הקדמה
השנה בחרנו לבקר בארץ היין והבאגטים. לא סתם ביקור, אלא מסע באזור הירוק והשופע (וגם קצת המיושן) - דרום צרפת.
התקופה הייתה תקופת ההכנות לטור דה פרנס שעובר גם בפירנאים ומזג האויר אמור להיות נח.
חלק ממשתתפי המסע היו אותם משתתפים משנה שעברה ונוספו עוד חמישה חדשים.
לאחר אימון משותף (יענו "גיבוש") בהרי הכרמל (ואפילו הגענו עד בית שאן) התארגנו על הציוד והמתנו ליום ההמראה הנכסף. כלקח מהמסע הקודם ועקב מגבלות חברת ההשכרה, יצאתי (דרור) יום לפני הקבוצה (ביום שבת) לסידורים אחרונים כולל משיכת הרכב.
מתברר שיש ערך מוסף ליציאת "חלוץ" לפני הקבוצה שכן הרבה יותר נוח להגיע ויש מי שאוסף אותך בשד"ת, בטח עם קרטוני אופניים.
הקבוצה המריאה למסע של חוויות בארץ רחוקה כשמאחורינו השארנו את צרות היום והמדינה ולהבדיל - את משפחותינו היקרות שפירגנו לשגעון שלנו שהופך להיות ממוסד וקבוע.
|
יום ראשון - 16/6/02 - הגעה לדרום צרפת
היום הראשון "נשרף" בהגעה לדרום צרפת דרך מינכן.
הקבוצה נחתה במינכן בבוקר (0900) ובזמן הרב שהיה עד טיסת הקונקשיין, הספיקה לבקר בכפר האולימפי (אוליפיאדת מינכן 1972...) ולקבל הסבר משלומי על המבנה המיוחד והמפורסם. כמו כן ביקרנו במוזיאון חברת BMW בו מוצגים מיטב המודלים של החברה מתחילת ההיסטוריה של הרכב ועד ימינו ואפילו העתיד וסימנו את ביקרנו הקצר במדרחוב המפורסם שבו ממוקם בית העיריה המיוחד ששעונו העתיק בולט למרחוק.
לקראת השעה 2130, המריאה הקבוצה לבורדו. הנחיתה בשדה התעופה שמחוץ לעיר היתה קרוב לשעה 2230.
פגשתי את הקבוצה בדמדומים(!!!)בשדה התעופה ולאחר העמסת הציוד על המסחרית, חיברתי אותם לשאטל שלקח אותם לרכבת (אי אפשר היה להעמיס את כולם על הרכב...). למעשה, חוץ משיט ב"דורדון" הקבוצה הספיקה באותו היום לנסוע בכל כלי התחבורה האפשריים (מונית, מטוס,אוטובוס,רכבת).
כבר נגעתי בנושא זה בכתבה "טיפים למתכננים מסע אופניים בחו"ל", זהו "המחיר" של ניסיון לחסוך במחיר הכרטיס ויש כאלה שמוכנים. לנו כנראה שזה לא יקרה יותר.
החברה נזרקו רצוצים על המיטה במלון הקטן שמצאנו על גדות אחד היובלים של ה"דורדון" בעיירה Libourne (ליבורן).
לא גיליתי לחבר'ה שביומיים האחרונים היה חמסין שאפילו זקני צ(ר)פת לא ראו.
|
ביקור בכפר האולמפי במינכן
|
יום שני - 17/6/02 - הרכבת האופניים ותחילת המסע
בוקר יום שני הוקדש להרכבת האופניים. כל אחד תפס פינה והתחיל במלאכת הרכבת האופניים ותיאום החלקים הסובבים.
בסביבות שעה 0900 התחלנו את המסע המדהים שימשך שישה ימים נטו.
מהעיירה Libourne נסענו כ 8 ק"מ מזרחה לכיוון הכפר St.Emilion (סנט אמיליו). הכפר מדהים ביופיו, בתוכו שרידים אותנטיים של מבנים מהמאה ה 17, כולל כותל חומה שמתנשא לגובה של כ 30 מ' המעיד על תיחומה של העיירה העתיקה בימים עברו. מ St.Emilion המשכנו לכיוון העיירה Castilion (קסטליו). בדרך הקבוצה עצרה לארוחת בוקר בחיק הטבע.
או אז, החלה השמש לתת אותותיה והתחלנו לסבול מהחום. בעונה זו, אמור מזג האויר להיות מאוד נח, אבל גילינו שנפלנו על מזג אויר גרוע לרוכבים: שמש, שמש ועוד שמש והכי גרוע – לחות.
מ Castilion המשכנו עם נהר ה”דורדון" מזרחה ועברנו את הערים St.Foy ו BERGERAC. הדרך יפהפייה, הכל ירוק מסביב ושלו ונדמה כי הטבע עצר להביט בחבורה מישראל.
