
יצאתי ב-07:00 בלי להפרד מהמארח. עצירה לצילום ליד בריכה תרמית אופיינית, בוץ רותח סביבה ואדים חמים עולים ממנה. המשך רכיבה דרומה לכוון טאיפו. כביש טוב בעליה קלה ויחסית מעט משאיות משני צידי הכביש שיחים עם פריחה צהובה מזכיר את אחירותם החורש. ביקור בכפר מאורי עתיק משוחזר והמשך הרכיבה, שוב מתחיל לזרזף גשם ההולך ומתחזק בהדרגה. מעלה עלי מעיל גשם ועוצר מידי פעם מתחת לגג פעם במסעדת דרכים לארוחת בוקר ופעם בתחנת דלק, משלים עם המשך רכיבה גשומה ורטובה כל היום. פתאום שלט גדול המדבר על Holiday Park (חניון קרוואנים) ומוטל בשם גולדן ספרינגס. אומנם תכננתי רכיבה עד טאיפו אבל בהחלטה של שנייה (באדיבות הגשם) עצרתי, נכנסתי, שכרתי חדרון (קבין) ב-18$NZ. מכיוון שהגעתי בצהריים, לקחתי את הזמן בנחת לכביסה, קניית מצרכים לארוחת ערב עצמית וטיול בגן שבמרכזו זורם נחל של מים חמים מעלי אדים, לאחר מיכן חצי שעה של סאונה פרטית של הגן, בקיצור הזמן עבר בנעימים. אבל הגשם ממשיך לזרזף ללא הפסקה.
ס"ה 52 ק"מ להיום.

איור 7 בכפר מאורי משוחזר צילום משותף עם חבר
איור 7 בכפר מאורי משוחזר צילום משותף עם חבר

 13. יום ראשון 9/12/01, גולדן ספרינגס – טאיפו. 
הגשם ממשיך לטפטף, השכמה איטית, טלפון הביתה (השעון מקדים ב-11 שעות, בבית עדין שבת בערב) וחזרה לישון בתקווה שהגשם יפסק. ב-10:00 הטפטוף הולך ונחלש ואני מתחיל להתארגן לתנועה. ב-11:30 יציאה מגולדן ספרינגס, הדרך נוחה יחסית וממשיכה כטיפוס מתון וארוך לטאיפו. עצירה לביקור במרכז המבקרים והמוזיאון הצמוד של תחנת הכוח התרמית באורקי,שמקור האנרגיה שלה הם המים החמים הרבים הפורצים מבטן האדמה. בהמשך תצפית למפל הוקה ואחרי רכיבה קצרה נוספת תצפית יפה על אגם טאיפו והעיר הנמצאים במרכז האי הצפוני של נ"ז הסנטרל פלאטו. משם גלישה לעיר. לאחר בירור קצר בוויזיטורס אינפורמשיין הזמנתי מקום לינה, רכבתי לפאתי העיר המזרחיים ללינה במלון המנפק גם חדרי אכסניה טובים וזולים הנמצא בתחילת כביש מס. 5 המוליך לנפייר. בערב ביקשתי ממנהלי המלון להזמין לי לינה באכסניה בישוב רנגטאקי הנמצא 36 ק"מ מדרום מזרח לטאיפו בכוון נפייר, הבעל "כמעט התעלף" ששמע שאני מתכונן להגיע לשם ברכיבה על אופניים.
ס"ה 45 ק"מ להיום.

14. יום שני 10/12/01, טאיפו - רנגיקיטי – טאראוהרה.
בבוקר "הפתעה" הגשם התחדש בטפטוף קל, לפיכך יצאתי לדרך באיחור מה בתקווה שיפסק, ואומנם בחלק הראשון של היום הגשם כמעט ולא הציק. לפי החוברת פדאלרס פרארדייס מתוכננת עליה של כ-350 מטר (מ-400 ל-750 מטר מעל פני הים) לאורך של כ-25 ק"מ, חשבתי שהולך להיות קשה לכן תכננתי רכיבה של רק 36 ק"מ לרנגטאקי. האזור הררי כמעט ללא ישובים ובלטו לעין שטחי יער גדולים לאחר כריתה. לאחר כשלוש רכיבה הגעתי ל רנגטאקי , החלטתי להמשיך, ביקשתי מבעלי האכסניה\מסעדה במקום לטלפן ולהבטיח לי מקום לינה בישוב הבא 30 ק"מ קדימה, שלפי החוברת רובם בירידה (מ-750 ל-500 מ' מעפנ"י). מנוחה, סנדוויץ', קפה ועוגה והמשך תנועה בדיווש. אחרי כ- 3 ק"מ מערכת הגלגל האחורי מתחילה לחרוק בעצבנות. שימון חזק ב-GT-85 השתיק את החריקות, לפי שעה הכל נראה תקין, בכל מקרה בנפייר נכניס את האופניים לבדיקה. ו... הגשם התחדש במטחים כבדים מה שהקשה עלי להנות מהירידות החדות שהגיעו במהרה כפי שהחוברת הבטיחה. עצירה לתצפית רטובה על מפלים רבי עוצמה של נהר בעל שם בלתי אפשרי. לבסוף הגעתי ליעד נקודת ישוב זעירה בשם טאראוהרה, תחנת דלק, בר ומסעדה בבנין אחד ובנין שני למגורי המשפחה המחזיקה את המקום בבדידות מזהרת. באחו לידם מוטור-קארוון בו לנתי אורח יחיד ביחידה. השכנה שלי לקארוון חזירה ענקית החיה בשלווה בדיר שלה.
בס"ה מקום מיוחד ונחמד, כולו במחיר של 30$54 =NZ ש"ח כולל ארוחת ערב ובוקר. לקראת ערב פסק הגשם ובלילה שמיים מלאי כוכבים.
ס"ה 66 ק"מ להיום.

