הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טיולים בחו"ל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

740 ק''מ של טיול אופניים עכשווי למחוזות הזיכרון. יולי 2006.
קרדיט: משה כ''ץ קיבוץ אפק
הועלה על-ידי: 
משה כ"ץ לאתר של משה כ
21/8/2007, 10:54

                

   

 מבוא: 
בנר חמישי של חנוכה שנת 1912 נולדה בת למשפחת רימר בעיירה פרן. אותה בת נקראה שושנה (רייזה באידיש) היא אמא שלי, שילדה אותי בשנת 1951 בקיבוץ אפק. הרבה סיפורים שמעתי בימי ילדותי על העיירה פרן: שלגים, תפוחי אדמה הנאגרים במרתף לקראת החורף, נהר הניימן שעל גדתו יצאו לטייל ועל העיר ממלי שסמוך לה עבדה אמא שלי עם קבוצת ההכשרה לעליה לארץ ישראל. חמישה ילדים היו במשפחת רימר: יהודה, בלומה ושושנה הפכו לחלוצים בארץ ישראל באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, דבורה נשלחה בהיותה עוד ילדה קטנה לאמריקה לחיות עם אחד הדודים, יעקב הבכור נשאר בפרן עם ההורים והיה מנהל בית הספר היהודי בעיירה. בלומה ויהודה גרו עם משפחותיהם בכפר גיבתון ליד רחובות, ואנחנו כאמור באפק. מרבית מכריה הטובים של אמא מחוץ לקיבוץ היו יוצאי פרן, הם קראו לעצמם "הפרנאים" והקשרים ביניהם היו כמו קשרי משפחה. אלה השורשים שלי ואותם יצאתי לחפש בטיול לליטא.
יהדות ליטא לפני השואה מנתה כ 220 אלף נפש. קהילה קטנה יחסית אך איכותית ביותר, שעד היום משפיעה על החיים בישראל ובאה לידי ביטוי בעיקר בפלג הליטאי ביהדות החרדית. החל מהמאה ה 14 קיימת אוכלוסיה יהודית בליטא. כ 600 שנים של חיים בשכנות הדוקה הסתיימו במהלך מלחמת העולם השניה. לאחר כיבוש ליטא ע"י הנאצים מבריה"מ במבצע ברברוסה, בוצעה ע"י הליטאים בחסותם ובעידודם של הגרמנים שואת יהודי ליטא. כ 180 אלף יהודים הושפלו, עברו עינויים קשים ונוראיים, נרצחו ונקברו בקברי אחים בשנת 1941 בין יוני לדצמבר. כ 20 אלף יהודים, ששרדו את תקופת הרצח הגדול רוכזו בגטאות והושמדו לאחר 1941 ורק 13,800, נפש, כ 6% מיהדות מפוארת זאת שרדו חיים את השואה.
לפי הספר "יהדות ליטא, כרך רביעי, השואה, 1945-1941" וסעיף "הנצחה" באתר האינטרנט http://www.lithuanianjews.org.il/ של איגוד יוצאי ליטא בישראל נמצאים ברחבי ליטא כ 405 קברים המוניים בכ 225 ערים עיירות וכפרים, כולל יער פונאר אתר ההרגה של יהודי וילנה והפורט התשיעי אתר ההריגה של יהודי קובנה. אותי עניין במיוחד קבר האחים של יהודי פרן ואליו חתרתי להגיע והגענו אני ומישאל שותפי לטיול, כפי שמסופר ביומן הטיול.
בסוף שנת 2005 גמלה בתוכי ההחלטה, שטיול האופניים הבא שלי בחו"ל יהיה בליטא, טיול חיפוש שורשים רכוב על אופניים. כהרגלי התחלתי בהכנות. קניתי את מפת ליטא Lithuania באנגלית בקנ"מ של 1:325,000 סדרת world mapping project
הוצאת Reise Know-How. רכשתי את הספר של לונלי-פלנט באנגלית על הארצות הבלטיות ""Estonia, Latvia & Lithuania. יצרתי קשר באינטרנט עם משרד נסיעות בליטא של יוליק ודניאל גורביץ באתר : http://www.jerulita.lt נפגשתי איתם גם שהגיעו לביקור בארץ. נעזרתי בהם לקבלת מידע בסיסי על ליטא לצורך גיבוש נתיב הטיול ולהזמנת מלון בוילנוס ליומיים הראשונים והאחרונים וקבלת יום הדרכה בוילנוס.
תוך כדי שיחה, בזמן ההכנות הראשונות לטיול, עם מישאל דוניר מנהרייה, חברי הטוב לרכיבת אופניים מזה שנים רבות, הצעתי לו להצטרף לטיול והוא, כמעט מייד, החליט להצטרף והפכנו לשותפים מלאים לטיול.
כמה נתוני יסוד על ליטא כיום:
שטח: 65,200 קמ"ר, פי 3 מישראל. אוכלוסיה 3.6 מיליון נפש, קצת יותר מחצי ביחס לישראל. צפיפות אוכלוסיה 56 לקמ"ר שהיא 18% ביחס לישראל (308 נפש לקמ"ר). בשנת 1990 היתה ליטא המדינה הראשונה שפרשה מברית המועצות, רק בסוף 1991 נאלצה רוסיה לאחר מאבק, שנכשל מבחינתה להכיר בליטא כמדינה עצמאית. פניה של ליטא לכוון מערב והיא עושה מאמצים רבים להתקבל לאיחוד האירופי ולגוש היורו. כמטייל ברחבי ליטא נראה היה לי שהיא ניצבת ברגל אחת במאה ה 19 וברגל אחת במאה ה 21, כפי שיסופר, מצד אחד חולבות איכרות פרות באחו לתוך דלי ומעבדים את השדות במחרשה רתומה לסוס ומצד שני מרכזי קניות מפוארים ומודרניים בפאתי הערים. המטבע הליטאי נקרא ליטאס והיה שווה ביולי 06 לשני שליש השקל (1 ₪= 1.65 ליטאס). במהלך מאות השנים האחרונות היתה ליטא בטווח ההשפעה של התרבות הגרמנית והיהודים שחיו בה דיברו באידיש שצמחה מהשפה הגרמנית, דבר שבא עד היום לידי ביטוי בשמות המקומות. עיר הבירה וילנוס בליטאית, וילנה בגרמנית ובאידיש. קאונאס בליטאית, קובנה באידיש. קלייפדה בליטאית, ממל בגרמנית, ממלי באידיש. פרינאי בליטאית פרן באידיש. ריבוי השמות היקשה בתחילה על הכנת המסלול והבנת החומר הכתוב. ביומן הטיול בדרך כלל נצמדתי לשמות המקומות הליטאיים כפי שרשומים במפה מה שמקל על התקשורת עם הליטאים בשטח. על מפת ליטא הנ"ל בקנ"מ 1:325,000 כביש אדום הוא כביש ראשי, כביש צהוב הוא כביש אזורי.
כחודשיים לפני הטיסה רכשנו כרטיסים דרך משרד נסיעות גרייבר בנהריה לטיסה ישירה לליטא של סאן דור (חברת בת של אל על). הקפדנו להדגיש ולרשום, שאנחנו לוקחים איתנו אופנים ארוזות, כך שלא היתה שום בעיה בנידון בטיסות הלוך ושוב. כדי להכנס לליטא חובה, ללא פשרות, לבצע ביטוח בריאות לנסיעות לחו"ל ולהוכיח זאת ע"י העתק הפוליסה באנגלית למשטרת הגבולות בנמל התעופה של וילנוס.
בינתיים התברר, שלא לפי התכנון, שטקס סיום מסע הכומתה לסיום טירונות תותחנים של ירדן בני הצעיר נקבעה בדיוק ליום הטיסה 12/07/06, לאחר הרבה התלבטויות והתייעצויות עם ירדן סיכמנו אני וירדן שנוותר על השתתפותי בטקס קבלת הכומתה וירדן יקבל פיצוי הולם ביותר לאחר הטיול. זאת מאחר שמחיר שינוי מועד הטיסה היה כבד מידי.
הכנת הציוד לטיול - האופניים שלי מסוג טורינג בייק עם כידון עגול (אופני כביש) דגם קוננדייל 800T. האופניים של מישאל מסוג טורינג בייק עם כידון ישר (אופני הרים) דגם טרק 7200. אצל שנינו האופניים והביגוד בשימוש שוטף. הסבלים, התיקים, אוהלים, שק"שים ושאר הציוד נמצאים בימ"ח הטיולים הפרטי של כל אחד משנינו. הכנת האופניים לקראת הטיול בוצעה ע"י רני גפן בחנותו רן-אופן, שבשבי ציון.
עלות הטיול עבורי כ 7,000 ₪ ישיר, מזה 626$ עלות הטיסה. ובנוסף עוד כ 1,300 ₪ להכנת האופניים לטיול ורכישת ביגוד וציוד שבוצעו בגלל הטיול אך משמשים אותי עוד הרבה זמן לאחריו באופן שוטף לרכיבות השבועיות.

