הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טיולים בחו"ל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

טיול יום ב''דרך המוות'' - בוליביה, דרום אמריקה
קרדיט: תמונה מהאתר www.gringo.co.il
הועלה על-ידי: 
רוני ורד לאתר של רוני ורד
20/8/2008, 11:54
אמצע הדרך
                

   

 דרך המוות - בוליביה. 
בוליביה, ממוקמת במרכזה של דרום אמריקה, מוקפת יבשה, ויושבת על רכס הרי האנדים.
מדינה זו עשירה בשלל רב של נופים שונים – החל מערבות ומדבריות צחיחות ורחבות ידיים, דרך ג'ונגלים עתירי משקעים (וכמובן ויתושים), ביצות שוקקות זוחלים ועד לנוף הררי גבוה וירקרק.

"דרך המוות" היא כינויו של כביש צר באורך של כ-70 ק"מ, המחבר בין קומברה (Cumbre), לקורויקו (Coroico). כביש זה (רובו דרך עפר) צר מאוד (רוחב של כמכונית וחצי), ונחצב לאורכו של הר תלול.

דרך זו, נמצאת בנתיבם של מטיילים רבים בבוליביה, מאחר ומעבר בה הוא אחת מדרכי הגישה לעיירה רוררנבקה, בסיס היציאה לטיולים שונים באיזור הג'ונגלים והפמפס (ביצות) של בוליביה.

זוהי דרך מהממת ביופייה, מלאה במפלים, נחלים, וצמחיה פרועה.

התמונה מהאתר:  www.gringo.co.il
התמונה מהאתר: www.gringo.co.il

 למה קוראים לה דרך המוות, אתם שואלים ? 
דרך זו מורכבת מירידות חדות במיוחד - יורדים בה מגובה של כ-4700 מטר לגובה של כ-1800 מטר.
בנסיעה מהירה בהחלט ניתן להרגיש את הלחץ באזניים בזמן הירידה.

דרך זאת נחשבת הדרך המסוכנת ביותר בעולם (לפחות כך משווקים אותה) מפני שכל שנה נהרגים שם מעל קרוב ל-100 אנשים. מספר מטיילים ישראלים קיפחו גם הם את חייהם בדרך זו, לאורך השנים.

דרך זו, כאמור ממש צרה, לא סלולה ובנוסף להכל, היא דו-סטרית - נוסעות עליה מכוניות ומשאיות בשני הכיוונים. בצידו השני של קיר ההר ישנה תהום ירקרקה של כמה עשרות מטרים, לתוך צמחיה עבותה.

חוץ מכל האמור לעיל, מידי פעם יש מפולות של אבנים ועפר, שחוסמות את הדרכים, ויש פקקים גדולים משני צידי המפולת עד שמגיעים טרקטורים גדולים שמתחילים לפנות לאיטם את הדרך.

אין לי מושג מי חשב על הרעיון של לרכב בדרך הזו באופניים, ועוד להפוך את זה לאטרקציה כו מתויירת ונפוצה, אך זו הייתה חוויה לא נורמלית

בלה-פאז (עיר הבירה הלא רשמית והמפורסמת יותר של בוליביה) ישנן מספר חברות טיולים שמתמקדות בארגון טיולים בדרך המוות. החבילות כוללות בד"כ יציאת קבוצה של כ-10 אנשים, ביחד עם שני מדריכים (אשר רוכבים עם הקבוצה), נהג וחובש (למקרה חירום).

 הנה מתחילים 
הנסיעה לתחילת הדרך:
מזג האויר הקדיר לנו פנים.
כל אורך הנסיעה עד לנקודת העצירה והמעבר לרכיבה על אופניים היתה דרך ערפל כבד, וגשם חטוף לפרקים.
היה קצת קר ולא נעים, אך לאחר מספר טיולי שטח ברחבי היבשת, גשם כבר לא נעשה פרמטר שבגללו מוותרים על טיולים.

יאללה מתחילים.
החלק הראשון של הדרך היה על דרך אספלט נוחה עם תנועת מכוניות דלילה.
נסיעה מהירה, ירידות חדות, מהירות טובה ו-קור כלבים. אם היו לי ביצים, הן אולי היו נושרות, אך אין לי, אז הסתפקתי באצבעות קפואות למדי.

התחלתי בסוף הטור עם חבריי, ולאט לאט התקדמתי קדימה עד המדריך.
אין ספק שטיול האופניים שערכתי לפני כן בארגנטינה (דרך שבעת האגמים) נתן לי הרבה ביטחון על אופניים.
כאשר הגעתי למדריך הקדמי, הרגשתי שאני בולמת את עצמי לעיתים קרובות מידי, פעולה לא כלכך נעימה כאשר אצבעותיך קפואות. שאלתי את המדריך אם אפשר להגביר את הקצב.
הוא חייך אלי בתגובה, ובשניות תפס פער עצום ממני. מי יודע כמה פעמים הוא נסע בדרך זו.
חייכתי לעצמי והתחלתי לפדל בשמחה, לתפוס עוד ועוד מהירות.
זו הרגשה נהדרת לרכב מהר בכביש נורמלי.
העפתי מבט על האצבעות, משהו בין כחול לאדום..