איור 8 מוטור קרוון בטאראוהרה
איור 8 מוטור קרוון בטאראוהרה

 15. יום שלישי 11/12/01, טאראוהרה - נפייר. 
ארוחת בוקר של טוסטים בטאראוהרה, "תפילה" שהגשם לא יתחדש ויציאה לדרך
ב-08:00. היעד נפייר. הדרך כוללת 2 אוכפים כבדים (תלולים) ב-30 הק"מ הראשונים. העליות התלולות לשני האוכפים של 300 מ' ו-400 מ' סחטו ממני הליכה לצד האופניים 0.5 ק"מ בעליה לאוכף א' ו-2 ק"מ באוכף ב'. אחרי מנוחה בקצה הגבוה של האוכף השני, 765 מ' מעפנ"י (יש תמונה) המשך הדרך במגמת ירידה או שטוח עד נפייר. בק"מ ה-14 באמצע ירידה ארוכה ותלולה תקר שלישי בסדרה, עצירה ותרגולת החלפת פנימית. הירידות אחרי ה-30 ק"מ הראשונים (אחרי האוכף השני) חדות מאוד ודרשו עבודת מעצורים רבה. לקראת המפגש של כביש מס.5 עם כביש מס. 2 לנפייר השטח נעשה שטוח ופעם ראשונה בנ"ז רכבתי 15 ק"מ רצופים במהירות ממוצעת המוכרת לי מהארץ של 22 קמ"ש. נווט קצר בעיר הביא אותי לחנות אופניים גדולה והתמקמות ללינה בחניון קרוואנים בשם הולידיי פארק קנדי באמצע העיר. מחר יום מנוחה בנפייר ותיקון האופניים.
היום השלמתי את החצי הראשון של הטיול, הראש מתפנה להמשך החצי השני: בקווים כלליים המשך המסלול לוולינגטון וכרייסצ'רץ בקצב ממוצע של 80 ק"מ\יום,
אם !! הכל יהיה תקין אגיע לכרייסצ'רץ ביום שני 24 או שלישי 25 לדצמבר ואם הכל יהיה תקין אשכור רכב ליומיים שלושה לטייל באי הדרומי.
ס"ה 85 ק"מ להיום. מהם 30 בעליות חדות, 33 בירידות לא פחות חזקות ו-22 במישור.

איור 9 אוכף טיטיוקרה 50 ק"מ לפני נפייר
איור 9 אוכף טיטיוקרה 50 ק"מ לפני נפייר

 16. יום רביעי 12/12/01, נפייר. 
יום מנוחה בנפייר. בחנות האופניים סידרו את הגלגל האחורי – כדורית מתכת נשברה במיסב , שאר המערכות באופניים תקינות. קניתי עוד 3 פנימיות חדשות, 2 כבר החלפתי בגלגל האחורי. אני מאבחן שכל שלושת התקרים בימים האחרונים ועוד אחד כשהאופניים היו במנוחה בנפייר היו בחלק הפנימי של הפנימית, כנראה בגלל החישורים החדשים מהתיקון בפיטיאנגה, לפיכך התקנתי פנימית ישנה (לאחר שהורדתי ממנה את הוונטיל) בין החישוק לפנימית הפעילה, תוך כדי תיקנתי תקר "רגיל" גם בגלגל הקדמי, מאז לא אירע שום תקר עד סוף הטיול.בעיר טיילתי עם האופניים לאורך חוף הים ברחוב מארין פרייד, העפלתי לבלאף היל (גבעת הצוק) המשקיפה על הנמל, העיר ועל כל מפרץ הוקס ביי. מזכיר את חיפה: הנמל, המפרץ והכרמל. בתצפית פגשתי רוכב אופניים גרמני שאיתו נפגשתי ושוחחתי כמה דקות ביום מס. 2 לפני מירנדה. מזג האוויר נוח. בערב הקדשתי זמן רב לתיכנון הימים הקרובים שבדיעבד לא יצאו אל הפועל בגלל הגשם. הכנתי חלופה לרכיבה בכביש 52 (במקום כביש 2) במטרה להקדיש זמן לביקור באתר השימור הלאומי לחיות הבר במאונט ברוס.
ס"ה 18 ק"מ ברכיבה נינוחה להיום.