הטיול מוקדש לזיכרם של: אמא שלי שושנה כ"ץ והדודים שלי יהודה רימר ובלומה שילר, שנפטרו לאחר חיים מלאים וארוכים בישראל, ולקהילת יהודי פרן ויהדות ליטא שחרבו עד ליסוד בשואה במלחמת העולם השניה 1945-1941.


דגל ליטא
דגל ליטא

 מפת ליטא ומסלול הטיול. 

 

מקרא למסלול המסע:
1.      וילנוס (וילנה) - פרן (פרינאי) – קאונאס (קובנה) – שילוטה – מינג'ה. רכיבת אופניים קו סגול.
  1. מינג'ה – נידה. צליחת לגונת קורניאן (המפרץ הקורני) עם סירת דייגים קו שחור.
  2. נידה – קלייפדה. רכיבת אופניים קו סגול.
  3. קלייפדה – ראדווילישקיס. נסיעה ברכבת קו שחור.
  4. ראדווילישקיס – פוניבז'יס - אנקשיצ'י – מולטיי – וילנוס. רכיבת אופניים קו סגול. 
 
 

 יום מס. 1 - יום רביעי 12/7/2006. טיסה לליטא והתארגנות בוילנוס. 
המראה מנתב"ג ב 06:05 (עשר דקות לפני הזמן המיועד) בטיסת אל על ישירה לוילנוס, נחיתה ב 09:45, גמר סידורי נמל התעופה בכ 10:30.
מנמל התעופה לקחנו מונית גדולה תוך סידור קצת "לחוץ " של שני זוגות האופניים הארוזים. היעד מלון "אקוטל–הוטל". המלון הוזמן עבורנו ע"י משרד הנסיעות ג'רוליטא של משפחת גורביץ מוילנוס.
לאחר התארגנות במלון הממוקם סמוך למרכז העיר, יצאנו לסיור קצר בסביבה, איתרנו קניון גדול "אירופה" ובו גם סעדנו את ארוחת הצהריים הראשונה.
לאט לאט מתרגלים לאוויר, סופגים את האווירה המקומית ומרגילים את האוזן לשפה. מסתבר שגם בליטא חם ביולי. החום מגיע ללמעלה מ 30 מ"צ. ליטא כארץ צפונית מאורגנת לטפל במזג אויר חורפי קר מאוד אך לא כל כך בחום, כך שאין כמעט מזגנים, לבטח שלא במלון שהחדר בו לוהט. אחרי הארוחה חזרנו למלון להרכבת האופניים, שאוחסנו במחסן המלון. בתוך חצי שעה עמדו שני הזוגות מוכנים למסע. אך בגלגלי האופניים של מישאל התגלתה בעיית שמיניות. יצאנו לחפש חנות אופניים ומצאנו חנות גדולה ומאובזרת עם מכונאי אופניים מיומן. בעיית השמיניות נפתרה במקצועיות ומהירות, אפילו תשלום לא הסכימו לקבל כי העבודה הייתה פשוטה ומהירה מידי. בינתיים הכריעה אותנו העייפות וחזרנו למלון. ליד הקבלה גיליתי מחשב עם אינטרנט חופשי, התחברתי ל"וואלה" ו YNET ומייד התברר שהחל יום קרב בצפון (למעשה היום הראשון של מלחמת לבנון השנייה אותה אני מכנה מלחמת הטילים) שני חיילים חטופים וירי קטיושות. הרצנו בזריזות טלפונים למשפחות, לכולם שלום, אך הדאגה מתחילה לכרסם.

 יום מס. 2 - יום חמישי 13/7/2006. יום סיור מודרך בוילנוס.  
אחר ארוחת בוקר דשנה במלון נפגשנו עם דניאל גורביץ המדריך. דני יליד ליטא עלה לישראל וחזר אחרי מספר שנים לליטא, דובר עברית שוטפת ועדכנית. דני הצטרף לסוכנות הנסיעות של אביו יוליק ג'רוליטא ((JeruLita המתמחה בהדרכת טיולים בליטא ושאר הארצות הבלטיות. עלות יום הסיור הפרטי 200 יורו.
הסיור במכונית של דני התחיל בגבעת שלושת הצלבים לתצפית על העיר.
בהמשך ירידה למרכז לסיור רגלי ברחובות בהם היה גטו וילנה בשני מתחמים הקטן והגדול. המשך הסיור לבית הגאון מוילנה. ביקור בקתדרלה הגדולה הסמוכה למקום וביקור בבית הכנסת היחיד הפעיל בעיר בהשוואה ל 160 בתי כנסת ותפילה שהיו לפני השואה בוילנה. כיום בוילנוס 3,500 יהודים כשלפני ההשמדה במלחמת העולם השניה היו בוילנה כ 100 אלף יהודים, שרובם הגדול כאמור נרצח בשואה.
לאחר הסיור הרגלי נסיעה לבית הקברות היהודי היחיד הפעיל בעיר אליו הועתקו קברו של הגאון מוילנה ומצבות ושרידי מצבות מבתי הקברות היהודים העתיקים, שנהרסו אחרי המלחמה ובמקומם הוקמו מרכזי ספורט למיניהם. המשכנו ליער פונאר ביער זה הושמדו בירי לתוך בורות כ 70 אלף מיהודי וילנה, במשך החודשים שבין יוני לדצמבר 1941. כיום מספר מצבות מרשימות למדי ושרידי הבורות לתוכם נורו בני עמנו מספרים בשקט מצמרר את סיפור הגהינום עלי אדמות, ששרר שם בזמן השואה בין השנים 1941 ל 1944.

גבעת שלושת הצלבים המשקיפה על וילנוס
גבעת שלושת הצלבים המשקיפה על וילנוס

משה בכניסה לבית הכנסת בוילנוס.
משה בכניסה לבית הכנסת בוילנוס.

פסל הגאון מוילנה ליד הבית בו גר.
פסל הגאון מוילנה ליד הבית בו גר.

מישאל ודניאל ליד אחד מבורות ההריגה ביער פונאר
מישאל ודניאל ליד אחד מבורות ההריגה ביער פונאר

המצבה ביער פונאר
המצבה ביער פונאר

מצבה בבית הקברות היהודי לזכר היהודים שנרצחו בגטו וילנה.
מצבה בבית הקברות היהודי לזכר היהודים שנרצחו בגטו וילנה.