באזור העיירה Lalinde התפצלה הקבוצה לשתיים: שלושה רוכבים (חסרי הסבלנות) נסעו בדרך ההררית (על הרכס מצפון) ושאר הקבוצה נשארה נאמנה לנהר והמשיכה בעקבותיו עד לעיירה Beynac. משם התחיל טיפוס נחמד לעיירה Sarlat (סרלה) השוכנת בתוך אזור מיוער מדהים. בית המלון שלנו היה ממוקם כ 3 ק"מ מחוץ לעיירה בלב יער מפחיד.
על צומת דרכים שכן לו מלון בודד ששמח להכיל את החבורה. לאחר התארגנות ואיסוף האחרונים, יצאנו לסמטאות העיירה למלא את כרסנו המקרקרת. התברר לנו שאפילו בעלי הבית מפחדים להישאר בלילה במלון. כך מצאנו עצמנו ישנים בבית עתיק (השלט שהראה ותק של 400 שנה לא נראה משכנע במיוחד) בסביבה שמזכירה את משכנו של "ביג פוט".
לא תכננו שנגיע מאוחר אבל בהתחשב במרחק שגמענו בזה היום הכל היה סביר.
בס"כ ק"מ ליום הרכיבה הראשון : 150 ק"מ.
|
מרכיבים את האופניים על גדות הנהר
|
יום שלישי - 18/8/02 - הביקור ב Rocamadour
עם בוקר, השכמנו קום, ויצאנו שוב מזרחה, צמוד לנהר ה Dordogne (דורדון). בדרך שתינו קפה של בוקר באחד הכפרים ולקראת הצהריים הגענו לעיירה Rocamadour (רוקמדור). למרות שראינו את העיירה בגלויה, עמדנו נפעמים לנוכח שילוב המבנים על צלע ההר. הנוף והאוירה היו עוצרי נשימה ורק קפה ממרומי הכפר החזיר לנו את הדופק . למרות שחשבנו לקצר את המסלול (כלקח מאורך המסלול אמש) ולוותר על העיירה, אף אחד לא הצטער שהמשכנו על פי התוכנית המקורית.
את מחצית השניה של היום עשינו ברכיבה לכיוון דרום לעיר CAHORS (קא'אור). הרכיבה דרומה היתה דרך אזור מדהים בעל נופי יערות ופלגי נחלים כשכפרים קטנים צצים להם מידי פעם (כפר = לפחות 4 בתים).
CAHORS בנויה בתוך אזור הררי על גדות נהר הלוט (LOT),כשהנחל מתפתל כנחש ועוטף את העיר. גשרים ישנים וחדשים מחברים את העיר עם הסביבה ויוצרים הרגשה של אי. בתוך העיר נאלצנו לישון במלון גדול (כמעט ואין מלונות קטנים) לפחות קרוב לאזורי הבילוי, כך שיכולנו ללכת ברגל למזוננו שהמתין בסבלנות באחת המסעדות. יש לציין שלמרות שהחשכה יורדת בשעה מאוחרת יחסית, אזורי הבילוי נסגרים עוד לפני חצות...
בס"ה ק"מ ליום השני: 140 ק"מ.
|
ברקע של הכפר שעל הצוק
|
יום רביעי 19/6/02 - מתמקמים באזור התעלות (קנאלים)
עם שחר החלנו ברכיבה לכיוון דרום, נהננו לרכב בכבישים הנידחים והצדדיים בתוך הטבע. באזור זה משתנה התבליט לשטח מישורי. בחצות היום הגענו לעיר MONTAUBAN ולאחר עצירה לארוחת צהריים בעיר העתיקה,המשכנו דרומה לעיר TOULOUSE (טולוז). ויתרנו על התענוג לישון בתור העיר העצומה והרעשנית (זה היה התכנון המקורי) ויצאנו לחפש מקום שלו יותר מחוץ לעיר. העיירה Nailloux שוכנת על גבעות עגלגלות סמוך לאחד האגמים שמקורם ב Canal Du Midi, כ 30 ק"מ דרומית לטולוז. אכסניית Auberge Du pastel, שוכנת בינות לגבעות ומשקיפה על אגם מקסים המקום משתייך לרשת אכסניות פרטיות והכיל את על מה שרצינו: חדרים מצוינים, אישור להכניס את האופניים לחדר (!!!) וארוחת ערב מצויינת הכלולה במחיר הסביר (30 אירו לחדר זוגי). לקראת ערב נסעתי להביא את שאר הקבוצה שהגיעה בינתיים ל TOULOUSE.
סה"כ ק"מ רכיבה ליום השלישי: 120 ק"מ.
|
על גשרון מעל אחת התעלות
|
יום חמישי - 20/6/02 - יום "שחרור"
המקום כל כך הקסים אותנו שהחלטנו עוד בלילה לשנות את התוכניות ולהישאר ללילה נוסף. המשמעות הייתה – יום רכיבה רגוע במסלול מעגלי (יציאה וחזרה לאותו המקום) לפי רצון הרוכבים ועל פי חלוקה לקבוצות.