17. יום חמישי 13/12/01, נפייר – הסטינגס – פאלמרסטון נורת' - הקטנאואה
יציאה ב-07:00 מנפייר לכוון הסטינגס העיר התאומה שלה. מזג האויר מעונן חלקית אבל.... אחרי 5 ק"מ התחיל לזרזף גשם שהלך והתחזק בהתמדה, הלבשתי שוב את מעיל הגשם ושרוולי הרגל והמשכתי ברכיבה רטובה להסטינגס. הגשם לא מראה שום סימן שיפסק היום. בדרך הרגשתי שמיציתי את העניין של רכיבה גשומה והבשילה בתוכי החלטה לבצע הקפצה באוטובוס. נווטתי לוויזיטורס אינפורמיישן בהסטינגס שם ביצעו עבורי הזמנת מקום באוטובוס להקטנאואה עיירה קטנה המרוחקת 10 ק"מ מצפון למאונט ברוס מרכז חיות הבר הלאומי. מאחר שלא היה קו ישיר נסעתי באוטובוס אחד לעיר פאלמרסטון נורת' היושבת על כביש מס. 3 26 ק"מ מערב לכביש מס. 2, המתנה של שעתיים בעיר ואוטובוס שני בקו פאלמרסטון נורת' – וולינגטון חזר לכביש 2 והוריד אותי בהקטנאואה. עלות הנסיעה 69 $NZ. בפאלמרסטון נורת' ניצלתי את זמן ההמתנה לסיבוב קצר בעיר, ביקור בשתי חנויות אופניים ענקיות וטובות וביקור במוזיאון הנמצא באוניברסיטה המקומית. הרשימה אותי תצוגה על ALAN G. MACDIARMID זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2000, שנולד וגדל בעיר, על מציאת התכונה והמצאת פולימרים פלסטיים מוליכי חשמל- for the discovery and development of conductive polymers. בהקטנאואה מצאתי קבין באתר קמפינג מחוץ לישוב (12 $NZ), ומסעדה – גלריה לאוכל צנוע. השכנים שלי זוג רוכבים שוויצריים שהאנגלית שלהם דלה עד כדי קושי לנהל שיחה מינימאלית. הגשם ממשיך לטפטף כל הזמן אבל במגמת החלשות. התכנון למחר: ביקור ממצה במאונט ברוס ומשם למסטרטון והלאה תלוי בגשם ובעומס התנועה על כביש מס. 2.
לסיכום היום הבלתי שגרתי: קיצור טווחים של 175 ק"מ (כיומיים וקצת רכיבה) בהשוואה לתיכנון ועוד 52 ק"מ הלוך ושוב לפאלמרסטון נורת', גם הדרך אליה יפה מאוד למרות שממש מוזר לי לשבת ברכב ולהשקיף על הנוף מבלי לדווש לאחר 16 ימי רכיבה. אין לי ספק שבכל מקרה הטיול הרכוב עדיף. הדרך לפאלמרסטון נורת' עוברת בערוץ רחב של נהר המנאהאטהו כשהכביש צמוד ממש לקיר הערוץ ע"י גשר ופסי הרכבת צמודים לקיר הערוץ ממול.
ס"ה 32 ק"מ להיום. מהם 22 מנפייר להסטינגס ו-10 בפאלמרסטון נורת' והקטנאואה.

18. יום שישי 14/12/01, הקטנאואה – מאונט ברוס – פת'רסטון.
יציאה ב-07:30, כניסה לביקור קצר לחוות פרות ג'רסי לחלב. את החווה בה 190 פרות מפעילה חוואית אחת בשתי חליבות ביום, במשך היום הפרות אוכלות עשב בשטחים מסביב. החוואית הסכימה להסביר קצת על החווה אבל המבטא הבלתי אפשרי שלה הקשה עלי להבין אותה. משם למאונט ברוס המרכז הארצי לחיות הבר, במרכז בעיקר ציפורים ובית גידול לעוף הלאומי קיווי. הקווי הפכה להיות מאוד נדירה כיום, למרות איסור הציד שלה. האוכלוסייה סובלת בעיקר מטריפה של חתולים ואופוסומים, נשארו רק כמה מאות בודדות של פרטים החיים בטבע. זכיתי לראות שני קיווים אחד ממש בעיניים והשני באמצעות מצלמת אינפראדום המוצבת קבע בתא. הקווי ציפור לילית לכן מוחזקת כל הזמן בתנאי חושך. כמו כן מוצגת תוכנית הצלה למין המראה שבעבודה נכונה ניתן להגדיל מחדש את אוכלוסיית הקווי בטבע. לאחר ארוחת בוקר דשנה במסעדת המרכז נסיעה מהירה, נוחה ושטוחה של 70 ק"מ דרך מאסטרטון גרייטאון עד פת'רסטון בקצב ממוצע של 18.5 קמ"ש עם מספר עצירות מנוחה. מזג האוויר שיחק הפעם לטובתי, מעונן חלקית ,לחות האוויר נמוכה מהרגיל, טמפרטורה קלאסית לרכיבה ורוח גבית. היתה לי הרגשה של ספן המסיים את סיפורו: "ורוח טובה לקחה אותנו לחוף מבטחים ". לפני פת'רסטון עצרתי באתר זיכרון לבסיס האימונים המרכזי של צבא נ"ז שבו התאמנו חיילי נ"ז לפני שהפליגו מעבר לים להלחם במסגרת הצבא הבריטי במלחמות העולם הראשונה והשניה, חלקם גם בפלשתינה א"י. זה המקום לציין את האנדרטאות לזכר חללי מלחמות אלו הנמצאות כמעט בכל ישוב בו עברתי. בסוף מלחמת העולם השניה שימש המחנה כמכלאת שבויים יפאנים. לינה בפת'רסטון במוטל לתרמילאים (20 $NZ). בס"ה יום נהדר.
ס"ה 81.5 ק"מ להיום.



19. יום שבת 15/12/01, פת'רסטון – וולינגטון – פיקטון.
יציאה מפת'רסטון ב-07:30 לטיפוס ארוך של 11 ק"מ לגובה של 550 מ' מעפנ"י לגבעת רימוטקה. משם במגמת גלישה הנקטעת בכמה עליות קלות עד וולינגטון, אליה הגעתי בסביבות 13:00 אחרי רכיבה של 69 ק"מ. לא היה לי כל רצון לבלות בעיר הבירה של נ"ז שבה 160 אלף תושבים. הזמן היה בידי והחלטתי להפרד בו ביום מהאי הצפוני. רכבתי לנמל רכשתי כרטיס למעבורת המהירה לפיקטון "הלינקס" ((The Lynx, יציאה ב-15:30 הגעה ב-17:30. במעבורת פגשתי שתי משפחות ישראליות צעירות ממושב גבעת חן שהחליטו לקחת שנה חופש מהחיים ומטיילות בנחת עם הילדים בנ"ז ואוסטרליה. בערב נפגשנו שוב במקום הלינה בהולידי פארק המקומי, הדלקנו ביחד נר שישי של חנוכה וסיפרנו חוויות הדדיות מהטיולים עד כאן. בעזרת בעלת הפארק הזמנתי מקום למחר ליום שיט בקייאקי ים.
ס"ה 75 ק"מ להיום. מהם 69 עד וולינגטון ו-6 התארגנות וסיבוב בפיקטון.

