אפשר להגיד שהכל התחיל בהודעה של ירון ארצי בפורום ניווט רכוב: "מרתן ניווט- חודש למרתון ורק אני רשום?"
כמובן שהסקרנות מיד גברה והתחלתי לחפש כל חומר כתוב שישנו בפורום אודות המרתון הקרב ובא. בתור רוכב XC טרי, זיהיתי פוטנציאל אדיר לשלב שני תחביבים: הראשון ותיק – נווטים בשטח, השני טרי – רכיבת שטח.
מזה כמה שנים שמנהל מועדון ניווט אי שם במרכז הארץ (שלא נציין שמו כאן) דואג לשלוח אלי עלוני מידע ומנסה לצרף אותי פעם אחר פעם לניווטים הרגליים שמארגן המועדון. חייב לציין שאחי הגדול נהג להשתתף לפני שנים מספר בריצות הניווט ואף זכה לעלות על הפודיום. מכיוון שהוא היה בצנחנים ואני בשריון, זה היה ברור שריצה עם מפה ביד זה לא דבר שעלול לנחול הצלחה אצלי, ובחודשים האחרונים בהם מצאתי עצמי מתגלגל במורדות השבילים והסינגלים באזור יער בן-שמן הביאו איתם הזדמנות נהדרת לשלב ניווט ורכיבת שטח.
אחרי השתתפות קצרצרה בשני נווטים באזור המרכז, החלטתי להירשם למרתון הממשמש ובא. כמובן שמשימת מציאת בן זוג מתאים לא קלה היא, ולמדתי מהר שיש לתת לה את הדעת. פניתי מבין חבריי לכל מי שעלה על דעתי שהוא רוכב על אופני שטח ומתחשק לו לעבור חויה מזוכיסטית של רכיבה במשך 5 שעות בתוואי שטח הררי במרוץ אחרי השעון.
להפתעתי הרבה חזר אלי חבר מהמילואים שהתלהב מאוד. נרשמנו באתר האינטרנט של האיגוד והסכמנו שננסה להשיג עוד חברים לקבוצה. בינתיים הגיעה השבת ועימה טיול אופניים שגרתי, והחבר המדובר התרסק לו עם האופניים בירידה מתל-חדיד ושבר את היד. נותרתי בלי בן-זוג שבוע לפני המרתון.
מכאן החל מרתון מציאת בן זוג. לאחר פרסום מודעות "דרוש שותף" בהולות בכל פורום רלוונטי, נמצא זוכה יחיד שגם הוא - הפלא ופלא - נותר ללא בן זוג. כמובן שוועדת הקבלה היתה קצרה וחברותו של ארנון אושרה ברוב קולות.
במקביל קראתי חומר מקצועי אודות המרתון הראשון אשתקד: אימונים, תזונה, בחירת ציר ניווט, תכנון זמן וכו'. אני חייב לציין שאף אחד מהדברים שקראתי לא היה קשה להבנה, מה שברור שבראיה לאחור, כולם היו קשים ליישום בשטח.
נתחיל מנושא הכושר:
מתחרה המנווט במרתון צריך להיות בעל כושר גופני כזה שיוכל לרכוב בין 40-50 ק"מ במשך כ-5 שעות ברצף, למעט הפסקות קלות לריקון שלפוחית, התאפסות על ציר הניווט ובליעת חטיף אנרגיה חיוני / ג'ל.
הרקורד שלי הסתכם בלא מעט רכיבות קצרות (15-20 ק"מ) אך במעט מדי רכיבות בינוניות (25-30 ק"מ), שלא לדבר על רכיבת 45-50 ק"מ שלא עשיתי מעולם.
למרות הפער המשמעותי החלטנו ביחד ללכת על האתגר ולהחליט תוך כדי תנועה כמה נוסעים ולאן נוסעים, סוגיה שאח"כ הוכחה כשגויה.
נושא התזונה:
קצב תדלוק הגוף באנרגיה (מים/פחמימות/מלחים) חייב להיות כזה שתוך כדי מאמץ הגוף שורף אנרגיה אך מקבל תדלוק תמידי של חומרים חיוניים, על מנת למנוע מצב של אובדן נוזלים/מלחים וכ'ו.
אי הכרת קצב השריפה יכול בהחלט להשפיע על הרוכב במהלך התחרות. אני אישית חטפתי התייבשות קלה שלוותה בכאב ראש בערב שלאחר התחרות + חום גוף מעל הנורמל שלווה בצמרמורות קלות, וכל זאת לאחר שתיה של 4 ליטר משקה איזוטוני ביתי ואכילה של 2 חטיפי אנרגיה+תמרים. כנראה שהמאמץ עשה את שלו וחוסר ההכנה לאירוע מסוג כזה גרם לגוף לומר את שלו בדרכו הטבעית ביותר.
הכנות טכניות:
מעבר למתקן למפה ולמצפן, שהם חובה בינווט רכוב, היה חשוב להצטייד בעזרה ראשונה לעצמי ולאופניים, ערכת חבישה שתמיד נמצאת בתיק על הגב+ערכת פנצ'רים ושאר מפתחות לכל מקרה שלא יהיה. ניקוי האופניים ושימון המכלולים הנדרשים. כיוון הילוכים ובלמים חשוב מאוד: אף אחד לא רוצה להתרסק בירידה בדרך לתחנה.
הכנות מקצועיות:
טיול והכרת שטח הניווט הוא תמיד מומלץ ויכול להעניק יתרון משמעותי למתחרים. המרתון האחרון שחלקו עבר באזור תל-צרעה, היטיב עם כל מי שרכב בניווט האחרון באזור כמו גם עם כל מי שטייל אי פעם בדרך הפסלים/מצפה הראל וסביבותיו. ההכרות עם השטח, תוך ניצול שבילים מוכרים, חסך הרבה זמן יקר בקריאת השטח ומציאת הדרך הקצרה והזולה עם כמה שפחות "תפירות" בין התחנות.