 יום מס. 3 –מס. 1 לרכיבה. יום שישי 14/7/2006. וילנוס - טראקאי -בירשטונאס.  
אחרי ארוחת הבוקר במלון, ארגון וסידור התיקים על האופניים. יציאה לדרך בדיוק ב 08:00, לפי התיכנון. ההיחלצות מהעיר היתה יחסית מהירה. הכוון הכללי מערבה לכוון טראקאי על כביש A16(אדום). אחרי 28 ק"מ הגענו לטראקאי עיר הבירה העתיקה של ליטא. ביקרנו ברובע הקראים ונחנו ליד המבצר, שהיה ארמונו הקדום של מלך ליטא, הממוקם על אי באחד משלושת האגמים המקיפים את טראקאי. סיפור הקראים – יהודים המאמינים רק במקרא ומכאן שמם. הם הובאו למקום ע"י מלך ליטא בשנת 1400 לערך מחצי האי קרים כדי שיהיו שומרי ראשו. בטראקאי היה המרכז הגדול של הקראים בליטא. בזמן השואה חלק מהם זוהו כלא יהודים ע"י הגרמנים בעידודם של מנהיגי הקהילה היהודית במטרה להצילם מההשמדה. חלק מהם התנכרו בצורה עוינת ליהודי ליטא וחלק הזדהו עם הקהילה היהודית ונהרגו כיהודים. כיום יש בין 3,000 ל-4,000 קראים בארצות מזרח אירופה רובם אינם רואים את עצמם יהודים אלא אומה נפרדת. בטראקאי 12 משפחות קראיות כ 60 נפשות. בזמן הביקור במקום לא הקדשנו תשומת לב וזמן כדי למצוא מישהו מהם. את המידע מצאתי ורשמתי מהויקפידיה באינטרנט ומהלונלי פלנט.
מטראקאי רכיבה ארוכה וגלית על כביש A16, כלומר אזור גבעי מה שגורם לעליות זחילה ארוכות וירידות מהירות וקצרות. לאחר כ 100 ק"מ החלטנו לברר בטוריסט אינפורמשיין בעיירה בירשטונאס (7 ק"מ לפני פרן) האם יש מקומות לינה בפרן, כשבעצם נאמר לי כבר ע"י דניאל, שכנראה שאין, כך גם מסרו לנו העובדות במקום, לפיכך החלטנו להשאר וללון במקום. התמקמנו באחד המלונות בעיירה שהיא מרכז מרחצאות חמים לכן יש בה מספר מלונות לנופשים והמבריאים במקום. את ארוחת הערב סעדנו במסעדת פיצה סמוכה.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 102.27 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 6 שעות ו 19 דקות.
מהירות ממוצעת 16.2 קמ"ש
מהירות מקסימום 46.5 קמ"ש

מישאל לפני השער של ארמון מלך ליטא בטראקאי
מישאל לפני השער של ארמון מלך ליטא בטראקאי

משה על כביש A16
משה על כביש A16

נוף ליטאי אופייני לאורך כביש A16 מוילנוס מערבה
נוף ליטאי אופייני לאורך כביש A16 מוילנוס מערבה

 יום מס. 4 –מס. 2 לרכיבה. יום שבת 15/7/2006. בירשטונאס- פרן (פרינאי)– בירשטונאס. 
היום מוקדש לביקור ממושך באזור פרן והלולאה (הלופ) של נהר הניימנאס. השארנו את רוב תיקי האופניים במלון בבירשטונאס. ב 07:00 יציאה לפרן אחרי 7 ק"מ עברנו את הגשר על נהר הניימנאס ונכנסנו לפרן עיר הולדתה של אמא שלי, ובשבילי עיר האגדות מסיפורי ילדות רחוקים.
מהרחוב הראשי אנו מושכים לאורך הניימנאס (הניימן באידיש) צפונה במטרה למצוא את קבר האחים, שלתוכו נרצחו ע"י הליטאים המקומיים בעידוד והדרכת הנאצים, בירי ונקברו 1,078 יהודי פרן והעיירות הסמוכות איש אישה וילד בתאריך 26/8/1941. בין הנרצחים (אני מניח) גם אשתו של יעקב, אח של אמא (דוד שלי), אסתר מלכה לבית סביצקי, ושתי בנותיהם. יעקב שהיה מנהל בית הספר היסודי נרצח יחד עם כל אנשי האינטליגנציה היהודית זמן קצר אחרי כיבוש העיר ע"י הנאצים בתאריך 24/6/1941. כל זאת לפי התיאור המצמרר בספר תולדות יהדות ליטא ופנקס הקהילות. בתוך זמן קצר מצאנו את קבר האחים כשאבן שחורה עם מגן דוד מכוונת אותנו אליו.ההתרגשות הפנימית שלי היתה גדולה. הגשמתי חלום ישן ועמדתי באתגר ובהתחייבות שלקחתי על עצמי להגיע לעיר הולדתם של אמא והדודים בלומה ויהודה בדרכי המיוחדת רכוב על אופניים. לאחר התייחדות לזכר הנרצחים ומנוחה קלה, רכבנו לכוון מרכז העיר בדרך עברנו ליד הקסרקטין הסובייטי הישן שבו נכלאו יהודי פרן והסביבה ל 12 ימים בתנאי מאסר איומים תוך הרעבה והצמאה של האנשים לפני שהובילו אותם לבור ההרגה. מצאנו את מוזיאון העיר אך הוא היה סגור. איתרנו בית קפה קטן ברחוב הראשי וישבנו בו שעה ארוכה כדי להסתכל על האנשים ולספוג את האווירה המקומית. החלטנו לא לרכב היום יותר מידי. בהמשך חזרנו לכוון קבר האחים. בקצה העיר ראינו בית קברות בשלבי הריסה כשבחנו את המקום לעומק הבנו שמדובר בבית קברות צבאי סובייטי שהליטאים הורסים כחלק מהמגמה למחוק כמה שיותר מהעבר של הכיבוש הרוסי סובייטי. עם כתיבת שורות אלה בסוף אפריל 07 שמעתי בחדשות שבטאלין בירת אסטוניה פרצו מהומות קשות בדיוק על אותו רקע.יצאנו מהעיר לאורך הגדה הצפונית של הניימנאס והלופ בן 17 הק"מ שבסופו הנהר "חוזר" לבירשטונאס. הלופ מוכרז כגן לאומי. לצד השני של הנהר עברנו בסירת מעבורת קטנטונת שמפעילה כנראה לא היה לגמרי פיכח ונגח די בפראות את המזח בזמן שסובב את הסירה, לאנשים ולאופניים שלום. בערב במלון פגשנו שתי ישראליות קשישות ילידות ליטא שבשנים האחרונות חוזרות מידי שנה לחופשה וריפוי במעיינות החמים במקום. אחת מהן גוללה באריכות את קורותיה כילדה, שנותקה מהוריה בעיר פוניבז'יס בזמן השואה והתגלגלה עם עוד ילדים רבים ממחנה קיץ בפלנגה על חוף הים הבלטי מזרחה לרוסיה וכך למעשה ניצלו חייה מרצח בעיר הולדתה כפי שקרה בעיירות וערים רבות בליטא בדומה למה שהתחולל בפרן.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 36.23 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 2 שעות ו 33 דקות.
מהירות ממוצעת 14.1 קמ"ש
מהירות מקסימום 29 קמ"ש


7 ק"מ לפרן מבירשטונאס
7 ק"מ לפרן מבירשטונאס

שלט הכניסה לפרן לפני הגשר על הניימנאס.
שלט הכניסה לפרן לפני הגשר על הניימנאס.