איור 10 פסגת גבעות רימוטאקה בדרך לוולינגטון
איור 10 פסגת גבעות רימוטאקה בדרך לוולינגטון

 ד. נפלאות האי הדרומי בדרך לכרייסצ´רץ 
20. יום ראשון 16/12/01, יום שיט בפיורדים ליד פיקטון.
יצאנו לשיט ב-09:30 לאחר הדרכה קצרה בנמל הסירות. קבוצה של ארבעה קייאקים זוגיים: שתי בחורות שווצריות, שתי בחורות גרמניות, זוג בעל ואשה אוסטרליים בגילי בערך ואני עם המדריכה בחורה צעירה ונערית. חתרנו בפיורדים ליד פיקטון במסלול של כ-14 ק"מ עד 15:30. חנינו על החוף לשתי הפסקות ארוכות לארוחת בוקר מאוחרת וארוחת צהריים. בהפסקה השניה פגשתי על החוף עוד משפחה ישראלית צעירה עם שני ילדים קטנים שהחליטה לקחת פסק זמן ארוך ולטייל בגן העדן הירוק הרחק מהכל. מזג האוויר קייצי רגוע ללא עננים וללא רוח מה שאפשר לנו חתירה חלקה ונינוחה. בקיצור עוד יום נהדר. העלות כולל הארוחות 85 $NZ = 155 ש"ח.
ס"ה 0 ק"מ אופניים להיום.

איור 11 בקייאק ים לידפיקטון
איור 11 בקייאק ים לידפיקטון

 21. יום שני 17/12/01, פיקטון – בלנהיים – וורד. 
עם ההשכמה גשם דופק על הגג, שיקול דעת קצר מביא לקבלת החלטה: אני מתקדם בכל מקרה, נא להתכונן להיות רטוב כל היום.
יציאה מפיקטון ב-07:30 דרומה לבלנהיים, הנוף משתנה במהירות מהרים תלולים ומיוערים בצפיפות לגבעות רכות מכוסות עשב ובהמשך למישור ענק בו שוכנת העיר בלנהיים מוקפת כרמי גפן רחבי ידיים. סנדוויץ' ועוגה בעיר וממשיך להתקדם. הגשם נחלש מאוד לפעמים יורד לפעמים מפסיק ואני מלביש ופושט את מעיל הגשם בהתאם. הנוף לאחר מישורי בלנהיים מזכיר קצת את הנגב הצפוני בחורף גבעות מתונות מכוסות עשב ללא יערות וחורשות, עם מעט עדרים בעיקר כבשים. הדרך גלית עליות וירידות ארוכות ומתונות. באחת העירות בדרך פגשתי שני רוכבים גרמניים אבל כרגיל התקשורת איתם קשה בגלל אי שליטם באנגלית. הגעה לישוב וורד, התמקמות במוטל (30 $NZ) כולל שירותים צמודים וטלביזיה. ארוחת ערב בבר הצמוד למוטל.
ס"ה 80 ק"מ להיום.

22. יום שלישי 18/12/01, וורד - קאיקורה.
יציאה (כרגיל) ב-07:30 מוורד דרומה. רוח דרומית עזה וקרה קידמה את פני, למרות שהדרך גלית מתונה, הרכיבה מול הרוח מפרכת ביותר. סוחב קדימה 15 ק"מ ראשונים ומחשבות ייאוש מתחילות לטפס. מנוחה במקום מוסתר מהרוח משפרת את המרגש. אחרי 10 ק"מ נוספים מגיע לבית קפה גדול המשקיף על האוקיינוס בקהקהרהנגו, ההרגשה שהגעתי לנווה מדבר, נכנס למקום החמים והמוגן מהרוח לארוחת בוקר "מסורתית" סנדוויץ' עם בייקון, עוגת שוקולד וקפה. ממשיך וסוחב עוד 18 ק"מ מול הרוח שלפעמים נחלשת בגלל הגנת הרכסים הסמוכים לכביש ו\או שדרות עצים. הנוף חוזר להיות יותר ניוזילנדי כלומר מצוקים "נופלים" לים מכוסים בבתה גבוהה וסמיכה. מגיע למושבת כלבי ים, הנאה מושלמת, מנסה לצלם למרות שהם לא פותגניים בעליל מפני שהם חומים ונחים על סלעים חומים. התחנה הבאה מפרץ הלובסטרים, בביקתה קטנה על החוף מוכרים לובסטרים ענקיים מבושלים שנתפסו לא מזמן במקום. קניתי אחד, נהניתי מהמעדן והצטלמתי למזכרת. מכאן מושך לעבר היעד בהפסקות קצרות. בקאיקורה מתמקם בהולידי פארק בכניסה לעיירה ומייד יוצא למרכז העיר להזמין מקום למחר לשעה 05:40 לשחייה עם דולפינים.
ס"ה 86 ק"מ מפרכים להיום, במהירות ממוצעת של 13 קמ"ש מול הרוח הדרומית הנגדית.