כאשר הגענו לתחנת ביקורת משטרתית, כבר שאלתי ממישהו כפפות.

גשם מקדם את פנינו
גשם מקדם את פנינו

 חלקה השני של הדרך 
לאחר הנסיעה על הכביש, התחלנו את החלק השני של הדרך, שהיה מורכב מירידות בדרך עפר די תלולה עם הרבה מאוד פיתולים ותהום.
רוב החברה בקבוצה שלי, היו איטיים להחריד, אז לא יצא לי לראותם יותר מידי.
רוב הזמן הייתי ביחד עם המדריך, שרכב על האופניים בדרך התלולה הזו ממש כמו דג במים. ממש היה תענוג לראותו בפעולה

אני מצידי הייתי בשמיים. כלכך נהנתי לרכב במהירות, לאחד את עצמי עם האופניים, להתרכז ברכיבה ובתוואי הדרך, ופשוט להרגיש שאני כמעט עפה (אל דאגה, לא לתהום).

מידי פעם האטתי את עצמי על מנת להזין את עיני בנוף הנשקף מהדרך, ולחזות בהמוני פרפרים שקישטו את הדרך. קשה היה להכיל בעיני את כל היופי הזה, וזאת למרות שכבר חזיתי באותו נוף דרך האוטובוס, שבוע לפני כן.

בכל ירידה, ניסיתי פחות ופחות ללחוץ על הבלמים, לנסות להגיע למהירויות גבוהות יותר, לגבור על הפחד מאיבוד שליטה.

בסך הכל, למרות שרוב הדרך היה ירידה, התאמצתי הרבה מאוד. שרירי הידיים המחזיקות בחוזקה את הכידון על מנת לשלוט בכלי פעלו, שרירי האצבעות וכפות הידיים, אשר לוחצות על הבלמים התאמצו, וגם כמובן, הרגלים והגב עבדו, מאחר ופידלתי מהר גם בירידה, על מנת להדביק את המדריך.

עומאר המדריך
עומאר המדריך
אחת מחוויות הנסיעה הייתה מרדף אחרי המדריך. ממש נהנתי מזה.
מעולם, אבל מעולם לא יצא לי לרכב במהירויות כאלה. היה אדיר.

המדריך החמיא לי אח¨כ ואמר לי שאני הבחורה הישראלית הכי מהירה שהוא ראה. בדרך כלל בנות ישראליות מפחדות מהמהירות ומפדלות מאחור.
גם אם הוא לא אמר את האמת, היה נחמד ומחמיא לשמוע.

סיימנו את המסלול אחרי בערך 4:30 שעות – טיפה מתחת לזמן הנסיעה הממוצע בדרך זו.
כמובן, כמו כל הדברים הטובים, זה נגמר מהר מידי.
ידי קצת רעדו במשך שאר היום, זיכרון פיזי של האחיזה החזקה בכידון.

אכלנו צהריים באיזשהו מלון בקוריקו, וחזרתי בטרנזיט ללה-פז, נוסעת שוב בדרך המוות בפעם האחרונה.

דרך ירוקה ועקלקלה עם מפלונים
דרך ירוקה ועקלקלה עם מפלונים

 סיכום 
לסיכום, להלן שיר שמצאתי אותו רלוונטי, בעודי נוסעת בדרך התלולה:

בדרך הגדולה - נתן אלתרמן
ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד הערב
דומיית בארות ירוקות
מרחבים שלי ודרך
העצים שעלו מן הטל
נוצצים בזכוכית ומתכת
להביט לא אחדל
ולנשום לא אחדל
ואמות, ואוסיף ללכת


קרדיט: תמונה מהאתר www.gringo.co.il
 
 רומניה - שבועיים ברכס הקרפטים...
רומניה - שבועיים ברכס הקרפטים טיול אופניים של זוג בנופים הררים, שדות איכרים ואגמים כחולים. ספטמבר-אוקטובר 2007 להמשך
 טיול אופניים בקפריסין...
טיול אופניים בקפריסין טיול אופניים מגוון ומרתק בהרי הטרודוס ובחופים הפראיים של קפריסין + סיפור על צלילה באתר הזנוביה. להמשך


לפורום טיולים
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של רוני ורד...
 לתצוגת פורום
דרך המוות - בוליביה
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 21/8/2008 :09:41 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רוני ורד עם תוכן  קרדיט לתמונת המפה
 20/8/2008 :20:40 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- עם תוכן  1997....מצחיק איך שהזמן חולף ועובר מהר


[ ]
לפרסום זה יש: 2 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 19    דרוג כללי: 2.68

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017