אבן הדרך המכוונת לקבר האחים היהודי בפרן.
אבן הדרך המכוונת לקבר האחים היהודי בפרן.

קבר האחים היהודי מוקף גדר אבן נמוכה.
קבר האחים היהודי מוקף גדר אבן נמוכה.

לוח המצבה על קבר האחים בפרן בשפת האידיש.
לוח המצבה על קבר האחים בפרן בשפת האידיש.

הקסרקטין הסובייטי ששימש ככלא לפני ההוצאה להורג של יהודי פרן והסביבה.
הקסרקטין הסובייטי ששימש ככלא לפני ההוצאה להורג של יהודי פרן והסביבה.

מישאל על רקע חלק מהלופ של הניימנאס
מישאל על רקע חלק מהלופ של הניימנאס

משה ביער על גדת הנהר
משה ביער על גדת הנהר

 יום מס. 5 –מס. 3 לרכיבה. יום ראשון 16/7/2006. בירשטונאס- פרן (פרינאי) – קאונאס (קובנה)- לאורך גדת הניימנאס  
יציאה מוקדמת בבוקר רכיבה לפרן, כמו אתמול, על כביש A16. מפרן רכיבה על כביש 130 (צהוב) לכוון צפון מערב עד קאונאס. בטוריסט אינפורמיישן של קאונאס רכשנו את מפה, שלפיה ניווטנו לפורט התשיעי המשקיף על העיר מצפון מערב. הפורט התשיעי הוקם בסוף המאה ה 19 כמבצר על הגבול המערבי של האימפריה הצארית. בזמן השואה הקימו בו הנאצים מחנה מוות בו נרצחו כשמונים אלף בני אדם מתוכם כשלושים אלף יהודים. לאחר המלחמה השלטון הסובייטי הסטליניסטי השתמש בו ככלא ומקום הוצאה להורג למתנגדי המשטר הליטאים. כיום עומדת לידו אנדרטה גדולה ומרשימה, לוחות זיכרון וגן מטופח ורחב ידיים. בתוך המבצר מוזיאון המתעד את הזוועות שבוצעו בתוכו. סיירנו ליד האנדרטה ולוחות הזיכרון באווירה קשה. אבל החיים והטיול ממשיכים. משם התחברנו לכביש 141 (צהוב) ההולך פחות או יותר על הגדה הצפונית של הניימנאס ומושך מערבה לכוון הים הבלטי. הרכיבה גלית למדי, כוללת עליות זחילה ארוכות בקצב של 8 – 10 קמ"ש וירידות קצרות ומהירות בקצב של 30 – 40 קמ"ש רוח צפונית חזקה שנשבה בניצב לכוון הנסיעה (מערבה) מכבידה ומאיטה את הקצב.לאחר רכיבה מצטברת של 90 ק"מ (30 עד קאונאס ו 60 מקאונאס) התחלנו לחפש מקום לינה בטווח סביר. גם בשטח וגם במפה לא נמצאו מקומות מתאימים. קבוצה של ששה רוכבי אופניים גרמניים שבאו מולנו "הבטיחו" לנו שבעוד כ 15 ק"מ יש מקום לינה סימפטי. אבל אני הייתי ממש מותש כך שגם המשך רכיבה של עוד 10 – 15 ק"מ נראה לי כבר בלתי אפשרי ומעבר לכוחותיי. מישאל דווקא רצה להמשיך אך אני התעקשתי לישון ביער הסמוך לכביש למורת רוחו הקלה. פרסנו את האוהלים ושקי השינה והלכנו לישון בחיק הטבע הליטאי, כ 5 ק"מ ממערב לישוב בשם סאראדזיוס וכ 38 ק"מ מזרחית לעיר ג'ורבארקאס .
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 96.96 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 6 שעות ו 52 דקות.
מהירות ממוצעת 14.1 קמ"ש
מהירות מקסימום 51.5 קמ"ש.


לוח הזיכרון לזכר מעל 30 אלף יהודים שנרצחו בפורט התשיעי
לוח הזיכרון לזכר מעל 30 אלף יהודים שנרצחו בפורט התשיעי

מישאל ליד מבנה הפורט התשיעי.
מישאל ליד מבנה הפורט התשיעי.

משה ליד האנדרטה בפורט התשיעי.
משה ליד האנדרטה בפורט התשיעי.

משה ליד האוהלים
משה ליד האוהלים

מישאל ליד האוהל.
מישאל ליד האוהל.

 יום מס. 6 –מס. 4 לרכיבה. יום שני 17/7/2006. סאראדזיוס –ג´ורבארקאס – וילקשקי. 
השינה ביער באוהל היתה סבירה מבחינתי, אצל מישאל פחות בגלל האוהל, שהיה קטן מידי, המזרונים המתנפחים שקנינו בחנות הטיולים בגבעת חיים מ. תיפקדו מצוין. ההתארגנות על הבוקר קצת יותר איטית כי יש צורך לקפל ולארוז היטב את האוהל, השק"ש והמזרון. החלטנו שקודם נרכב למקום, שהמליצו לנו הגרמנים מאתמול. ובדיוק לאחר 15 ק"מ בישוב הנקרא ראודונה ראינו שילוט של אירוח כפרי ירדנו מהאופניים ועלינו איתם ברגל במעלה גיבעה קטנה שדרך אבנים מובילה אליה. מצאנו את בית האירוח הכפרי, שבו התקבלנו באדיבות רבה. בעלת הבית הגישה לנו ארוחת בוקר עשירה. במקום פגשנו אורח גרמני דובר אנגלית מצוינת שעזר לנו לתקשר יותר טוב עם בעלת הבית, שידעה קצת גרמנית. אחרי הארוחה ושימוש בשירותים (ביער לא היה חשק) קיבלנו הדרכה מבעלת הבית על מלון בוילקשקי במרחק רכיבה סביר מבחינתנו כ 70 ק"מ, שבסופו של יום הגענו אליו. הרכיבה היום בכוון כללי מערבה על הכביש מאתמול 141 (צהוב). הכביש גלי מתון ולעיתים שטוח. לעיר ג'ורבארקאס הגענו בצהרי היום, רכשנו מוצרים בסופרמרקט המקומי ונחנו קמעה. בהמשך ברכיבת צהריים ארוכה וקצת מייגעת עם רוח צפונית מערבית שהלכה והתחזקה משעה 11:00 הגענו לוילקשקי בערך ב 17:00, מצאנו מיידית את המלון שנמצא במרכז הכפר. התמקמנו בחדר ואת האופניים הכנסנו לשמירה במחסן המלון. בדרך שמנו לב ליצור ושווק החלב הליטאי שחלקו נעשה עדיין בחליבת יד בשדה וחלוקת החלב לבתים בכדים בעזרת סוס ועגלה. מזג האוויר מזה יומיים בהיר מאוד כולל קרינת שמש חזקה. ארוחת ערב טובה במלון סיימה את היום.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 85.68 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 5 שעות ו 28 דקות.
מהירות ממוצעת 15.6 קמ"ש
מהירות מקסימום 27.3 קמ"ש.

על כביש 141 (צהוב) ברקע נהר הניימנאס
על כביש 141 (צהוב) ברקע נהר הניימנאס

חליבת יד במרעה
חליבת יד במרעה

הובלת כדי חלב מהשדה למחלבה.
הובלת כדי חלב מהשדה למחלבה.