23. יום רביעי 19/12/01, קאיקורה ומפגש עם דולפינים.
השכמה ב-04:30, ב-05:30 התייצבות במרכז החברה המארגנת להכנה לשחייה ומפגש עם דולפיני הדאסקי. קבוצת המשתתפים ובתוכה כמובן אני, נכנסת לסרט הדרכה ולהתאמת חליפת צלילה ושנורקל+ מסכה+ סנפירים.
06:00 הפלגה בספינה מהירה למפרץ הדרומי, אחרי כ-20 דקות מגלים את ראשוני הדולפינים. מתכוננים לכניסה למים. כאשר מגיעים למרכז הלהקה הראשונה גולשים למים, קור נוראי, הדולפינים סובבים אותי, עולים אלי ממעמקי הים במהירות הלוך וחזור, המראה נהדר, מרגש ומכפר על הקור הנורא. אחרי מספר דקות עולים חזרה לספינה. עוד שתי גלישות לים למפגש עם הלהקות הבאות, על הגלישה הרביעית ויתרתי, כבר היה לי קר מידי. לאחר מיכן הספינה משייטת עוד מספר סיבובים בין המוני דולפינים כל הקבוצה מצלמת ומתרגשת שוב ושוב. החברה המארגנת נקראת באנגלית DOLPAIN ENCOUNTER כלומר "מפגש עם דולפינים" כי הדולפינים חיים ממש בר בים והביקור והמפגש איתם אינו מרגש אותם במיוחד, הם מתייחסים לאנשים הצוללים כחלק מסביבתם הטבעית. לאחר סיום השיט מקלחת חמה להפשרה, ארוחת בוקר "מסורתית" של סנדוויץ' ביקון X 2, עוגת שוקולד, קפה ולישון. אחר הצהריים סיור של כ-3 שעות באופניים וברגל למצוקי קאיקורה ומושבת כלבי הים שלידם.
ס"ה 16 ק"מ להיום.

24. יום חמישי 20/12/01, קאיקורה – צ'וויוט.
יציאה לדרך כרגיל ב-07:30. אחרי 11 ק"מ לאורך החוף גליתי על סלע ימי כלב ים בודד, שנבהל ממני וירד למים. עקבתי אחרי הפעילות שלו בים ליד החוף בסבלנות תוך שהוא בודק אותי מכיוונו, לאחר כ-20 דקות כשתפס בטחון עלה שוב על הסלעים והצלחתי ללכוד אותו בתמונה יפה. אחרי עוד 3 ק"מ הגעתי למושבה גדולה של כלבי ים, ביליתי איתם שעה במעקב תצפית וצילומים מקרוב, אחד מהם התרגז עלי כשהתקרבתי אליו יותר מידי נבח עלי וניסה לנשוך (אל דאגה הייתי מרוחק ממנו כ-4 מטר). אחרי עוד 7 ק"מ חניה בית קפה בישוב אוארו לארוחת הבוקר "המסורתית" כריך הם+ צ'יז וקפה, בהזדמנות החלפתי גם את הפילם החמישי !! במצלמה. בהמשך הדרך טיפוס ארוך על רכס הרים, גלישה ממנו לעמקים רחבי ידיים שבתחילתם רק עדרי צאן רועים באחו ולאחר מיכן שדות מעובדים עם חיטה ירוקה לפני הבשלה, שחת קצורה בוואלים ליבוש או כבושה בחבילות עגולות, מעט מאוד עדרי בקר ורק לבשר. הכביש גלי ורוח דרומית קלה נגדית מעכבים את הנסיעה לקראת צ'וויוט. התמקמות במוטל \ חניון נחמד בבעלות והפעלה של משפחה הולנדית צעירה שהיגרה לנ"ז רק לפני 6 שנים, עוסקים בנוסף גם בחקלאות בהיקף קטן –קצת תרנגולות מסתובבות בחצר, זוג חזירים, כמה כבשים ושטח של 6 אקרים.
ס"ה 73.5 ק"מ להיום.

איור 12 כלב הים הבודד ש"שיחקתי" איתו  עם המצלמה
איור 12 כלב הים הבודד ש"שיחקתי" איתו עם המצלמה

 25. יום שישי 21/12/01, צ´וויוט – לית´פילד-ביץ. 
יציאה כרגיל, רוח דרומית נגדית, מתונה עד ערה, מקפיאת עצמות מקדמת את פני מהקוטב הדרומי. הדרך לישוב מוטונאהו במגמת עליה, העליות מתונות אך ארוכות וירידות קצרות וחדות. קצב ההתקדמות בהתאם, 35 ק"מ ראשונים של היום במהירות ממוצעת של 12 קמ"ש. בקצה עליה תלולה יחסית בק"מ ה-30 עצרתי למנוחה בחוות צאן. לאחר זמן מה הופיע בעל החווה, ניהלנו שיחה ערה על מדינת ישראל ונושאים היסטוריים הקשורים למזה"ת, לדעתו כוחה הפוליטי כלכלי של ארה"ב בירידה ושל האירופאים בעליה, "שימו לב לבריטניה, הם שיחררו לכם את פלשתין". אחר כך סיפר לי, שבעדר הצאן שלו 1,000 אמהות, 1,000 טלאים צעירים לאחר המלטה ועוד 300 טלאים בפיטום ס"ה 2,300 ראש, הרועים בשטחים שלו. בגלל קצב הרכיבה האיטי הבוקר התמהמה להגיע בית הקפה התורן , אבל לבסוף לא התאכזבתי הוא הופיע בק"מ ה-35 לארוחת הבוקר המסורתית (כריך הם+ גבנ"צ+ קפה+ עוגת שוקולד) והמאוחרת ב-12:00 בצהריים במוטונאהו. משם ההתקדמות בגלישה יחסית במהירות סבירה בין 16 ל-30 קמ"ש. עדר איילים הרועה בחלקה מגודרת ליד הכביש גילה סימני סקרנות ולא ברח כפי שברחו עדרי איילים שראיתי בימים האחרונים באי הדרומי, עצרתי צילמתי ו"שחקתי" עם הכי סקרן. לפתע עצרה מכונית, שתי בחורות צעירות ירדו והתענינו גם הן באיילים ביקשתי מהן (באנגלית כמובן) שיצלמו אותי עם האייל הסקרן הם דברו ביניהן ואז קלטתי שהן מדברות עברית וכמובן ישראליות, השמחה היתה גדולה צילמנו אחד את השניות ולהפך, מסרתי להן מידע על ה-HIT ומספר הטלפון של עומרי יעקובוביץ ונפרדנו לשלום. משם בנסיעה נוחה תוך כדי התחממות מזג האויר ויציאת השמש מבין העננים. הגעתי ללית'פילד-ביץ התמקמתי בפארק קארוונים על חוף הים שנראה בשלב זה מוזנח וריק ממבקרים
ס"ה 85 ק"מ להיום. מהם 79 התקדמות ועוד 6 למסעדה סמוכה וסיבוב בישוב.

