נושא: הסבר על פעימה אחת. תאריך: 12/16/2007 2:56:00 PM
מחבר/ת: shalom wulich
תתחיל לפדל.
השריר מתחיל לייצר חומצה שהוא תוצר של פעולת השריר. את החומצה הזאת צריך לפנות.
ככל שתפדל יותר חזק/ מהר תייצר חומצה בקצב יותר גבוה. מין הסתם הגוך צריך לפנות אותה יותר מהר על מנת להמשיך פעולה תקינה של השריר.
ככה אתה מפדל להנאתך, בשלב מסוים אתה מפסיק לדבר כי כבר קשה וכל טיפת חמצן צריכה ללכת לטובת מנגנון השריפה בשריר ופינוי החומצה. הכל עדיין סבבה.
תפדל יותר מהר ויותר מהר ויותר מהר. בשלב מסוים פינוי החומצה מהשריר והווצרותו הם זהים. יעני, הגעת למין מצב איזון. אם תעבור אותו אתה מתחיל לצבור חומצה בשריר שכל מי שמתעסק בספורט מכיר את התחושה. מין צריבה וכאב בשריר.
זאת נקודת הגבול בין אירובי לאנאירובי. הגבול העדין שבו אתה יכול להמשיך דקות בפעילות אך אם תלחץ קצת יותר מעבר לנקודה הזאת, ביצועיך יירדו פלאים בגלל אי יכולת פינוי החומצה בקצב הדרוש.
רוכבים שמתאמנים בצורה מסודרת שאיפתם שנקודה זאת בין הארובי לאנארובי תהיה כמה שיותר גבוהה. מעל 90% מדופק מקסימלי. כלומר רוכבים מיומנים ומאומנים יכולים להחזיק דקות ארוכות בדפקים שהם מעל 90% מהמקסימום.
לסיכום העניין - סבל !
|