חלוקת חלב לבתים בוילקשקי
חלוקת חלב לבתים בוילקשקי

 יום מס. 7 –מס. 5 לרכיבה. יום שלישי 18/7/2006. וילקשקי – שילוטה – מינג´ה – הפלגה של 22 ק"מ לנידה. 
השכמה רגילה ב 06:00, ב 07:00 ארוחת בוקר במלון ויציאה לדרך. ממשיכים על כביש 141 (צהוב) בכוון כללי צפון מערב. אחרי 24 ק"מ הגענו לישוב רוקאי, שבו גילינו בית חווה עם מסעדה וגן מטופח. מקום מצוין למנוחה עם קפה ועוגה. תוך כדי פגשנו שם שני גרמנים אב ובן שהיו אורחי המקום. התפתחה שיחה באנגלית שהבן שולט בה, האב מתקרב ל 80 בוגר הוורמאכט בזמן השואה והבן מתקרב ל 40 עושים יחד טיול אופניים בליטא בקצב יותר נינוח מאיתנו.ממשיכים לרכב, האזור הופך לחקלאי יותר ויותר, שטחי תבואה, מרעה לפרות, ירקות, תפו"א וכד'. כמה קיני חסידות בלטו בראש עמודי חשמל ממש כמו בסיפורים.אחרי 54 ק"מ הגענו לעיר שילוטה, איתרנו את הטוריסט אינפורמיישן המקומי, אך הנערה שישבה בו לא דיברה אנגלית, למזלנו נכנסה בחורה דוברת אנגלית. ביקשנו אינפורמציה לגבי מעבר בסירה לעיר נידה הנמצאת על לשון יבשה רחבה וחולית הנקראת נרינגה או קורניאן ספיט. רצועת נרינגה (בליטאית) מפרידה בין הים הבלטי ללגונת ים ענקית ששמה קארסיו מאריוס (בגרמנית) או לגונת קורוניאן (באנגלית) שהיא למעשה החלק הדרומי מחוף הים המערבי של ליטא. כשהכנתי את הטיול הבנתי שאין מעבורת או קו סירות קבוע לנידה, לפיכך החלטנו לבדוק אם נצליח למצוא סירה שתעביר אותנו את הלגונה לנידה מה טוב, אם לא נמשיך לרכב צפונה על הכביש לעיר הנמל הגדולה של ליטא קלייפדה (ממל בגרמנית). הבחורה דוברת האנגלית הסבירה לנו שיש להגיע לכפר מינג'ה היושב על שפך הניימנאס ללגונה ומשם לשכור סירה לצליחת הלגונה מערבה לנידה. היא הזמינה בחור ליטאי בעל סירה שמייד הציע לקחת אותנו עם האופניים למינג'ה ומשם בסירה שלו לנידה. הבחור נראה לנו קצת מפוקפק ודרש לדעתנו מחיר מוגזם וויתרנו על שירותיו. התחלנו לרכב למינג'ה, אחרי ק"מ אחד הכביש הפך לדרך כורכר לבנה לא מהודקת שעוברת טיפול במוטוגריידר כך, שיש הרבה קטעים חוליים, שבאופני-כביש העמוסות תיקים קשה עד בלתי אפשרי לרכב. למרות זאת החלטנו להמשיך, ו.... הדרך התבררה כסיוט אמיתי לאופניים, למרות שהיא מומלצת גם בלונלי פלנט וגם במפת תיירות מקומית כשביל אופניים. ברכיבה איטית זהירה ומייגעת מאוד משכנו על הדרך עד מינג'ה כ 18 ק"מ בשעתיים וחצי. אני אף נפלתי פעם אחת על הדרך עם האופניים, לאחר שלא חמקתי בזמן מתלולית חול נתקעתי בה ולא הצלחתי לשחרר בזמן את הרגליים מהפדלים.הגענו בשעות אחה"צ למינג'ה, החלטנו לנסות לחצות את הלגונה לנידה באותו יום. בתיווך של בעל המסעדה המקומי שכרנו סירה קטנה ועלובה, רק היה צורך לחכות, שבעל הסירה הנמצא בשילוטה יגיע עוד מעט. ו..... הפתעה הגיע בעל הסירה ה"קפטן " וזה אותו בחור ליטאי, שסירבנו לקחת בטוריסט אינפורמיישן, אל הקפטן נלווה גם הבן שלו. הרבה ברירות לא היו לנו, העמסנו את האופניים ועצמנו על הסירונת הקטנטונת ויצאנו להפלגה של 22 ק"מ בפיקודו של הקפטן ובנו. כצפוי הקפטן התגלה כבלגניסט רציני, לא רק שקשקש וצחק ללא כל סיבה כל ההפלגה, כנראה ששתה קצת הרבה אלכוהול, אלא שגם שייט בזיגזגים לא הגיוניים בניצב לגלים מה, שגרם לקליפת האגוז המסכנה שלנו להיטלטל קשות. אני ממש "התפללתי" בליבי שנגיע בשלום. למזלנו הטוב גם הקפטן רצה להמשיך לחיות ודאג להגיע לנמל נידה ולפרוק אותנו בשלום על המזח. בנידה מצאנו די בקלות מלון\אכסניה וסיימנו את היום בארוחה בפיצריה הסמוכה.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 73.74 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 5 שעות ו 45 דקות.
מהירות ממוצעת 12.8 קמ"ש
מהירות מקסימום 35.5 קמ"ש.

מישאל נח במסעדה על קפה ועוגה.
מישאל נח במסעדה על קפה ועוגה.

קן חסידות על אם הדרך
קן חסידות על אם הדרך

מישאל מתאושש מהרכיבה החולית במעגן הסירות במינג´ה.
מישאל מתאושש מהרכיבה החולית במעגן הסירות במינג´ה.

המזח בנמל נידה
המזח בנמל נידה

 יום מס. 8 –מס. 6 לרכיבה. יום רביעי 19/7/2006. נידה – קלייפדה (ממל). 
קורוניאן-ספיט (נרינגה) בנויה מדיונות חול רחבות,שיערות עצי מחט ועצים רחבי עלים מחזיקים אותן יציבות. לשון היבשה היא אחד מאתרי הטיול והנופש הפופולאריים בליטא. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמי ע"י אונסקו. בנידה עיירת דיג, נופש ואמנות בדרום לשון היבשה, יש מוזיאון לזכרו של הסופר תומס מאן (1875-1955) שהיה לו בית קיץ בעיירה. הבוקר השכמה קצת מאוחרת כפיצוי עצמי קטן על "תלאות" האתמול. שימון תקופתי למערכות האופניים, שרשרת + גלגלי השיניים, ארוחת בוקר מאולתרת על ספסל מול הים ויציאה לדרך. הכוון צפונה לאורך לשון היבשה קורניאן-ספיט לקליידפה. בתחילה ניסינו עוד פעם שביל אופניים מסומן לפי המפה אך מהר מאוד גם שביל זה הפך לדרך חצצית, למודי ניסיון חתכנו מיידית לכביש הראשי. הרכיבה גלית מתונה עד מישורית עד לרציף המעבורת מול קליידפה כ 48 ק"מ. בדרך פגשנו כמה וכמה רוכבי אופניים. באחת המנוחות שוחחנו עם זוג מפינלנד החוגג 35 שנות נישואין בטיול משולב ברכב ואופניים. המעבורת מעבירה רכב ואנשים למרחק של כחצי ק"מ במיצר שבין הים הבלטי ללגונת קורניאן, 10 דקות הפלגה ללא תשלום כשרות לציבור.
בעיר איתרנו דירה להשכרה באמצעות הטוריסט אינפורמיישן המקומי ב 200 ליט. לאחר התארגנות בדירה רכבנו לתחנת הרכבת (ללא תיקי האופניים) ובה קנינו כרטיסים לנסיעה ברכבת למחרת ב 07:15 לכוון העיר שאולאי. המטרה קיצור טווח רכיבה בצפון מרכז הארץ וע"י כך יצירת אפשרות טיול ורכיבה באגמים במזרח ליטא.
ארוחת ערב במסעדה וקניית מצרכים למחר סיימו את היום.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 59.64 ק"מ. מזה 49 התקדמות ו 10 תנועה בעיר.
זמן רכיבה נטו 4 שעות ו 9 דקות.
מהירות ממוצעת 14.3 קמ"ש
מהירות מקסימום 47.5 קמ"ש.