איור 13 בחברת אייל ידידותי - צילמה הישראלית
איור 13 בחברת אייל ידידותי - צילמה הישראלית

 26. יום שבת 22/12/01, לית´פילד-ביץ – כרייסצ´רץ. 
יציאה ב-07:00 מלית'פילד, הדרך שטוחה יחסית אך הרוח הדרומית המוכרת, היום מתונה מאיטה את ההתקדמות לכ- 16, 17 קמ"ש. האזור חקלאי, שדות זרועים, משקי חלב, חבילות שחת עגולות בשדות. אחרי 47 ק"מ ושתי מנוחות קצרות הגעתי למרכז כרייסצ'רץ. כאן הסתיים המסלול המתוכנן המקורי: אוקלנד- טאיפו- נפייר- וולינגטון- כרייסצ'רץ. לפניי עוד שישה ימים (הטיסה הביתה ביום שבת 29/11/01) לטיול באי הדרומי. האפשרות של השכרת רכב ירדה די מהר מהפרק לאחר שחיפוש נמרץ ב-5 חברות הראה שאין מכוניות פנויות להשכרה עד אחרי כריסמס החל ביום ג' 25 לחודש. קצת מאכזב. הזמנתי מקום לינה באידומו הולידיי פארק לשני לילות והתמקמתי. מתכנן לגשת מחר על הבוקר לוויזיטורס אינפורמשיין להתייעצות בקשר למסלול רכיבה בחוף המערבי ולהזמין מקום ברכבת ומקומות לינה שם, לאחר שהתברר לי, שבגלל הכריסמס יש לחץ כבד על כל אתרי התיירות וקווי התחבורה.
ס"ה 47 ק"מ להיום. מהם 47 התקדמות ועוד 15 בעיר.

27. יום ראשון 23/12/01, כרייסצ'רץ.
יום רגוע בכרייסצ'רץ.
על הבוקר התייצבות בוויזיטורס אינפורמשיין לאחר ההתייעצות החלטתי, הזמנתי ושלמתי עבור נסיעה ברכבת לגריימאות' ומקום לינה בהולידיי הפארק המקומי. מגריימאות' ארכב יומיים לווסטפורט ואחזור ביום חמישי לכרייסצ'רץ. שריינתי עוד יומיים לינה באידומו הולידיי פארק לימים חמישי ושישי, יום לפני הטיסה יזמינו עבורי שאטל ב-04:00 לשדה התעופה. בכך השלמתי את כל הסידורים ויכולתי לטייל בנחת בעיר: סיור בגנים הבוטניים, טיול לאורך נחל האיבון החוצה את העיר, שעתיים וחצי מעניינות במוזיאון קאנטראברי, ביקור בכנסיית הקתדרלה המרכזית וטיפוס למגדל הכנסייה. לבסוף סידורים ורכישת הספר "סייקלינג בנ"ז של לונלי פלנט" וחזרה למאהל.
ס"ה 17 ק"מ רכיבה בעיר להיום.

 ה. יופיו של החוף המערבי והשיבה הביתה 
28. יום שני 24/12/01, ברכבת טראנזאלפין אקספרס: כרייסצ'רץ – גריימאות'.
בבוקר רכיבת נווט עירוני, אחרי פיספוס קטן בנווט הגעתי בשלום לתחנת הרכבת. 08:30 התחלת העמסת התיקים הכבדים של הנוסעים לקרון האחורי, את האופניים מעלים כמו שהם עם הציוד והתיקים בלי שום בעיה. 09:00 בדיוק תזוזה מערבה לגריימאות'. השכנים שלי למושב זוג אמריקאיים חביבים מקנזס, שהגיעו לחופשת כריסמס בנ"ז. בהתחלה הרכבת עוברת במישורי קאנטראברי הנרחבים, שדות מעובדים והרבה קוונועים. אחר כך מתחיל טיפוס לאלפים הניוזילנדיים של האי הדרומי לכוון ארתור-פאס. כל הדרך מסבירים ברמקול על הישובים,הנהרות והעמקים, מצליח להבין את הרוב. אחרי מעבר ההרים ארתור פאס, מנהרה של 8.5 ק"מ וגלישה לגריימאות'. היום סוף סוף יום זיווני ושימשי, עננות נמוכה ושמש חזקה. בוויזוטורס אינפורמיישן של גריימאות' מזמין מקום לינה בפונאקייקי, מגיע להולידי פארק המקומי ומתמקם. יוצא לרכיבה של 20 ק"מ הלוך ושוב לשאנטיטאון, אתר שיחזור של עיירת כורי פחם וזהב ממחצית המאה ה-19. השיחזור מושקע, מעניין במיוחד היה עבורי השיחזור של צ'ינהטאון שכונת הסינים שהגיעו לעיר ב-1860 והקדשה חמה לזכרם בכלל ולזכר שלושת הסינים האחרונים בפרט, שחיו בעיר עד שננטשה. בהשפעת המקומיים קבלתי את חג הכריסמס בארוחת ערב חגיגית במלון סמוך. בערב הגיעה לחניון רוכבת אופניים הולנדית מבוגרת, שסיפרה, שהיא כבר חודשיים מקיפה את נ"ז. את סיכום יום זה אני רושם לחוף ים טסמן באור יום מלא ב-20:00 כשזבובי החול עוקצים אותי ללא רחם.
ס"ה 36 ק"מ להיום. מהם 12 בכרייסצ'רץ ו-24 בגריימאות'.

