בוקר קר (אך לא אכזר - c11) וגשם דקיק קידם את פנינו, בתחנת דלק אלון שליד קיבוץ האון. מחשבה אופטימית עלתה בראש – 'אולי נעשה את המסלול, לפחות פעם אחת לפני' ? מחשבה זאת נדחתה מיד על ידי מזג האוויר הקודר. למרות זאת, איקי רהט ושאר צוות הארגון, דאגו לחמם את האווירה בתה, קפה ועוגיות נחמדות. ואפילו פחיות רד-בול (קרירות למדי...)
בשעה 10:15 על קו הזינוק, התארגנו לזינוק מדורג (מעט מבולגן) אבל לא נורא – (זה למחפשי התירוצים:-). ההשפעה המועטה היתה בגלל מיעוט הרוכבים – 50.
בשעה 10:30, השביל עדיין התחבא בתוך העננים האפורים שלא נראה והיו עומדים באותה השעה לפנות לדרך אחרת. הזינוק נשמע והדופק מיד אחריו, הקפיד לטפס מעלה, מנסה להשיג את הגלגל הקדמי, ולרגע הייתי בטוח ששני אלה מתחרים לבדם, מי יגיע ראשון לקו הסיום. פה "עקיפה", שם "סליחה", רגע אחרי "מימין". שמחתי לשמוע אותי עדיין מצליח לדבר, כאשר ניסיתי לשמור על מרחק ראייה מגבה המתרחק של לורי (ונראה לי שפשוט כושר הראייה שלי עם משקפיים אופטיות, גם דרך ענני משקעים הוא משביע רצון, יותר מיכולת טיפוס).
|
לאחר שלושים דקות, הגב של לורי לפתע נעלם
("זה בטח הקטע של הירידה" ניסיתי לנחם את עצמי אבל העלייה המשיכה...
שמחתי לפחות ששני רוכבים הצלחתי לעקוף (אחד מהם ארז מנור, ארז באמת שרציתי לעודד, אבל בשלב הזה כבר לא יכולתי לדבר... באמת שלא) אחריהם עוד מישהו שלו הצלחתי לסמן עם היד 'להיצמד', כי חשבתי שאנחנו מכירים מהיכנשהו (כאמור לדבר לא יכולתי...) אבל כנראה שאת המזל לא הצלחתי לעקוף, זה ברח ממני קדימה (בטח נצמד ללורי), כאשר השרשרת מסוג XTR-RTHGKHZ66, נתקעה בין הקרנק לקסטה הקטנה (קדמית), שחייבו לעצור וללכת (לפעמים לנסות ולרוץ), רק לאחר 4-5 מקרים כאלה, השתכנעתי להישאר על הקסטה המרכזית/קדמית. אז כבר ארז ועוד שניים, חלפו לפנים, כאשר אני מנסה להדביק בריצה...חה-חה-חה...
|
|
טוב... אז לעניין
אז מה היה ?
היה גשם, לא המון, אך משמעותי
היה בוץ, גם לא הרבה, אך משמעותי מאווווווווודדדד
היה קר, בעיקר בסיוםםםםםםםםםםםםם
מה לא היה ?
רוכבים
רוכבים לא היו - מצמרת הרוכבים הבכירה, נעדרו כולם ללא יוצא מהכלל וממש חבל.
נכון, זו תחילת העונה ובלההההבבלבלבלבל... ועלה 90 ₪ בלבלבלההההההההה
אבל :
א. לאחר הסיום הרטוב והמאורגן, הוענקו פרסים (כספיים) וגביעים
ב.הוגשה ארוחה מלאה לתפארת.
ג.התכבדנו להתרחץ במרחצאות חמת גדר.
ובקיצור, עם כל הרעש והצפצופים בענף (נחמד לקרוא בידיעות אחרונות על ענף האופניים... כאשר מדובר בסכסוכים אישיים...) אז כנראה שיש רק רוכב עלית אחד בישראל, (עם כל הכבוד לכתבות של אלונה) והיא בכלל לא רוכב, אלא רוכבת, קוראים לה לורי, והיא כנראה אוהבת לרכב על אופני הרים, לא משנה אם יש דירוג, יורד גשם, בוץ, רוח, תחילת העונה, סוף העונה, דירוג, שמירוג, התחלה, אחורה, סוף וקדימה.
אבל כמו שאומרים, יש כאלה שמדברים (או אוהבים לדבר) ויש כאלה שאוהבים לרכב.
מספר הבהרות :
1.אני לא מכיר באופן אישי את לורי (ולא אף רוכב עלית אחר).
2.אני לא מתיימר להבין ברכיבת 'עלית' על אופניים (זאת כנראה הסיבה שאני לא באותה קטגוריה) ואולי באמת לא מומלץ מרוץ מעין זה בתחילת עונה.
3.קרדיט גדול לאיקי רהט (הייתי משלם גם 100 שקל לתחרות).
4.אני לא מחפש לריב עם אף אחד, אבל היעדרותם של רוכבים רבים, העכירה מעט את האירוע.
5.תודה לשי שחם שלקח אותנו טרמפ חזרה לקיבוץ האון, וארז מנור – שצילם.
שלושת המקומות הראשונים:
איתי בירינבויים - בזמן של 38:32
אייל רהט - בזמן של 39:01
גיא ברקן - בזמן של 39:27
|
|
|
