הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טיולים בחו"ל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

מלים אחרונות לפני החזרה לארץ
מאת:  אביעד כהנא לאתר של אביעד כהנא
19/5/2002
ירידה!
                

   

 האי-מייל האחרון מחו"ל 
אהלן.
אי-מייל אחרון מחו"ל, סוף סוף חזרה לעברית.
בשבועות האחרונים קיבלתי המון אי-מיילים עם שאלות על הטיול, על חוויות ועל "למה אופניים?". היה טיול ארוך, וכמו שאמר קונפוציוס: "הדבר היחיד שלא משתנה – היא העובדה שהכל משתנה". ככה בדיוק היה הטיול שלי.
שני הקטעים הבאים לקוחים מהמחברת שאותה ניהלתי. מן הסתם, הם אינם מייצגים את כל הטיול אבל בחרתי בהם כי הם משקפים משהו מחווית הטיול על אופניים.
העליה לטיבט
"אני מטפס לטיבט מהגבול עם פקיסטן, זה היום השלישי לעליה. המיני-דיסק מת מזמן. השביל הוא שביל עגלות סוסים ישן ורקוב, בימים הקודמים עוד ראיתי גלגלי עץ ויצולים זרוקים לצד הדרך, אבל עכשיו אני בתוך ענן. מצד ימין שלי יש קיר מצוקי ומצד שמאל תהום. היום אני עומד לטפס מגובה של 3780 מטרל5800 ולרדת חזרה ל4120. היום אני נכנס לטיבט..."

"...מזג האויר, פשוט לא יכול להיות יותר רע: אני בתוך ענן, עבה ולבן, בערפל לא רואים יותר מ20-30 מטר. אין סכנה של תחבורה מכיוון ששום כלי רכב לא יכול להיע לכאן. בכניסה לשביל הייתה מפולת והייתי צריך לדחוף את האופנים 30מטר על גדת המצוק. יש רוח נגדית שלפעמים מתחלפת לרוח גבית קלילה, ואני כבר לא יודע מה יותר רע: הרוח הנגדית נושבת רסס מים מהענן לתוך הפנים, מה שמקשה על הנשימה הקשה ממילא. או הרוח הגבית שהיא בדיוק במהירות שלי ואז אני כלוא בתוך בועת חום מחניקה... האופניים כבדות והחמצן דליל, ואני מטפס...."

"...אני מרגיש את הדופק ברקות והלב מנסה (וכנראה שעוד מעט יצליח) לבקוע מבית החזה. הזיעה צורבת בעיניים ואני מטפס לאט..."

".... הכי עצוב לי זה שאי אפשר לראות את הנוף. אני מסוגל לרכב עם עוד שתי עגלות עמוסות מחוברות לאופניים, אבל שיהיה לי נוף מול הפנים. ואללה, העליה הזאת מענישה. אין תיאור יותר טוב לזה. אני בגובה של 4600 ומטפס "רק" עוד 900. אני מאוקלם לגובה, אבל מחוסר ברירה (השביל צר מדי ואין איפה לחנות והטמפ´ בלילהיכולה לרדת מתחת ל25-) ואני חייב לסיים את הקטע הזה היום, אז אני מטפס..."

"... לפני כמה דקות פגשתי סיני עם עגלה וסוס. ניהלנו שיחה קצרה (אך עמוקה!..) אני בעברית והוא בסינית. כמובן שברגע שהוא ראה אותי עוצר (אחרת הסוס יבהל) הוא הכיר לי תודה ובלי לחשוב פעמיים הושיט לי סיגריה... למה לא?! ניסיתי להסביר לו עם הסינית העילגת שלי והפרייז בוק, שהדרך חסומה. בסוף הוא הבין והשיב לי בתנועת ביטול, שאין בעיה, והוא יעבור. מאחל לו בהצלחה..."
"...יש לי 5 ליטר של מים ועוד 2 בתיק ועל הבוקר לגמתי כמויות אדירות של מים. יש רוח נגדית ואני רטוב מזיעה, מרסס המים של הענן, ומהבל הנשימה שלי שמקפיד לכסות את משקפי השמש, ככה שבלעדיהם – אני לא רואה כלום כי יש רסס של מים, ואיתם אני לא רואה כלום כי הבל הנשימה מצטבר עליהן. מי רוכב על אופניים בגבהים כאלה?! איזה רעיון מטופש!!..."