29. יום שלישי 25/12/01, גריימאות' – פונאקייקי.
שבתון הכריסמס שקט ושלווה אין נפש חיה בחוץ. יציאה מגריימאות' צפונה, הדרך מתייפה מק"מ לק"מ. מזג האויר נהדר מעונן חלקית אך הרבה שמיים כחולים. רכיבה רגועה עם הרבה עצירות תצפית בתאי השטח המשתנים של הדרך: איים מצוקיים הניצבים בתוך ים טסמן בצבע טורקיז עז, שטחים חקלאיים עם מספר חוות מהם חוות חלב אחת לפי מכון החליבה ושמורת יער גשם עשיר בעצי שרך. בקטעים מסוימים הרי האלפים מתקרבים ממש בתלילות לחוף כשבדרך כלל ראשם מכוסה בעננים. לפי המפה רכס ההרים בגובה ממוצע של 1,200 מ' מעפנ"י. כ-5 ק"מ לפני פונאקייקי משתנה מזג האויר ומתחיל לרדת גשם חזק, מדווש ברטוב עד לתחנת המידע של אתר סלעי הפנקייק לתפוס מחסה במסעדה הצמודה וארוחת הבוקר המסורתית (גם הפעם בצהריים). היום יותר מהרגיל באו מולי או עברו אותי הרבה רוכבי אופניים. במסעדת סלעי הפנקייק התברר לי שחלק גדול מהם משתייכים לקבוצת רוכבי אופניים מכל רחבי אירופה המאורגנת ע"י חברה נ"ז בבעלות זוג, היא ילידת גרמניה הוא ניוזילנדי, המארגנת מסע אופניים קבוצתי מלווה ברכב הנושא אליו את ציוד הרוכבים, אופניים חליפיים וכד'. המסע יצא מכרייסצ'רץ לדרום מערב לחוף מערבי וצפונה עד לאוקלנד. שוחחתי עם הבחורה המארגנת החלפתי חוויות וקיבלתי כמה טיפים (שיהיו לטיול הבא). לא הספקתי לקבל מהם פרטים יותר מדויקים על עצמם, אך בארץ מצאתי את האתר שלהם באינטרנט.
אתר סלעי הפנקייק יפה אך יותר מידי ממוסחר ומלא תיירים. גלישה קצרה לעיירה פונאקייקי והתמקמות בהולידי פארק המקומי. שם פגשתי בחור אנגלי שאותו פגשתי לראשונה במירנדה ביום השלישי של הטיול. הוא עשה את כל הדרך במכונית. בהמשך סיור רגלי קצר לאורך הנחל הסמוך הנשפך לים וחוף הים. ארוחת ערב בבר של הישוב.
ס"ה 51 ק"מ להיום.

איור 14 ביער עצי שרך בדרך מגריימאות´ לפונאקייקי
איור 14 ביער עצי שרך בדרך מגריימאות´ לפונאקייקי

 30. יום רביעי 26/12/01, פונאקייקי – ווסטפורט.  
היום בשעה 13:30 הגעתי לווסטפורט ובזה סיימתי את הרכיבה של למעלה מ-1,600 ק"מ במסע האופניים הגדול שלי בניו זילנד.

יציאה מוקדמת יחסית ב-07:00 מפונאקייקי, אחרי כ-5 ק"מ עצרתי בנקודת תצפית על סלעי הפנקייק מדרום ועוד הרבה צפונה. ישבתי לי בנחת, החלפתי סרט במצלמה ולפתע הופיעה לעיני ציפור הטואי, אותה אני שומע לכל אורך המסע ביערות ובחורשים אך קשה מאוד לראות אותה, מחפשת מזון על שיח במרכז התצפית. למתנה יפה יותר לא יכולתי לצפות ביום האחרון של הרכיבה, התארגנתי בזריזות לצילום לשלוש תמונות שגם הצליחו. הדרך בהמשך עוברת ביחידות נוף מתחלפות של חוף הים ויערות גשם.
נוף מרהיב ומזג אוויר מצוין של שמים כחולים ושמש נעימה כמתנת פרידה נוספת ליום האחרון לרכיבה. אחרי שתי עליות ארוכות יחסית של כ-6 ק"מ וירידה נאה הגעתי לישוב צ'רלסטון ולבית הקפה התורן שפתח את שעריו מאוחר לאחר שהתאושש מהכריסמס. ארוחת בוקר מסורתית והמשך, ה-15 הק"מ האחרונים עוברים במעין בתה של עצי שרך, נראה כשדות עזובים וביצות. בווסטפורט קניתי כרטיס למיניבוס למחר לכרייסצ'רץ. התמקמתי ללינה בהולידיי פארק המקומי. יצאתי לסיור קצר בעיר וביקור במוזיאון כורי הפחם. התצוגה שהרשימה אותי במיוחד היתה על התרוקנות העיר מתושבים לאחר שמרבצי הפחם התדלדלו והביקוש לו ירד, עם אובדן מקור הפרנסה העיקרי החלו האנשים לעבור למקומות אחרים והקף האוכלוסיה ירד
מ-50,000 ל-5,000 איש בתוך עשור.
ס"ה 70 ק"מ להיום. מהם 61 התקדמות ועוד 9 סיור בעיר.

