רוכבים חששו מאוד מהבוץ, רובם אינם יודעים שרק גשם כבד באזור הזה, ערב קודם גורם למסלול בוצי. גשם קל (כפי שהיה) מהדק את המסלול כמו מכבש ומשאיר רק חלק מהמסלול חלקלק באזור הסלעי.
הזינוק היה נוח בהחלט, לא מהיר במיוחד (ובמיוחד בשבילי). השמש למעלה שלחה קרניים מעבר לעננים אפורים ושידרה אופטימיות מהנה.

סינגל טכני נחמד והלאה לעליית סינגל דרדרת הראשונה במסלול. אליעד, עמוס ונתי לידי, כאשר לפתע שפריץ מיים היישר לפנים. המשקפיים מתמלאות בבוץ חום, אני יודע בוודאות שבלי המשקפיים (משקפיי רודי פרוג'קט בעלי משקף אופטי) לא יהיה קל לטוס בסינגלים. הדרופ הגדול זורם לא רע בהחלט מהצד הימני של הסלע (לא הבנתי למה מרבית הרוכבים העדיפו לקחת אותו משמאל). והלאה, יוצאים לדרך הכורכר, שם אני מחליט שאי אפשר להמשיך עם המשקפיים המלוכלכות. אני מנסה להסירם תוך כדי רכיבה לתוך הפנייה ואז הגלגל הקדמי פוגש אבן גדולה שמעיפה אותי הרחק אל מעבר לסטם. המשקפיים עכשיו מפוזרות כלגו על הארץ. אוסף את החלקים וזורק אותם מתחת לשיח. נמשיך בלי משקפיים, using the force ברך שמאל מדממת בצורה רומנטית (זה כבר לא חדש) אבל בנוסף, כאבים חזקים מהירך הפנימית בצד שמאל די מגבילים (לא רחוק מאזור וועד ההורים). אליעד מגיע אליי ומספיק לשאול אם הכל בסדר. לא ממש. לא הכל בסדר. אני ממשיך במעין זרימת שחרור מכאב לתוך סינגל האורנים, כאשר ביציאה ממנו אני מגלה שכל רגע שאני מנסה להוציא "כוח מתפרץ" מהרגליים, כאב חד מגיע מהירך. אין ברירה נמשיך ככה.

ביציאה מסינגל האורנים, אני מזהה את הוריי שמעודדים, יחד איתם עומד מישהו מאוד מוכר שלא הצלחתי לזהות (בהמשך התברר שהיה זה חייל מג"ב שהתעניין במרוץ - כנראה והמשקפיים היו באמת חסרות)

את אייל רהט אני תופס מסתבך עם פנצ'ר שעלה לו ביוקר (היה בחבורת החוד והפסיד מספר דקות יקרות), אחריו את אליעד כאשר מלפנים אני מזהה את נתי הורטינג.

,עד כדי כך שאני חושב בטעות שאלו התכווצויות שרירים, כתרופה אני מקפיד לשתות שוב ולא מבין למה במזג אוויר נחמד מעין זה השרירים מתייבשים מעייפות. הכאבים מפריעים בעיקר בעליות הקיר ושינויי הקצב לכוח מתפרץ.

סוף הקפה אחרונה ורביעית, נתי הצליח לברוח שוב בסינגלים ובעליית קיר. ידעתי שאני חייב לצמצם את הנזקים במישור האחרון, שם מהירות הרגליים מדברת יותר מאלמנט הכוח. כמו שתכננתי אני מצליח לצמצם לפנים, לא מעט בעזרת עידוד של רוכבים שלי שמתחממים לקראת  זינוק מקצה הספורט.

חצה לבסוף דורון אמיץ (עלית בוגרים) את קו הסיום ראשון, אחריו איתי גרואג (נוער), עמוס וולף מספר שניות בודדות אחריו (עלית בוגרים), בועז חמו (נוער) ואחריו... נתי הורטינג (עלית בוגרים) שנתן פייט לא נורמאלי כאשר אחריו מגיע הח"מ (עלית בוגרים) בפער של 5 שניות. כאשר ירדתי מהאופניים  גיליתי להפתעתי שאני בקושי מצליח ללכת מרוב כאבים. מדהים מה שמעט אנדרלנין יכול לעשות במרוץ.

במקצה עלית נשים ניצחה ענבר רונן, אחריה נעמי היל ושלישית - יולי שפרן  (איחוד מקצי נשים עד 19 עם עלית נשים).

עלית גברים: דורון אמיץ, עמוס וולף ונתי הורטינג

עלית נוער: איתי גרואג, בועז חמו ואליעד דניאל.

 שלומי חיימי וניצן מרגלית ממקצה אקספרט שהצליחו לתפוס אותי, נתי ובועז בסיומה של הקפה שלישית (השניים זינקו כ 7 דקות אחרינו). רק ממבט קל בפניו הסובלות של ניצן, ניתן היה ללמוד את ההבדל בין רוכב שמוציא בתחרות 95-100% מהפוטנציאל שלו, לבין רוכב שחופר עמוק-עמוק בלב ומצליח להוציא מעצמו 150-200% מהפוטנציאל.

(קריא : יש דברים בספורט שאי אפשר ללמוד ממאמן מצוין, או מתוכנית אימונים פנטסטית, יש דברים שמביאים, או שלא מביאים מהבית, אלה הדברים שעושים את ההבדל בין רוכב מעולה לאלוף... לא משנה כמה ואטים יש או אין לך ברגליים ובאיזה סף אתה מתחמצן או שלא).

( שלומי הקדים את ניצן בחצי שנייה לתוך ספרינט)

תוצאות מקצה אקספרט נערים :שלומי חיימי, ניצן מרגלית ואסף שירי.

את מקצה הספורט ניצח בצורה משכנעת רועי מאור (ספורט נערים). אחריו במקצה הנערים, הגיעו צליל פולק ושגיב קהילה.

חלק מתוצאות מקצה ספורט :

במקצה ספורט ילדים - ניצח גיל ברוייד, אחריו מיכאל פפנהיימר ושלישי - אמוץ נהוראי.

מקצה אפרוחים - תומר רייפר, עומר קמחי, ואיתי שריר.

מקצה קטקטים- יותם קרף, נועם גלילי ואיילון מילר.

לשאר התוצאות המלאות של התחרות

שיהיה לכולם בהצלחה במרוץ סדום, אני אישית את הפגרה, באמת כבר התחלתי.

אלעד פלטין - מאמן רכיבת אופניים

0523-541563, [email protected]