...5 בבוקר. הכלב שלך מתבונן בך בתימהון כשהוא רואה אותך מזנק מהמיטה. "הלוואי שלעבודה היית קם במרץ כזה" מתריסה בך האשה. אתה מוציא מהארון את מיטב בגדי העור שלך, נועל את המגפיים החדשות שעלו בדרך לא דרך מאי שם באירופה. לוקח איתך את הקסדה שעלתה יותר מדיי וניגש להוריד את הכיסוי מהבייבי שלך. נפגשתה עם כמה חברים בחרוח ויצאתם בנסיעה. הגעתם, השביל נקי אתה עף ראשון לעבר המטרה.
אתה מוביל. מאיץ בישורת הקצרה ובולם בנקודה שבחרת מראש, נותן פקודת היגוי זריזה. האופנים נשכבים בהחלטיות וברך שמאל מגששת אחר פני החול ומרגישה עד כמה חזקה ההשכבה. לזה ציפית, ככה אתה אוהב את זה, אתה על הקצה, אוי כמה שזה טוב.
– למה? על קצה המזרק מערכת העצבים מורכבת משתי תת מערכות:
- מערכת פאראסימפאתטית
- מערכת סימפאתטית הנקראת אדרנרגית.
כל אחת משתי תת המערכות הללו פועלת בנפרד באמצעות העצבים השייכים לה. המערכת הראשונה, היא האחראית על תיפקוד הגוף במצב מנוחה ורגיעה. זה סל"ד הסרק שלנו. אנו נעסוק במערכת השניה. זו המכינה את הגוף להתמודדות עם מצבי חירום או מצבי דחק (Stress) – טורים גבוהים. במצבים אלו מופיעה תגובה של פחד מהגורם המאיים, ובעיקבותיה תגובות של לחימה או של בריחה (FFF- Fright, Fight , Flight). המערכת הנ"ל פועלת באמצעות התהליכים הבאים: קצב הלב ועוצמת התכווצותו גוברים, כלי הדם בעור ובאיברים הפנימיים מתכווצים ומאפשרים לכמות גדולה יותר של דם לזרום לשרירי השלד, הזקוקים לתוספת אנרגיה לצורך הלחימה. כלי הנשימה מתרחבים כדי לאפשר נשימה עמוקה יותר (יותר חמצן למח), האישונים מתרחבים (כדי לקלוט תמונה רחבה יותר), ורמת הסוכר בדם עולה במטרה לספק את צריכת האנרגיה המוגברת של השרירים והמח (לשיפור הריכוז). כל זאת מתאפשר בעזרת חומר כימי המצוי במח הנקרא אדרנלין. החומר מקשר בין המח ובין המערכות עליהן דיברנו קודם במצבי חירום או דחק. ההתמכרות התהליכים אותם מפעיל האדרנלין מעניקים מעיין הרגשה טובה לגוף. השרירים מקבלים יותר דם מועשר בחמצן, הראיה משתפרת, המח מחודד... דברים טובים. נעים - נעים... אם אי פעם תהיתם מה מושך אותנו לרכב על הקצה, למה אנו נהנים מההרגשה הזו. זו התשובה. זהו ההסבר המדעי להרגשה הטובה שמלווה אותנו ברכיבה.
עובדה מדעית נוספת היא שזמן מחצית החיים (שיא ההשפעה) של חומר משובח זה, מאד קצר. זמן הפינוי שלו מהגוף מהיר, על כן ישנו הצורך בצריכה נוספת. וכך , אט אט, מתפתחת בגוף תלות לאדרנלין. ולא בכדי יש הסוברים כי "רוכבים מכורים לאדרנלין"...
שחר CBRRRRRR שואל שאלה: לא הבנתי למה ההרגשה הטובה בעקבות שחרור אדרנלין. האם בגלל אחוז החמצן - המועשר בדם?
תשובה: ההרגשה הטובה בעיקבות האדרנלין היא גם אחוז החמצן בדם, גם הראיה המשופרת ,חידוד החושים והריכוז, יותר אנרגיה בשרירים, רמת גלוקוז גבוהה...הכל.
שאלה: מהו זמן מחצית החיים? מהן הכמויות של אדרנלין שבהן מדובר?
תשובה: משך הפעולה של תרופות מתואר בעזרת המושג "זמן מחצית החיים". ערך זה מציין את הזמן שבו תרד רמתה של התרופה בדם לחצי מערכה הקודם וכך תהיה גם השפעתה. בד"כ ערך זה אינו תלוי במינון. זמן מחצית חיים קצר קובע תדירות גבוהה יותר לנטילת תרופה. מאחר ומדובר על הפרשה טיבעית של הגוף, לא ניתן לכמת את רמות האדרנלין המופרשות במח בזמן דחק.כאשר מוחדר אדרנלין לגוף באופן סינטטי, אפשר לכמת אותו בהתאם למצב בו נשתמש בחומר והתוצאה הרצויה. גם למשקל הגוף ישנה חשיבות בחישוב הכמות.
שאלה: האם יש מצב שמזריקים לחולים אדרנלין באופן מלאכותי?
תשובה: ישנם ארבעה מיקרים עיקריים בהם משתמשים באדרנלין באופן סינטטי: מצב שוק( הלם), כאשר המטרה היא העלאת לחץ הדם ועוצמת התכווצות הלב. המצב השני הוא כתוספת לחומרים הניתנים לשם הרדמה מקומית, כאשר המטרה היא כיווץ כלי הדם באיזור ההזרקה ובכך למנוע את הסתלקותו המהירה של חומר ההרדמה. מצב שלישי הוא הרפיית שרירי כלי הנשימה שהתכווצו עקב מחלה כגון אסטמה וכד'. מקרה רביעי ואחרון הוא מצבי אלרגיות קשות, כמו למשל רגישות לעקיצות דבורים ומזרק האדרנלין המוצמד לחולים. בעקיצת דבורה יפתח החולה קוצר נשימה ומזרק האדרנלין ירחיב את כלי הנשימה.
שאלה: מעניין, המסקנה היא שההרגשה הטובה של רכיבה על אופנים נובעת מפחד. לכאורה ככל שאנו רוכבים טובים יותר, אנחנו מפחדים פחות, ולכן בהכרח גם פחות נהנים מהרכיבה הספורטיבית?
תשובה: המסקנה שלך נכונה ,אם תישאר באותה מהירות. לרוב הנטייה היא, לאחר ההתגברות על הפחד, להעלות מהירות ושוב לחזור לרמת הפחד הקודמת, ובעיקבותיה לרמת האדרנלין וההנאה.
שאלה: האם יש התמכרות פיזיולוגית לאדרנלין, או שמא התמכרות פסיכולוגית בלבד. האם אנחנו יכולים לומר שזה לא אנחנו אלא ההתמכרות?
תשובה: צר לי, שחר, ידידי. לא תוכל להפיל את התיק על התמכרות פיזיולוגית. זה הכל בראש שלך. לגבי חומרים להתמכרות פיזיולוגית, דבר איתי ב-4 עניים. ישנם חומרים חזקים ונעימים בהרבה להתמכר אליהם באופן סינטטי. כלומר, אם תשב בסלון ותזריק לעצמך מנת אדרנלין לוריד, אולי תרגיש את הלב פועם פעימות מואצות, אך ללא אפקט הסכנה לא תרגיש נעים באופן מיוחד. חלק גדול מההרגשה הטובה הוא ההתגברות על הסכנה.