"...אני בגובה של 5500 ואין פה כלום, בעיקר אין פה חמצן. אני מתעקש לרכב ולא לדחוף, אבל לגוף יש גבולות אדומים ואני נזהר לא לחצות אותם. כבר שעתיים שאני לא רואה כלום ונראה כאילו זה הכל נגדי פה. המשקל, הרוח, הרסס, הקור, הזיעה, הדרך המשובשת..."

ופתאום זה בא:
"... בגובה 5700 מ´ באה רוח גבית קלילה, ופתאום יצאתי מהענן, שמש חמימה חייכה אליי (נשבע שראיתי חיוך) ופתאום – מחושך לאור: תמונה מדהימה של כל ההימלאיות נפתחה מצד ימין – הרים ענקיים משוננים ומושלגים עם ערבות צהובות שנמתחות ממרגלות ההרים ועד אליי. שמיים כחולים בהירים מדהימים מעלי. ומצד שמאל ועד האופק – עמקים ירוקים עם פניני אגמים כחולים זרועים בתוכן, ושמיכה עבה של עננים מרחפת לה מתחתי, ולמרות שאני מתנשם, והלב כבר מזמן צועק גוועלד, אני מסיים את 100מ´ האחרונים בגובה, ורוכב את המעבר התלול ב5800מ´, כשאני מזיל ריר, גם בגלל המצב הפיזי הירוד שבו אני נמצא, אבל בעיקר בגלל שמול העיניים יש לי את התמונה הכי יפה שראיתי בחיים שלי, מעל המים. איזה שינוי זה לעבור מעליה לירידה, פתאום, ממאמץ אדיר – לאפס תנועה. האושר מכה אותך בשנייה אחת במעברים כל כך תלולים. וכאילו כדי להשלים, ברגע שעברתי מעליה לירידה, נכנסתי לבור, וכל האופניים קיפצו, ומתוך השקט, התעורר לו המיני-דיסק, ושלמה ארצי התחיל לשיר לי באוזניים: "במטוס סילון..." ואני צובר תאוצה כשמתחתי העננים והעמק הירוק עם העננים המשגעים הכחולים, בכלל שכחתי שהאזניות עדיין על האוזניים... כל הקטע של הטיפוס נמחק פתאום, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, התחלתי לבכות..."
האננס.
"...דרום סין. על הדרך לבורמה, אתמול איבדנו את הדרך למעבר הגבול עם בורמה, אנדרו (סקוטי, בן 33, ביולוג ימי וזואולוג) וגרטצ´ן (אמריקאית, בת 23, מלמדת אנגלית בסין) ואני. מכפר לכפר, בלי מפה, על שביל הליכה מקומי, עם הרבה תקווה. כל שעה - שעה וחצי אנחנו מגיעים לכפר קטן. הראשון שמגיע לשם, מבריח את כל הנשים והילדים, הם מגיבים בפחד היסטרי. הגברים, שעובדים בג´ונגל, מגיעים אחרי כמה דקות והם מנסים לדבר איתנו קצת. אנחנו שואלים על כיוון התקדמות שלנו, והם מפנים אותנו לכפר הבא שעל הדרך..."

"... אתמול הרתחנו כמות גדולה של מים, אבל בגל שחם ולח מאד, סיימנו את כל הכמות שהייתה לנו, ועכשיו אנחנו מטהרים מי נחלים עם יוד וגלולות כסף..."

".... חם, חם, חממחמחמחם פה בג´ונגל, הרכיבה כיפית נורא, מעין מסלול משוטח, שמתגלגל בין גבעות תלולות, ההרגשה היא של רכבת הרים, עליות וירידות חזקות. מדי פעם באה עליה גדולה, של חצי שעה –שעה של טיפוס מאומץ. שמתגמלות אותנו במנוחה על כיפה גירנית לבנה, עם נוף של 360מעלות ג´ונגל – שיחים ומטפסים בגודל עצום תלוייםעל הצוקים, הפרחים שלהם, כמו פעמונים גדולים, כחולים ורודים ולבנים מתנדנדים ברוח. מרחוק אפשר לראות את רכס ההרים שמהווים את הגבול עם בורמה – לא קטנים ההרים האלה..."