איור 15 ציפור הטואי ביום הרכיבה האחרון לווסטפורט
איור 15 ציפור הטואי ביום הרכיבה האחרון לווסטפורט

 31. יום חמישי 27/12/01, במיניבוס מווסטפורט לכרייסצ´רץ. 
הנסיעה במיניבוס לכרייסצ'רץ נמשכה 4.5 שעות עם הפסקה קלה בישוב ספרינגס ג'נקשיין ונסיעה דרך מעבר בהרי האלפים לואיס פאס. אחה"צ בחנות אופניים גדולה בעיר קיבלתי ארגז קרטון ריק של אופניים פירקתי את האופניים וארזתי אותם לקראת הטיסה.
בזה סיימתי לצערי הרב מאוד את פרק האופניים בארץ הקווי.
סיכום המרחק שעברתי על גבי האופניים: ס"ה (בספידומטר) 1,642 ק"מ. מזה 1,415 ק"מ התקדמות ועוד 227 ק"מ טיולים קצרים וסיבובים בערים והישובים.

32. יום שישי 28/12/01, יום אחרון בניו זילנד. כרייסצ'רץ.
תצפית על העיר מ"הגנדולה" וקניית מתנות למשפחה. הקדשת שעה לאתרים ישראלים באינטרנט להתעדכנות. אריזה אחרונה.

32. יום שבת 29/12/01, טיסה מכרייסצ'רץ – אוקלנד – הונג קונג
המראה במטוס איר ניוזילנד ב-06:30. בערב נסיעה של כ-45 דקות מנמל התעופה הונג קונג לעיר. התמקמות ללינה בבית מלון בעיר. יצאתי לסיבוב קצר ליד המלון. ברחוב ממול נקלעתי לשוק סיני הומה אדם כמו, שרואים בסרטים, צפיפות, דוחק, דוכני אוכל בלתי מזוהה, דוכנים למוצרי חשמל ופלאפונים וכד'. באוויר עשן וריח ממש בלתי נסבל עד כדי בחילה. נמלטתי לתוך מסעדה נורמאלית יחסית לארוחה סינית טיפוסית עם הרבה אורז, בהחלט טעים. הרושם הראשוני שלי מהעיר ממש לא טוב, נהרות אדם ברחובות ב-22:00 מצטופפים, נדחפים, מדברים בקול רם בשפה גרונית, בקיצור לא הטיפוסים שלי.

33. יום ראשון 30/12/01. טיסה מהונג קונג לנתב"ג.
יום בהונג קונג העיר. סיור למרכז העיר והנמל. מרכזי קניות עצומים, שהצפיפות הולכת וגוברת בהם לקראת הצהריים. הרושם הלא טוב שלי מהסינים בהשוואה לניו זילנד מתחזק. הייתי מעדיף לא להיות שם. בצהריים הצלחתי למצוא אוטובוס חזרה לנמל התעופה, שחררתי את המטען משמירת החפצים ומאחה"צ נכנסתי להמתנה בשדה התעופה בחברת ישראלי מהקריות. המראה במטוס אל על ב-22:00 הביתה.
נחיתה בנתב"ג יום שני 31/12/01 בשעה 04:30.
תם הטיול ולא נשלם עם הרבה טעם של עוד.

איור 16 השיבה הביתה בנתב"ג האב הרוכב עם צוות הבנים. מימין לשמאל: ירדן, רענן, משה וארנון.
איור 16 השיבה הביתה בנתב"ג האב הרוכב עם צוות הבנים. מימין לשמאל: ירדן, רענן, משה וארנון.

 ציר התקדמות הטיול על מפה כללית של ניו זילנד. 
מקרא:
רכיבה על אופניים: קו ירוק
נסיעה באוטובוס או רכבת: קו אדום
ספינת מעבורת: קו כחול




קרדיט: משה כ''ץ, קבוץ אפק, ספטמבר 02
 
 Lake Tahoe, קליפורניה...
Lake Tahoe, קליפורניה בקיץ שנה זו, 2002, נקלעתי במסגרת עבודתי לחוף המערבי בארה''ב. לפיכך, חיפשתי לעצמי פעילות של נופש פעיל עם בני אלון (11). ההחלטה נפלה על אגם ''טהו'', Lake Tahoe, אשר בצפון מזרח קליפורניה... להמשך
 סיכום המסע בדרום צרפת - יוני 2002...
סיכום המסע בדרום צרפת - יוני 2002 חזרנו מהמסע בדרום צרפת. לפניכם החוויות והרשמים. להמשך


לפורום טיולים
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של משה כ"ץ...
 לתצוגת פורום
ניו זילנד יומן טיול-מסע אופניים
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 28/8/2005 :21:42 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  דורון עם תוכן  הלוואי עלי בעתיד הלא רחוק גם טיול כזה
 15/4/2005 :19:30 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  משה כ עם תוכן  אופניים לחו"ל
 10/4/2005 :20:44 משתמש אנונימי  איל בונדרבסקי עם תוכן  איך לוקחים אופניים לחו"ל
 26/10/2002 :19:35 משתמש אנונימי  גיא גוזלן עם תוכן  Pשוט מדהים!
 25/10/2002 :22:17 משתמש אנונימי  משה כ"ץ עם תוכן  לאילן שחם
 25/10/2002 :20:31 משתמש אנונימי  אילן שחם עם תוכן  זה לא קשה לרכב לבד כל הזמן?
 24/10/2002 :14:53 משתמש אנונימי  משה כ"ץ עם תוכן  למחברי התגובות
 24/10/2002 :02:18 משתמש אנונימי  אייל שטייניץ עם תוכן  "אתה תותח" (שרית חדד)
 22/10/2002 :12:06 משתמש אנונימי  יואל עם תוכן  קינאה קינאה קינאה
 21/10/2002 :16:20 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  saar arni עם תוכן  כתבה יפה, מעוררת נשכחות
 21/10/2002 :09:23 משתמש אנונימי  עזרא ברנע עם תוכן  ברכות על הכתבה


[ ]
לפרסום זה יש: 11 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 66    דרוג כללי: 4.22

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017