מישאל על המעבורת לקלפיידה.
מישאל על המעבורת לקלפיידה.

פסלו של סימון דאך פאונטיין על רקע התיאטרון העירוני של קלייפדה
פסלו של סימון דאך פאונטיין על רקע התיאטרון העירוני של קלייפדה

 יום מס. 9 –מס. 7 לרכיבה. יום חמישי 20/7/2006. קלייפדה – ראדווילישקיס – פוניבז´יס. 
השכמה מוקדמת לנסיעה ברכבת. ב 07:16 הרכבת יצאה לדרך. מדובר ברכבת פשוטה ועתיקה בת שלושה קרונות הנוסעת לאיטה ועוצרת כמעט בכל ישוב בדרך. את האופניים שמנו ליד המושבים שלנו כך שלא תהיה בעיית מעבר בקרון ולאף אחד לא היתה בעיה בנידון. עוד בבוקר החלטנו שנמשיך עד התחנה הסופית של הקו בראדווילישקיס, כ 22 ק"מ דרום מזרח לשיאולאי העיר הרביעית בגודלה בליטא שגבעת הצלבים המפורסמת של ליטא נמצאת 10 ק"מ צפונית לה. העיירה ראדווילישקיס היא מרכזה של מערכת מסילות הרכבת הליטאית ובה נמצאים בתי המלאכה של מערכת הרכבות. הקונדוקטור היה אדיב והסתובב סביבנו כל הנסיעה, אך לצערנו המשותף הוא לא ידע אף מילה באנגלית ובגרמנית. בשלב מסוים הוא הביא לעזרתו בחורה שהיתה אמורה לדעת קצת גרמנית אך גם איתה שום תקשורת לא נוצרה.
בס"ה קיצרנו טווח לכוון מזרח לוילנוס בכ 180 ק"מ, כך שנוכל לנצל את הזמן לרכיבה באזור האגמים שבמזרח ליטא, דבר שלא היה בתיכנון המוקדם. הרכיבה מראדווילישקיס על כביש A9(אדום) לפוניבז'יס היתה קלה ונעימה. האזור שטוח כמעט והרוח הצפון מערבית הנושבת כנראה בקביעות בעונת הקיץ, שהאטה את רכיבתנו ממזרח למערב, היתה הפעם בגבנו והקלה. בדרך עצרנו באתר תיירות בפיתוח היושב על שפת אגם קטן עם מסעדת דרכים ותצוגת פסלי עץ וכלי חקלאות ובית. ארוחת צהריים קלה היתה בדיוק במקום.אחרי עוד שתי מנוחות קלות הגענו לעיר פוניבז'יס, זאת ששמה שגור בפי כל ישראלי בגלל ישיבת פוניבז הישראלית "ליטאית". בטוריסט אינפורמיישן המקומי הפנו אותנו למלון הסמוך מלון ענק ששימש בעבר לאירוח אנשי המפלגה הקומוניסטית. שוכנו בקומה 11 (160 ליטאס). לאחר שהתארגנו ירדנו לכיכר המרכזית ושם פגשנו להפתעתנו זוג בחור ובחורה צרפתים הנמצאים בעיצומה של רכיבה אופניים סביב לאירופה. הם רוכבים על זוג אופני טנדם אליהם רתומה עגלת ציוד YAK (זאת עם התיק הצהוב). כל יום רוכבים בין 80 ל 120 ק"מ. התחילו בצרפת הצפינו לגרמניה, דנמרק, שבדיה, פינלנד, רוסיה, אסטוניה, לטביה וליטא עד עכשיו (יולי 2006) כ 3.5 חודשים. בכוונתם להמשיך ולהגיע גם למצריים דרך טורקיה, סוריה, ירדן וישראל. יש להם אתר אינטרנט בצרפתית: www.cocoetlolo.fr.st .
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 63.68 ק"מ. מזה 2 ק"מ בקלייפדה לתחנת הרכבת.
זמן רכיבה נטו 3 שעות ו 37 דקות.
מהירות ממוצעת 17.6 קמ"ש
מהירות מקסימום 53 קמ"ש.

האופניים שלי ברכבת
האופניים שלי ברכבת

תצוגת כלי חקלאות ובית באתר תיירות מתפתח בדרך לפוניבז´יס.
תצוגת כלי חקלאות ובית באתר תיירות מתפתח בדרך לפוניבז´יס.

משה בפאתי פוניבז´יס
משה בפאתי פוניבז´יס

 יום מס. 10 –מס. 8 לרכיבה. יום שישי 21/7/2006. פוניבז´יס – אנקשיצ´י. 
ארוחת בוקר במלון, התארגנות לרכיבה, החלפת כסף יורו בליטאס ויוצאים לדרך. כוון כללי דרום מזרח על כביש 121 (צהוב). בהתחלה טעות קטנה בניווט משכה אותנו לכביש ללא מוצא, מחיר הטעות 2X2 ק"מ הלוך ושוב, מייד אחריה מצאנו את הכביש הנכון. האזור בכללי שטוח למדי. קרוב לכביש הרבה חלקות מעובדות, שטחי מרעה ובתי חווה בודדים בנויים מעץ. פרות בד"כ בודדות קשורות באמצע המרעה ופעם נוספת ראינו איכרה חולבת בידיים פרה במרעה ישר לתוך הדלי. לקראת אנקשיצ'י השטח הופך לגבעי מתון, מה שכרוך כמובן, מבחינתנו טיילי האופניים, בעליות זחילה ארוכות. הרוח היום היתה "משום מה" מזרחית כלומר נשבה מולנו והאטה את מהירות הרכיבה. באנקשיצ'י חיפשנו בטוריסט אינפורמיישן אירוח כפרי או מה שהבינה הגברת במשרד farm stay, היא הציעה לנו לדווש לחווה בכפר בשם נירונווס כ 5 ק"מ צפונית מהעיירה. בחווה נמצא מוזיאון הסוסים הליטאי. ההצעה היתה טובה. בחווה לנו בדירת אירוח רחבת ידיים עם שני חדרי שינה צמודי שירותים ומקלחת ועוד ארוחת בוקר ב 50 ליטאס לאדם שהם 82.5 ₪. במוזיאון הסוסים לא הספקנו לבקר כי הגענו מאוחר וגם התחיל לרדת גשם קל, אך נהנינו מארוחת ערב במסעדת החווה, 16 ליטאס לאדם, ואווירת שלווה כפרית.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 73.69 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 4 שעות ו 36 דקות.
מהירות ממוצעת 16 קמ"ש
מהירות מקסימום 32.5 קמ"ש.

עבודת סוס ומחרשה – חקלאות ליטאית שעדיין לא התעדכנה.
עבודת סוס ומחרשה – חקלאות ליטאית שעדיין לא התעדכנה.