"... ואז באות ירידות – אופניים עמוסות (KG6) , בגלל היציבות שלהן, הן תענוג בירידות תלולות. הצמיגים נעוצים עמוק באדמה הרטובה, והאופניים נצמדות לפינות החלקלקות כמו עלוקה, לא שורש, לא שיח ולא אבן גורמות לך לאבד שיווי משקל – אלא פיסה רטובה של דשא... גרטצ´ן החליקה היום, אבל נחתה בשלום לתוך שבך ג´ונגל רך. לאופניים שלום..."

הגשר
"... ואז באה עליית העליות – שעתיים וחצי של גהינום חם ולח, לפחות הדרך הייתה פתוחה, ונוף יפהפה של מפלים מתחתרים באבן בזלת, עם כל השילוב של שמים כחולים, ג´ונגל ירוק, אבן שחורה וקצף מים לבן, וריח משכר של פריחה, הפכו את העלייה לנסבלת, ואפילו לכיפית..."

"... כשהגענו לקצה השביל, עברנו כפרון קטנטן של 4-5 משפחות, הם הסבירו לנו שיש עוד קצת לעלות ואח"כ אנחנו יורדים. ובמרחק של 4 שעות הליכה (חצי שעת רכיבה – הם הולכים לאט, בדרום סין...) יש כפר גדול יותר ושם אפשר להעביר את הלילה. הפ אפילו ציידו אותנו בפתק כדי שנתארח אצל חבר שלהם, ראש הכפר, ושאנחנו "בסדר"...."

"... החלק האחרון של העליה היה מאד תלול ולקח לנו עוד חצי שעה לטפס אותו, כשהגעתי למעלה התמתחתי וחיכתי לאנדרו וגרטצ´ן, והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה כמה בא לי אננס!! אחרי כמה דקות בא אנדרו, ומיד שיתפתי אותו בגחמות שלי. הוא השתתף בצערי. גרטצ´ן הגיעה מתנשפת ועוד לפני שהספיקה להתיישב, הצביעה על שיח לידינו ואמרה – "תגידו, זה לא א נ נ ס?" אנדרו נעמד, הסתכל ואמר "וואללה, ויש פה עוד שניים!!". תוך פחות משלוש דקות נחפרו שלושה אננסים בשלים, קולפו ושופדו על מקלות האכילה הסיניים שלנו. אולי בגלל הצמא, אולי בגלל העליה, החום, הלחות והעייפות, אולי בגלל שהם היו כל-כך בשלים, בכל מקרה אלה היו הפירות הכי מתוקים שאכלתי בחיים. כשטרפנו אותם זה נראה משהו בסגנו של נמלים-אוכלות-גופת-עכבר בסרטון טבע בערוץ 8, רק יותר מהר..."

תיראו, טיילתי 3 חודשים בלי אופניים. ברכבות, אוטובוסים, סוסים, גמלים, טרקים, ג´יפ 4X4 מושכר. בשבועיים הראשונים של טיול על אופניים היו לי יותר חוויות מכל אותם 3 חודשים (בלאוס, אגב השכרנו אופנועים ליומיים... פחחחחחחחח... לא מסוגלים לעבור בג´ונגל, ואי אפשר להרים אופנוע על הגב ל20מ´ ופשוט להמשיך...) אז אני מכור!

מי שמתחבר למה שאני מדבר עליו, מתחבר, ומי שלא לא. קטונתי מלתת הסברים מעמיקים. לי זה כיף.

היה לי טיול נפלא, עמוס חוויות ונופי בראשית. ואני שמח לחזור לארץ.

נתראה בקרוב
אביעד
 
 סיכום מסע לצפון איטליה (דולמיטים)...
סיכום מסע לצפון איטליה (דולמיטים) ביוני שנה שעברה (2001) יצא לדרך המסע הראשון שלנו. בכתבה הבאה הבאנו את סיכום המסע המדהים בצירוף תמונות. דרור להמשך
 יומן מסע...
יומן מסע לפני כל מסע אנו מכינים יומן מסע שמפרט (עד כמה שניתן) את הפעילות בחתך יומי. אנו מצרפים תמונות רלוונטיות מאתרים שבהם נעבור וגם מפות ועליהן סימונים של המסלול היומי ומרחקים. לפנכם יומן המסע למסע הקרוב לדרום צרפת וה להמשך


לפורום טיולים
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של אביעד כהנא...
 לתצוגת פורום
האי-מייל האחרון
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
                        חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אילן עם תוכן  גדול! אני מצפה בקוצר רוח ליומן המלא!


[ ]
לפרסום זה יש: 1 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 34    דרוג כללי: 4.30

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2021