נושא: הציוד היחידי שאני לא יוצא בלעדיו תאריך: 1/12/2011 8:48:00 AM
מחבר/ת: איתן ברמן
הוא טלפון סלולרי. ישנן צרות שמהן קשה מאוד להיחלץ ללא עזרה (כמו שבר פשוט באחת הגפיים...
ברכיבות קצרות ליד הבית אני יוצא לפעמים בלי שום דבר, אפילו בלי מיים. אם אני אמור לחזור תוך שעה, אין צורך בשום דבר.
את המחיר כבר שילמתי כשהיה לי פנצ´ר רגיל ופשוט, וחזרתי ברגל... אבל המחיר הזה מקובל עלי.
הרשימה של צחי די מקיפה. כמה הערות בקשר אליה:
* מבחינתי כפפות הם ציוד מיגון. יש לי גריפים מאוד נוחים, וכל עוד אני עם חצי קסדה (המכונה אצלנו בחיבה "כובע טמבל") ובלי מגינים, אני גם בלי כפפות.
* אין שום הגיון לסחוב איתך כלים שאתה לא יודע להפעיל. זה סתם משקל.
* חלפים, לעומת זאת, מאוד הגיוני. אם יעבור לידך מישהו שיודע (ורוצה...) לתקן, כנראה שכלים יהיו לו, אבל לא בטוח שהפנימיות שלו יתאימו לך, שלא לדבר על אוזן חליפית (על חישורים אני כבר לא מדבר...).
ועוד הערה לסיום - ציוד חובה לרוכב הבודד, לדעתי, הוא ידע במכונאות. כל עוד אתה בקבוצה אתה יכול לבנות על זה שיהיה מי שיעזור בתיקון פנצ´ר, מתיחת כבלים, הידוק ברגים, שיפוץ שרשרת, תיקון חירום לבולם או איפוס שמיניות בגלגלים (ואת כל אלה ורבים אחרים כבר עשיתי למען חברים ברכיבות).
אבל כשאתה לבד - אתה לבד, ולא בטוח מי יעבור לידך כשאתה עם שרשרת קרועה, למשל...
|
