נושא: טוב, נו... :P ( זהירות חפירה!!! ) תאריך: 8/12/2010 9:38:00 AM
מחבר/ת: צחי בר סלע
אזהרה שניה: הנושא הוא רכבים ממונעים.
אפילו השתדלתי לא לחפור עמוק מידיי, לא ליפול בעצמי. (תיקון - נכשלתי בזה)
הקילומטראז´ ידון בסוף, מכיוון שהוא הפרמטר המוכר.
1. הנעות והנאות.
נהנים להניע את הרכב ומייד לתת בגז? רע מאוד.
כאשר מדוממים את הרכב, הרבה מהשמן חוזר למקומו הטבעי (בד"כ - למטה ב"עוקה" ). כמובן שיש הבדל בין דימום לכמה דקות, שעות או ללילה.
כאשר מניעים, מייד משאבת השמן מתחילה לעבוד, אבל כמה סיבובי מנוע ראשונים הם דלים בשמן ויוצרים שחיקה מרובה.
מכאן שהנעות בוקר הן הגרועות ביותר לאורך החיים של המנוע.
תמיד כדאי להניע ברוגע, ואולי לתת לרכב כמה שניות חימום לפני הפעלת עומס (התחלת נסיעה).
2. שמן וטמפרטורת עבודה של המנוע.
הסיכה (שימון) של המנוע מתבצעת ע"י שמן. שמן הינו סמיך בטמפרטורה נמוכה ודליל בטמפרטורה גבוהה (טמפרטורת עבודה של המנוע). המנוע "אוהב" שמן (עובד טוב ומזדקן פחות) בסמיכות המתאימה לטמפרטורת עבודה. שמן קר (כמו בהנעה בבוקר) מבצע את העבודה בפחות יעילות.
3. מיסבים.
ברכב שני סוגי מיסבים. אחד הוא המשפחה המוכרת לכל רוכבי האופניים: מיסבי גלגול. יש כמוהם באופניים בקראנק ובנאבות (מיסבים סגורים) ובהיגוי (מיסבים פתוחים).
מיסבים אילה "תמיד עובדים" כאשר הם במצב תקין, כל תנועה הכי קטנה היא "ממוסבת". יש שחיקה בכל תנועה של המיסב, אבל הוא מיועד לעמוד במיליוני סיבובים כאילה.
הסוג השני של המיסבים הוא "מיסבים הידרודינמיים"
מיסבים אילה לא מכילים כדורים אלא הם "פשוט" גל (המוט שמחזיק את גלגלי השיניים) בתוך קדח. זהו לא קדח פשוט אלא בית מיסב מחומר ייעודי, הגדול מהגל בכמה מיקרונים (מיליוניות המטר). כאשר יש שמן בסביבת הגלגול - יכול להיות שהמיסב טבול בשמן, או מסופק ע"י משאבה.
במיסב כזה, כאשר אין תנועה, המשקל עושה את שלו והגל מונח (מגע) על בית המיסב. עם התחלת התנועה יש רגע של חיכוך ואז עקב הימצאות השמן (והרבה חוקי זרימה ומשוואות דיפרנציאליות בלתי נחמדות בעליל) הגל "מרחף" בתוך השמן בבית המיסב ובעצם כל עוד הכל תקין - אין יותר שחיקה ( ! ).
מכאן שיש שחיקה בכל הנעה - וזהו! (עד דימום המנוע בו שוב נוצר מגע - חיכוך בין הגל והקדח)
כמה הערות אגב הנדסיות:
החישובים כ"כ קשים, שפותרים מתימטית באופן סגור ומלא רק שני מקרים (מיסב קצר ומיסב ארוך "אינסופי" ) את השאר - שהן כל המיסבים בעולם בערך, פותרים ע"י קירובים נומריים.
החוק הכי פשוט ובסיסי בזרימה אשר מיושם כאן הוא "אי החלקה" האומר שמולקולות הנוזל הצמודות לצדדים אינן זזות - כאשר משקים גינה בצינור, יכול להיות שבמשך כל זמן ההשקיה יהיו המולקולות הראשונות שיצאו מהברז, צמודות לדפנות הצינור.
4. קילומטראז´
הפרמטר הכי בסיסי לבדיקת רכב. אם השתמשו ברכב עבור 100,000 ק"מ או 300,000 ק"מ, כל רכיבי האוטו "סבלו". השלדה, הקפיצים והבולמים, המתגים, הידיות, ואפילו הריפוד.
אבל - חשוב לשקלל עם מצב במנוע - שהוא הרכיב היקר באוטו.
לרכב של עובד/ת הייטק אשר הונע בבוקר, נסע ת"א-חיפה בבוקר וחזרה בערב, יהיה קילומטראז´ גבוה (כ-180 ק"מ ליום), אבל עם מעט מאוד הנעות ועבודה רבה בתחום הטמפרטורה האהוב של המנוע.
לבן הזוג של עובד/ת ההי-טק יש רכב זהה, אך הוא נוסע ככה: מניע בבית, מדומם בגן, מניע בגן, מדומם בבית הספר, (רק כאן בכלל מגיע בכלל לטמפ´ עבודה) מניע בבית הספר, מדומם בעבודה. כל הסיבוב - נאמר 10 ק"מ. והכל בחזרה בשעת הצהריים. עוד לפני חברים, חוגים, קניות וכדומה. סה"כ כ-25 ק"מ ליום.
סביר שאחרי שלוש שנים הרכב שנוסע הרבה יהיה במצב טוב בהרבה.
רציתי לכתוב גם על מערכת הקירור אבל זה בשיעור הבא
( :P על עצמי)
|