מתברר שכשמתכננים מסע כזה צריך להביא בחשבון את ההשפעות הפיזיולוגיות של הרכיבה הרצופה והאינטנסיבית על הגוף, ולקבוע יום מנוחה או יום רכיבת "שחרור" באמצע המסע. לפחות חצי מחברי הקבוצה היו כבר "תפוסים" בשלב הזה ואחד אפילו העדיף שלא לרכב באותו היום.
החבר'ה התפצלו לשלוש קבוצות קטנות, כשכל קבוצה רוכבת מרחק ואזור שונה. לכולם היו חוויות לספר בערב ובפרט על הכפרים הקסומים והנוף היפה.
ס"ה ק"מ רכיבה ממוצע ליום הרביעי: 80 ק"מ.
|
בכל הזדמנות מצטלמים...
|
סוף שבוע - 21-22/6/02 - שישי שבת בפירנאים
בגלל שינוי התוכניות והמסלול המקורי נאלצנו לדלג על העיר CARCASSONNE (קרקאסון) שהיתה אמורה להיות נקודת המוצא אל הפירנאים שמדרום.
מאחר והמלון היה "רחוק" מדי מהמסלול המקורי (קרקסון) נאלצתי ל"קדם" ברכב את הרוכבים לכיוון הפירנאים. שני רוכבים העדיפו לראות את משחק חצי הגמר (המונדיאל) של אותו בוקר, ולכן התחלתי במלאכת הדילוג של הרוכבים האחרים בשתי קבוצות. לקראת הצהריים החלו הקבוצות להרגיש את העליות לרכסים הגבוהים. העלייה לכיוון Ax les Thermes (אקס לה טרם) הייתה סבירה במונחים של עליות ארוכות. רוב העלייה היינו בתוך יערות צפופים וקרירים. למרות שהיינו בטוחים שהעיירה נמצאת בקצה הרכס, גילנו אותה דווקא בתוך עמק קטן בלב ההרים (מאוד מבלבל במפה). העיירה משמשת כנקודת יציאה לאנדורה השכנה (30 דקות ברכב) ולכן תנועת התיירים בה די גדולה. אחרי עצירת מנוחה (שם קוד לקפה עוגה וסתלבט) המשכנו מטה לכיוון העיירה FIOX (פוואה). בעוד החבר'ה משרכים דרכם בעליות התלולות, ארגנתי לינה בפונדק/מלון דרכים נחמד, על אם הדרך ל FIOX. המקום השקיף לואדי עמוק בהר שזרם בו נהר ה Ariege.
עם הגעת האחרונים (חובבי המונדיאל) יצאנו "להחזיר קלוריות" בעיירה FIOX שנוסדה אי שם בימי הביניים. בעיירה סימטאות אותנטיות המובילות לגבעה שבמרכז העיירה שעל ראשה מתנוססת טירה ששימשה כבית כלא באותה תקופה. העיירה נעורה לחיים לרגל אירועי האביב המתקיימים מידי שנה ובמהלכם מתקיימים שלושה ימי ריקודים ושירה במרכזי הערים והכפרים.
את היום סיימנו במיטה, רצוצים מעייפות אך מלאי פולקלור.
סה"כ ק"מ רכיבה ליום ו' – 120 ק"מ.
ביום שבת לא רכבנו ואת הזמן העברנו בסיורים בעיירה המדהימה.
|
אקי ועודד עם כיבוש הפסגה בפירנאים....
|
יום ראשון - 23/6/02 - יום אחרון
לאחר מנוחת השבת יצאנו לדרך בכוחות מחודשים. לפנינו היו כ 100 ק"מ עד לעיר TOULOUSE (טולוז) שם מחכה לנו הטיסה הביתה. הדרך חזרה להיות מישורית, אבל הנוף לא איכזב: שטיחים של מטעים ונוף ירוק חלפו על פנינו עד לקירבת העיר. הגענו לפנות ערב למלון בקרבת שדה התעופה של טולוז והתחלנו במלאכת הקיפול של האופניים.
כל אחד היה שקוע בארגון אופניו וציודו בתוך הקרטונים ולקראת השעה 2100, כבר רוב האנשים נרדמו.
|
באחד הפסטיבלים של יום ראשון....
|
יום שני - 24/6/02 - חזרה הביתה
בשעה 0400 התעוררנו ושמנו פעמינו לשד"ת, לא לפני שהשארנו את הרכב בחניית החברה.
בשעה 0545 היינו כבר בדרכנו לגרמניה ומשם לארץ הקודש, השקט והשלווה...
אין מה לעשות, כל ישראלי שעזב את הארץ לשבוע לפחות, בסוף שמח לחזור לארץ שכן, רק כאן מבינים אותנו וזה הבית האמיתי.
|
קפה אחרון בצרפת....
|
|
