שאלתי בעיקר את עצמי.
או האם אותם מילואים יצליחו לזקק את הסם הקשה מהגוף ? אותה שריטה עמוקה ומדוברת, לה בצורה פשוטה קוראים "רכיבת אופניים" ?
למען האמת לקראת אותם ימי מילואים שקלתי לקנות טריינר, אבל המינוס בבנק לא שיתף פעולה עם אותה מחשבה שובבה (אצלי 'השד הרע' בטיפולי דיאליזה...)
לבסוף החלטתי. נזרוק 'אותם' בספסל האחורי, ושיתאפשר הדבר נצליח גם להגיע לגשר, אז גם נראה אם נוכל לחצות אותו, ואף רצוי ומומלץ שיהיה ברכיבה.
במחסום קלנדיה, (מחסום כתר) מושגים כמו טמטום, אטימות ושאר מושגי הבל מתאימים, קיבלו משמעות כפולה ומכופלת של מציאות.
נראה שלא חשוב איך שאנסה לשלב את הובי הרכיבה מבחינת כורח המילואים, מבחינת מושגי הטירוף, הם לבטח ימצאו בפאתי רמאללה מכנה משותף.
עד ספטמבר 2000, טיסות סחר היו נוחתות בשדה התעופה עטרות, נמל התעופה של ירושלים. בימים האחרונים של אותו חודש ספטמבר לועזי (הפעם לא שכחתי, זה היה ראש השנה... א'... בתשרי) החל השדה לספוג אש מנשק קל. באותו יום עובדי רשות שדות התעופה, נטשו את השדה כמו שהוא, על מכשיריו ומטוסיו. השדה לא פעיל מאז ועד כתיבת שורות אלו.
במקום מטוסים כיום, מאכלסים את מבנה הטרמינל ומגדל הפיקוח חיילים.
בין בדיקת פלסטיני חשוד לשיחה מעניינת עם סטודנטית מוסלמית דתייה, הצעה מעניינת עלתה, האם להצטרף בכל בוקר, לרופא ממחנה הפליטים קלנדיה, שמדווש על אופניו להדסה עין כרם ?
בעיה. רחוק מידי, וחוץ מזה יותר מידי עליות לתקופה של פגרה.
היה גם ילד פלסטיני שהעביר על אופני בי.אמ.אקס סחורה מצד אחד של המחסום לצד השני, אבל במהלך היומיים הראשונים של השירות כבר הספקנו לריב. ויתרתי.
למען האמת ההברקה לא הגיעה ברגע, אלא התבשלה כבר מהפעם הראשונה שנסענו למחסום, דרך מסלול ההמראה הנטוש.
בפורום ואללה, לפני מספר חודשים, לקראת התקרבותו של החורף (שכנראה איבד את דרכו בין דפי HTML) החלו רוכבי כביש לחפש אודות מסלולי קריטריום נטושים בארצנו. היה שם רוכב נחמד שסיפר אודות ניסיון רכיבה על מסלול רחב וארוך באזור המרכז, ליד מטוסים גדולים, מנמיכים ומגביהי טוס. הוא ציין שהכל היה טוב ונחמד, עד שצוות ביטחון עצר לידו וביקש תעודות מזהות. הצעתו המעניינת כלל לא נבדקה, מכיוון שנראה שחלק מחברי הפורום, חזקים יותר ברכיבה מאשר בחוש הומור.
אני דווקא לקחתי אותו ברצינות (בעיקר מכיוון שאני חושב שאצלי זה ההפך, ההומור והרכיבה).
|
|
סמלת המבצעים יודעה אודות המבצע המיוחד
כמו כן התצפיתן בעמדת המא"ג. את המפקדים לא ראיתי צורך לידע אודות המד"ס המיוחד, גם ככה הם היו טרודים בעצמם יותר מידי.
וכך החלו 45 דקות של אימון מעגלי, קצת רוטיני, עם מעט קור ירושלמי, עם רוח פנים (24 קמ"ש) וגב (54 קמ"ש) וממוצע דופק שעבר רק מעט את ה3/4 מהמקסימום.
המסלול: 3-4 קילומטר אורכו, 100 מטר רוכבו. פלסטינים לא יורים בכאלה שעות של היום, בכל מקרה השתדלתי לשמור על ממוצע מהירות של 30 קמ"ש (מה שבטוח, בטוח יותר במהירות).
מי שכן הפריע בסיבובים היו שלושה כלבים שוטים וג'יפ מג"ב שניסה לעשות איתי דרפטינג.
האם מישהו זוכר את השחקן רוברט דובאל ששיחק את סא''ל ביל קילגור, המג''ד המופרע ביותר שראיתי על מסכי הטלוויזיה (במציאות המזרח תיכונית הוא היה כנראה תופס מקום ראשון מהסוף). אותו סא"ל שמגלם דובאל בסרט 'אפוקליפסה עכשיו' מקיים במהלך קרב, תחרות גלישת גלים, כאשר מסביב רועמים כדורים ופצצות מרגמה.
אני השתדלתי לעשות את האימונים ללא פרנסיס פורד קופולה, אלא רק עם צלם.
חג שמח, מקווה שמהר מאוד יוכלו להמריא במסלול הרכיבה מטוסים ולא אופניים.
|
|
זה מאג בתמונה?