המרתון עצמו:
אז אחרי כל ההכנות וקריאת החומר המקצועי, מגיע בוקר התחרות. עשרות רוכבים מתאספים בכניסה ליער הנשיא, כל אחד מוריד את פאר גלגליו מרכבו, לבוש במיטב מחצלותיו ומאובזר במיטב הגאדג'טים האחרונים. מתאספים בדוכן של המארגנים, משלמים (חבל שאין הנחה לחברי איגוד האופניים) ומקבלים את כרטיס הניקוב. בשעה 08:30 מקבלים את המפה ומנסים לתכנן דרך כזו שתביא אותנו למירב הנקודות במינימום מאמץ. אני חייב לומר שעל הנייר זה תמיד נראה קל יותר, לך תבין מדוע.
בשעה 09:00 נורית יריית הזינוק (מישהו שמע ירייה?) ואנחנו מחליטים להתחיל לרכוב באופן כללי לכיוון דרום ואז למערב, לגלוש לכיוון צומת נחשון ולאסוף כמה שיותר נקודות. שעת השין שקבענו מראש לחציית הכביש וחזרה לסיום בכיוון השעון היא שעתיים וחצי מתחילת הנווט – טעות מס' 1. כמו כן מחליטים להשאיר את בחירת התחנות בדרך חזרה פתוחה להחלטה בשטח – טעות מס' 2.
מתחילים לרכוב בקצב מהיר לתחנה הראשונה, האויר קריר ויש הרגשה של התלהבות בנסיעה יחד עם עשרות רוכבים בשבילי היער. לאט לאט הפערים נפתחים ואתה מוצא עצמך רוכב עם בן הזוג שלך לניווט לכיוון התחנה הראשונה. בתחנה פוגשים כמה חברים ומשם ממשיכים הלאה. בתחנה השנייה כבר די שומם ויש הרגשה שהבחירה לא היתה כל כך מוצלחת (בנווט SCORE ניתן לבחור עצמאית אילו תחנות לאסוף ואילו לוותר), משם ממשיכים לנק' השלישית שמתגלית כמלכודת טופוגרפית בדמות טיפוס של 40 מטר בגובה ללא שביל מסודר. מעמיסים את האופניים על הכתף ועושים טרק רגלי על סלעי הגיר, חוויה שסחטה מאיתנו לא מעט אנרגיות וגרמה לנו להגיע לתחנה השלישית ללא אוויר בריאות.
משם גלשנו לכיוון מערב תוך ליקוט מס' תחנות בדרך עד לחציית הכביש המיוחלת באזור צומת נחשון. כאן כבר ראינו שאנחנו בבעית זמן רצינית, עברו כבר כמעט שלוש שעות ואנחנו רק באמצע הדרך. החצי הקשה עוד לפנינו, בו יש עליות רבות וצריך לטפס בחזרה לנ' הסיום.
החלטנו לחזור בדרך הקצרה תוך כדי איסוף כמה נקודות קלילות ופשוטות. לאחר מס' קילומטרים של דיווש בעליות המתונות, החלו העליות התלולות ושרירי הרגליים החלו לאותתת על "שביתה" מתקרבת. לא עזרה שתיית משקה איזוטוני ואכילת חטיף אנרגיה נוסף - בכל פעם שהשיפוע הפך לתלול יותר, השרירים זעקו "הצילו!" בחלקים הקשים נאלצתי לרדת מהאוכף ולצעוד רגלית, ולמעשה את כל הקילומטר האחרון עשיתי ברגל, כשבן הזוג מלווה אותי ברכיבה איטית, עובדה שגרמה לנו לחרוג מעבר ל-5 שעות שהוקצו לניווט ולהיקנס בלא מעט נקודות יקרות שהושגו בעמל ויזע.
יש לציין שבאף נקודה לא התפתינו לרכב על הכביש הראשי וכיבדנו את חוקי התחרות שאסרו רכיבה על הכביש.
לסיכום:
יש בהחלט מה להתכונן למרתון ניווט, הן בהיבט הכושר והן בהיבט הניווט המקצועי.
יש יתרון עצום בניווט בצוות מול ניווט יחיד מבחינת עבודת הצוות והחוויה המשותפת.
תכנון מסלול טוב יותר היה משיג עוד 2-3 תחנות והניקוד היה גבוה יותר, מן הסתם.
הרפתקאות טיפוס רגלי וטעויות ניווט בשטח מבזבזות הרבה אנרגיה חשובה שנדרשת מאוד אחרי 3-4 שעות רכיבה.
משקה איזוטוני לא עושה קסמים, גם לא תמרים, שזיפים וחטיפי אנרגיה - אין תחליף לכושר גופני בעיקר בקילומטרז' גבוה ורכיבות ארוכות מעל לשלוש-ארבע שעות.
צריך להצטייד במד-מרחק, יכול לעזור הרבה באומדן מרחקים בין תחנות ומפחית את מספר העצירות שיש לעשות על מנת לבצע הזדהות עם השטח.
בסך הכל היה מהנה ביותר, השגנו כ-65 נק' לפני קנסות, בסופו של דבר עשינו קצת יותר מ-30 ק"מ.
ארנון היה בן-זוג מעולה. אני שוקל להחתים אותו לעונה הבאה (מקווה שעד אז אכנס לכושר).
יש מה לשפר למרתון בשנה הבאה!
פרטים באתר http://www.rogaining.com |
|
