מבוגרים, בעלי ניסיון, עומדים בכל צומת וסוגרים את הכביש לפני הגעת הרוכבים ופותחים אותו מיד לאחר שהרכב המאסף עובר. את המירוץ מוביל רכב עם מוזיקה בלגית שבוקעת מרמקולים שחוברו לגג הרכב. לאורך המסלול ניתן לראות את משפחות הרוכבים שמנצלות את הזמן לספורט רגלי או את אלו שהתמקמו באיזה פינה ירוקה עם כיסאות ושאר טובין וגם את דיירי הרחוב שהוציאו כיסא מהבית וצופים בתחרות. באופן כזה שכולם נהנים ממרוץ והרוכבים שחולפים מדי הקפה במהירות על פניהם.

חוסר מזל פקד את המירוצים הראשונים. חן, גיא ושגיא התפנצ'רו, תומר הורד מהמסלול כאשר נפתחו יותר מ-2 דקות מהדבוקה (חוקי התחרות)  ומימון הלך על זה בגדול כשנתן ספרינט פיניש היישר אל גדר הבטיחות. הדבר היחיד שנשבר... למזלנו הייתה השילדה. בכל תחרות צברנו נסיון ואחר כך הפקנו לקחים חשובים על שולחן חדר האוכל במהלך השיחות המקצועיות של הקבוצה. כך שבהמשך הדרך הרוכבים הלכו והשתפרו בכל תחרות  והניבו תוצאות יפות. סך-הכל הרוכבים השתתפו ב-4 תחרויות.

 הרוכבים יצאו למעשה, בפעם הראשונה לתקופה ארוכה בחו"ל ללא ההורים. את רוב הזמן במהלך התקופה, מארוחת הבוקר ועד לשעת החלומות מבלים בסביבה קטנה אחד עם השני ולכן חשובה עד מאוד הרעות. קבוצת הרוכבים אשר רמת הגיבוש החברתי בה הינו טוב בארץ שמרה על סביבה שמחה ותומכת גם בחו"ל. לרוב הרוכבים פעלו יחדיו והמריבות היו ספורות. עם זאת, המתבגרים נזדקקו לניעור, שקשוק וערבוב במהלך התקופה ובסופו של דבר חזרו גדולים משהיו. השהות בחו"ל תרמה רבות לרמת הרכיבה של הרוכבים. התקופה הייתה מלאת חוויות בשלל תחומים והנאות רבות. עכשיו נותר רק לחזור לארץ, לחום הנוראי ולנהגים הלא אדיבים שלא מבינים מי זה המטומטם הצבעוני שרוכב במורדות ועליות חיפה על שני גלגלים.

http://www.mastershaifa.org.il/