דע מאין באת ....
אין כמו המהירות שבדאון היל להמרצת האדרנלין (למעשה מופרש הורמון אחר אבל מה זה משנה) יאמרו לכם המשוריינים הכבדים ! עזוב אותך אחי, רק קרוס קאנטרי ! מרגישים את הרוח, רואים נוף, שורפים קילומטרים, יאמרו מנגד המשורינים הקלים. ואלו שטרם קנו מנשא או שאין להם רכב, כמובן מעדיפים את האורבן (זה משפר את הביצועים והאינסטינקטים יאמרו להגנתם). מאחר וכולנו באותה סירה שמשוטיה הם פדלים ולרובנו אב קדמון בדמות אופני B.M.X יהיו אשר יהיו הסגנון והאופניים, אינני מותח ביקורת, פרט לחיובית כמובן, וזאת כפראפראזה על דברי החזיר מנהיג חוות החיות "שתיים זה טוב ארבע זה רע" במקור הכוונה היתה לרגליים אבל זה תופס לרוב גם לגלגלים. אם כן הרשו לי להציג משהו שחלקכם ראיתם ומעט לא ניסו, טרם! כי אחרי שתנסו לא תרצו להפסיק (רכבת נתפסת !) ובכן אלו הם אופני הטנדם.
מי מפחד מאופני טנדם אופני טנדם נועדו לרכיבה זוגית כגון הורה ובן, זוג חברים שלאחד מהם יש קושי בשליטה על האופניים או במסגרת רכיבה של עיוור ורואה. כגון הפעילות המתבצעת במתנ"ס פיליפ ליאון בירושלים ובמתמנ"סים נוספים. איך עם עיוור? אין בעיה ועוד הסברים בהמשך
|
מי אמר שהאורך לא קובע ?
|
need info
דרושים מתנדבים לרכיבה עם עיוורים" היתה ההודעה שראיתי באחד הפורומים. שאלתי את עצמי איך? כמה? מתי? איפה? ועוד כל מיני WH questions. ננסה אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות. שמתי פעמיי למתנ"ס עם חשש קל (ומה אם אני אפול יחד עם העיוור? אם אני נשפך בעליה?) ומרגע שעליתי על האופניים, נעלמו כל סימני השאלה והחששות. הרי זה ממש כמו לרכב על אופניים! הסברים, בבקשה: על אופני הטנדם רוכבים שני אנשים כאשר מלפנים יושב הרואה, אשר שולט בהילוכים ובכיוון האופניים ומאחור רוכב העיוור. שני הרוכבים מדוושים ביחד ובהרמוניה באמצעות שרשרת נוספת ה"מחברת" בין שני הרוכבים. כל השאר כמעט אותו הדבר.. יתרון ענק של צורת רכיבה זו היא שלא צריך לצעוק כדי שבן הזוג שלך לרכיבה ישמע אותך (משהו שקשור לפיסיקה של גלי הקול).
למה בעצם קודם כל למה לא, לא בגלל ש"הם" נורא מסכנים, אלא כי ניתן לשלב טיול + כושר + התנדבות + טבע (+חומוס ציפסלט והנחה לחיילים) והכל ברכיבת אופניים. אלא שמדובר בהרבה יותר, מעבר לרכיבה הרגילה, הרי שכאן טמונה חוויה יוצאת דופן, החברות שנרקמת בקבוצה הנמשכת מעבר לרכיבות במפגשי רעות, הפסקות הקפה והעוגות המצוינות, תחושת הסיפוק והאתגר ברכיבה מעין זו (ירידת מדרגה או סיבוב פרסה עם אופניים ארוכות שכאלה), וההומור הייחודי שזר לא יבין (לכן לא אביא ציטוטים). וכמובן התרומה לקהילה ולעצמך. זוהי דרך נפלאה להכיר צד נוסף שבך, אנשים נפלאים בכלל, ואת עולמם של חלק מהעיוורים שעובדים ומתפרנסים, מקיימים חיי משפחה ויודעים להנות מהחיים.
|
צלם עושים חיים !
|
מה עושים בתכלס
הקבוצה מונה 12 זוגות רוכבים, כאשר לחלקם אופני טנדם אישיות (מאד יקרות) וחלקן ניתנות ומתוחזקות ע"י המתנ"ס. תכלס לעניין, כל יום שלישי ושישי נפגשת החבורה במתנ"ס, מנפחים אוויר מעמיסים קפה ועוגיות שיגמרו עד תום בהפסקה שנעשית לרוב ליד אחד המעיינות, ויוצאים לרכיבת שטח בשבילים שביערות סביב לירושלים (קנדי, עמינדב, אורה וכו') למשך שעתיים שלוש. לאחר מספר רכיבות, נוצרת התאמה בין הרוכבים, בסגנון הרכיבה, במאמץ המושקע וסנכרון מושלם (ודי מפתיע) של קצב הפידול ומכאן והלאה הרכיבה פשוט זורמת מאליה. O.K כמה שעות רכיבה בשבוע לא מספיקות, אז מוסיפים אחת לחודש טיול סופ"ש (לאחר הרבה תיאומים לוגיסטיים של מקום לינה, אוכל, הסעות לאנשים ולרכבים שעליהם אמונה אורלי, (עיוורת ומנהיגת הקבוצה הבלתי מעורערת) לגליל, רמה"ג, אילת ועוד, שבמהלכם, הצוות הלוגיסטי הכולל את איתי, ערן, יורם ואיציק (מגיע להם קרדיט ענק) שמעבר להסעת כל הארמדה המפוארת, מצ'פרים אותנו בעוגות וקפה לאורך המסלול וארוחות שחיתות בשישי ושבת. ואם זה לא שכנע אתכם שעושים כאן חיים, אז מה דעתכם על תוספת של טיולי ליל ירח, (בעצם הוא מיועד רק לרואים).
|
תראי אמא בלי ידיים
|
פרולוג
את המבטים ההערות והשאלות המלווים את הנסיעה, הבאים מהצופים מהצד כגון: "תראה אופניים מחוברות !! " "שוף איזה מגניבות" "יא וואראדי איזה אורך" (לגברים בינינו הכוונה לאופניים) "אפשר סיבוב" "מאיפה אתם" ואיך אפשר בלי "כמה הם שוקלות" לא תמצאו גם לא בחנויות המובחרות, אלא רק על אופני טנדם. באתי בגלל הסקרנות נשארתי בגלל הכיף.
בארץ קיימות מספר קבוצות כנ"ל הפועלות בחסות המתנ"סים, לאלו המעוניינים להצטרף לקבוצה הירושלמית כל שצריך הוא כושר סביר ולהתקשר לאורלי טל 058-621313.
|
תמונה אחת שווה אלף מילים
|
|