 יום מס. 11 –מס. 9 לרכיבה. יום שבת 22/7/2006. אנקשיצ´י – מולטיי. 
ארוחת בוקר גדולה במיוחד פתחה את היום בבית החווה. רכבנו חזרה לעיירה, הצטיידנו במזון במכולת מקומית ויצרתי קשר טלפוני הביתה להתעדכן איך עומדת המשפחה בתלאות המלחמה, מתברר שעד עכשיו המשפחה יחסית בסדר: אלישבע אישתי ויערה הבת שלי נעות בין הבית למקלט עם כל אזעקה, רענן וארנון הבנים הבוגרים, הצנחנים גויסו למילואים אך למזלנו לגזרת הגבול עם מצריים וירדן הצעיר נמצא באימון מתקדם (צפ"ס) תותחנים בדרום. מאנקשיצ'י תופסים את כביש 119 (צהוב) לכוון כללי דרום מזרח, המטרה העיירה מולטיי. כל האזור גבעי משובץ יערות, חורשות, שטחי תבואה ומרעה, כפרים קטנים ובתי חווה בודדים. הכביש גלי מתון עד רוגש תופר את הגבעות במרץ. במהלך הדרך למישאל היה תקר בגלגל אחורי, מה שחייב אתנו לעצור לתיקון. כשהגענו למולטיי העייפות המצטברת מהרכיבה וחוסר ביום מנוחה מלא מתחילים לתת את אותותיהם, יותר בי וקצת פחות במישאל, בהחלטה משותפת תוך התחשבותו של מישאל בעייפות שלי, החלטנו לקצר את יום הרכיבה ולהשאר ללון במלון המקומי, שיש בו גם מסעדה המתאימה לארוחת הערב.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 52.17 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 3 שעות ו 37 דקות.
מהירות ממוצעת 14.4 קמ"ש
מהירות מקסימום 42 קמ"ש.

ארוחת בוקר בחוות מוזיאון הסוסים.
ארוחת בוקר בחוות מוזיאון הסוסים.

מישאל מתקן תקר.
מישאל מתקן תקר.

פרחים ליטאים פרחו באחו בזמן שמישאל תיקן את התקר.
פרחים ליטאים פרחו באחו בזמן שמישאל תיקן את התקר.

 יום מס. 12 –מס. 10 לרכיבה. יום ראשון 23/7/2006. מולטיי – דובינגיי. 
היום הנוסף שעמד לרשותנו עקב קיצור טווח המרחק לוילנוס ברכבת מאפשר לנו להאט את הקצב. המרחק על הכביש הישיר ממולטיי לוילנוס כ 60 ק"מ. בכל אופן התיכנון להיום הוא לרכב קצר ולהתמקם ללילה ליד אחד האגמים בדרך ולהקדים את ההגעה לוילנוס ביום, במידה ונצליח לתאם עם המלון בוילנוס "אקוטל הוטל". כל זאת והתנאים הטובים במלון עזרו לנו לא לקפוץ מהמיטה ב 06:00 אלא לנמנם בנחת עוד שעתיים שלוש. יצאנו מהמלון ב 10:00 ושמנו פעמינו לטוריסט אינפורמיישן המקומי שנפתח ביום א', יום המנוחה השבועי, בשעה מאוחרת יחסית. ביקשנו מהבחורה במשרד לעזור לנו למצוא לינה בטווח של 30 – 40 ק"מ מוילנוס. היא איתרה ותיאמה עבורנו בית חווה בישוב דובינגיי כ 7 ק"מ מזרחית לכביש A14 (אדום) לוילנוס. הגענו לדובינגיי אחרי כשעתיים רכיבה. בחנות הכפר ביקשנו מהמוכרת בשפת הסימנים שתטלפן לבית החווה, התברר שבעלת המקום בחורה בשם ריטה דוברת אנגלית טובה למדי ובית החווה ממוקם ביער כק"מ מהישוב. קבענו מקום מפגש על הגשר הסמוך ותוך דקות הגיעה ריטה בג'יפ והראתה לנו את הדרך. לאחר שנפרדנו מהכביש בדרכנו לחווה עלינו על דרך כורכר לבנה וחולית שהזכירה לנו את הדרך המסויטת לצליחת הלגונה לנידה. אך המרחק ליעד קצר ועברנו אותו בשלום, לי לפחות הדרך החולית הוציאה את כל החשק לנסות לרכב באיזה מסלול מעגלי לטיול בסביבות החווה. החדר המיועד לנו התפנה רק ב 18:00 ובינתיים העברנו את הזמן בבניין המרכזי של החווה בחדר רחב ידיים בשלווה, בטלה, קצת שיעמום ובשיחות עם ריטה. ריטה סיפרה לנו שהיא תושבת וילנוס, היא ובני משפחתה מפעילים את המקום כבית נופש כפרי בחודשי הקיץ. בהמשך הבנו מדבריה עד כמה שונאים הליטאים את רוסיה הקומוניסטית ומנסים להעלים כל זכר לסימני שלטונה. לבסוף יצרה עבורנו קשר עם המלון בוילנוס והסדרנו את הקדמת בואנו ביום. לצערנו אין במקום מסעדה ו\ או הגשת ארוחות לאורחים, כך שניצלנו וכמעט סיימנו את כל מלאי המזון שהיה עלינו במשך הצהריים והערב.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 31.08 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 2 שעות ו 1 דקה.
מהירות ממוצעת 15.3 קמ"ש
מהירות מקסימום 44 קמ"ש.

 יום מס. 13 –מס. 11 לרכיבה. יום שני 24/7/2006. דובינגיי – וילנוס. 
היום האחרון לרכיבה. יציאה ב 08:45 לדרך. חוזרים לכביש A14 (אדום) הראשי לוילנוס, הכוון הכללי מצפון לדרום. אחרי כ 20 ק"מ על הכביש עוצרים באתר המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה. את המרכז איתרו חוקרים צרפתיים בתחילת שנות התשעים. כחלק מפיתוח הגאווה הלאומית הליטאית פותח המקום לביקור מבקרים, עבודות הפיתוח נמשכות. במקום המדויק הוצבה אבן גרניט ולידה מצפן אבן ועמוד לבן ענקיים ולצידם שורת דגלים של כל מדינות אירופה כולל קפריסין המדינה הדרומית ביותר. ניגשתי למשרד האתר וקיבלתי, תמורת תשלום סמלי, תעודה המעידה על כך ש- Katz Moshe ביקר במרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה בתאריך 24/7/06.
המשכנו לרכב פנינו לכוון מזרח לכביש 108 (צהוב) כדי לבקר ב"פארק אירופה". בדרך עצרנו בחנות כפר קטנה, לפתע הופיעו שני שיכורים מקומיים מתנדנדים מצד לצד והתקרבו יותר מידי לאופניים שלנו, בצענו ניתוק מגע מהיר והסתלקנו בזריזות מהמקום. באופן כללי ראינו לאורך כל הדרך הרבה בחורים שיכורים (יותר מידי). בד"כ הם צמודים לחנויות המקומיות ובידיהם בקבוקי משקאות אלכוהוליים מכל מיני גדלים וסוגים. בקלייפדה ראינו כמה מהם הולכים במרכז המדרכה מתנדנדים כספנים על ספינה בים סוער.
פארק אירופה הוא יער שבו מוצגים פסלים מסוגים רבים. במקום מסעדה שבה אכלנו ארוחת צהריים טובה. הכניסה לפארק עצמו קצת יקרה 18 ליטאס לאדם ועוד 6 ליטאס כהיתר לצלם את הפסלים, רעיון מעניין לחלוב עוד קצת כסף מהתיירים. מפארק אירופה המשכנו על כביש אזורי (לבן) צמוד לגדת נהר הנאריס בהתחלה הכביש מאוד גלי אך מתמתן לאיטו ומביא אותנו למרכז וילנוס ולמלון. ב 15:30 הגענו ובתוך שעה ארזנו את האופניים והכנו אותן לטיסה. ובכך תם מסע האופניים סובב ליטא.
סיכום הרכיבה היומי:
מרחק 64.14 ק"מ.
זמן רכיבה נטו 4 שעות ו 1 דקה.
מהירות ממוצעת 16 קמ"ש
מהירות מקסימום 42 קמ"ש.

סיכום ס"ה הרכיבה סובב ליטא: 739.2 ק"מ - ממוצע רכיבה יומי 67.2 ק"מ.


מרכז אירופה במפגש קו רוחב 54 מעלות 54 דקות עם קו אורך 25 מ´ 19 ד´
מרכז אירופה במפגש קו רוחב 54 מעלות 54 דקות עם קו אורך 25 מ´ 19 ד´

מישאל על המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.
מישאל על המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.

בגן הפסלים בפארק אירופה
בגן הפסלים בפארק אירופה

בגן הפסלים עם "ידיד" ליטאי
בגן הפסלים עם "ידיד" ליטאי

 יום מס. 14 – יום שלישי 25/7/2006. מוזיאונים בוילנוס. 
היום הוקדש למוזיאונים בעיר וילנוס ובעיקר לשלושת המוזיאונים המוקדשים ליהדות וילנה. מאחר ומלון אקוטל ממוקם במרחק הליכה ממרכז העיר, צעדנו ברגל ואיתרנו בקלות יחסית את הטוריסט אינפורמיישן בו רכשנו כרטיס אחד לשלושת המוזיאונים ב 4 ליטאס. במוזיאון הראשון מספר חדרים שבהם מסופר סיפורה של יהדות ליטא וחורבנה וסיפור הגבורה של הפרטיזנים היהודים. במקום הוכנה חוברת בעברית בתרגומו של בחור ישראלי מקריית חיים, כעזרה לישראלים דוברי עברית משום שאין למוזיאון תקציב להכנת גם כיתוב בעברית בתצוגה בנוסף לכיתוב ליטאית, אידיש ואנגלית. המוזיאון השני קטן יותר ממוקם בבית הספר "תרבות" לשעבר. התצוגה מתמקדת בעיקר בזכר הפרטיזנים והלוחמים היהודים בבריגאדה הליטאית במסגרת הצבא האדום, ולוחמים ומפקדים יהודים בצבא ארה"ב שלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. יש שני חדרי זיכרון נוספים האחד לזיכרו של ייאשה חפץ הכנר המפורסם יליד ליטא והשני לסופר אידיש פחות מוכר. במוזיאון השלישי תצוגת אומנות של ציירים יהודיים ילידי וילנה או שיצרו בה תקופות ארוכות, רובם נרצחו בשואה ומיעוטם שרדו. בקומה נוספת תצוגה עכשווית מרשימה מאוד המכוונת יותר למי שאינם יהודים. תחילת התצוגה מסבירה מה זאת היהדות, ובהמשכה מתארת את תולדות יהדות ליטא וחורבנה בימי השואה. בתצוגה זאת שזורים שני סיפורים של שתי ילדות יהודיות ששרדו את התופת בדרך נס. לסיכום הביקור במוזיאונים היה עבורי מאוד כבד ומאוד מרגש, גם על רקע הידיעות הזורמות אלינו מהארץ בשיחות טלפוניות מהמשפחות ומהאינטרנט על מלחמת לבנון השנייה שאני קראתי לה באותה תקופה מלחמת הטילים. עברו למעלה מ 60 שנה משואת יהודי ליטא ואירופה ולמרות כל השינויים האיום על חיינו כעם לא פחת. אתר האינטרנט של המוזיאונים הוא http://muziejai.mch.mii.lt/Vilnius/zydu_muziejus.en.htm.
מפה דרכינו של מישאל ושלי נפרדו זמנית לכמה שעות מאחר ואני רציתי מאוד לראות מוזיאון הענבר ומישאל לא. מאוד נהניתי מביקורי במוזיאון הענבר הנמצא בלב אזור התיירות. הענבר הוא שם של אבן חן הנוצרת כאשר שרף עצים עובר תהליך התאבנות במעבה האדמה, מקורות הענבר הם ממחצבים, בעיקר באזור הים הבלטי. האבן מופיעה בגוונים שבין צהוב לכתום זהוב. ברובע התיירותי מוצעים למכירה המוני תכשיטים ופסלונים שיוצרו מהענבר.

בכניסה למוזיאון היהודי בוילנה.
בכניסה למוזיאון היהודי בוילנה.

במוזיאון היהודי השני רשימת זיכרון ללוחמים היהודים.
במוזיאון היהודי השני רשימת זיכרון ללוחמים היהודים.

 יום מס. 15 – יום רביעי 26/7/2006. וילנוס – נתב"ג ת"א ישראל. 
יום החזרה הביתה. בשדה התעופה בוילנוס נפגשנו עם קבוצת ישראלים שטיילו בארצות הבלטיות בהדרכת דני גורביץ. זוג מהם פגשנו ביום הראשון שלנו בוילנוס לפני הרכיבה. היה מעניין להחליף חוויות, הם כמובן יתעניינו מאוד בטיול המיוחד שלנו.
המטוס המריא ונחת כיאות ואחה"צ נחתנו למלחמת לבנון השניה. פרידה אשתו של מישאל הבהירה לו חד משמעית, שעל נסיעה הביתה לנהריה אין בכלל מה לדבר. לי היתה בעיה פחותה כי קבוץ אפק ממוקם באזור "קצת פחות" מוכה טילים.
נפרדנו לשלום ויצאנו לבתינו: מישאל ופרידה למשפחה של הבת שלהם במרכז הארץ ואני עם רענן בני לאפק.

תם ונשלם הטיול לליטא.

ומשפט אחרון לטיול אופניים משותף לשני אנשים שהוא שונה כמובן מטיול של בן אדם יחיד. יצאנו יחד לטיול ידידים טובים וחזרנו כשהידידות בינינו ברמה גבוהה יותר. רוב הזמן היתה הסכמה מלאה על מהלכי הטיול וכשלא היתה, השכלנו בהבנה להתפשר ולהמשיך בשלום. ולסיכום בטיול זה היו טובים השניים מהאחד.

תמונת סיום בנתב"ג: מישאל ופרידה, ומשה. הצלם רענן.
תמונת סיום בנתב"ג: מישאל ופרידה, ומשה. הצלם רענן.

קרדיט: משה כ''ץ קיבוץ אפק
 
 טיול כביש בשווייץ...
טיול כביש בשווייץ 900 ק''מ באלפים בשישה ימי רכיבה להמשך
 טיול אופני הרים, בהריי ההימלאיה הסובבים את עמק קטמנדו שבנפאל...
טיול אופני הרים, בהריי ההימלאיה הסובבים את עמק קטמנדו שבנפאל הכי קרוב שאפשר לאלוהים להמשך


לפורום טיולים
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של משה כ"ץ...
 לתצוגת פורום
ליטא - טיול שורשים על אופניים
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 11/5/2010 :23:27 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  יונה ניצן עם תוכן  התרגשתי
 14/10/2007 :19:19 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  שלומי ברק עם תוכן  מרשים!
 15/9/2007 :13:14 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רפי גנני עם תוכן  אני מקנא
 27/8/2007 :10:37 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלי עין-דור עם תוכן  פיצוץ של כתבה
 23/8/2007 :22:20 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלי ג עם תוכן  תיאור מרתק


[ ]
לפרסום זה יש: 5 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 70    דרוג כללי: 4.24

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017