נושא: ממש נהניתי לקרוא תאריך: 8/7/2008 4:57:00 PM
מחבר/ת: איתן ברמן
אני משוכנע שבעוד שנה יהיו לך אופניים יקרים בהרבה, פשוט כי ברור (אני טועה?) שאת נהנית מהרכיבה, ומכיון שכך, תגלי שהשקעה בציוד מורגשת ומבורכת.
לשאלותייך:
מוט האוכף והאוכף הם נפרדים, וניתן להחליף כל אחד מהם בנפרד. גובה האוכף נקבע על ידי המוט, והאוכף הוא מה שהישבן שלך מחובר אליו במשך כל הרכיבה. ברגע שיש אוכף שנוח לך לאורך זמן, כדאי לשמור אותו, ולהחליף מוט בהתאם לצורך.
כשאני יושב בגובה דיווש אני לא מגיע לקרקע בכלל, גם לא כמעט. אין לזה שום משמעות. אם הרגל מגיעה להיות כמעט ישרה במצב הנמוך ביותר של הפדל - זהו הגובה היעיל לדיווש, וכך כדאי להשאירו. כשעוצרים אפשר פשוט לרדת מהאוכף.
לאור התיאור שלך, נראה לי שהבעיה איננה באוכף נמוך מדי, אלא בכידון גבוה. אולי את רגילה לאופני כביש?
אילו יכולת לחלוק איתנו את דגם האופניים שלך, היה קל יותר להניח הנחות לגבי מקור הנוחות (או אי-הנוחות) שלך, ולהמליץ על תיקונים או החלפה.
דרך אגב, מה מידת האופניים שאת רוכבת עליהם?
לדעתי את זקוקה לXS, ואולי אפילו לאופני ילדים, וזה מצרך נדיר. בהחלט יתכן שאת על S, מה שאומר, לדעתי, שהאופניים גדולים עליך.
5 רכיבות בשבוע הלואי עלי.
מעט זה לא, וגם לא יותר מדי.
הרגשת הנחיתות נובעת מחינוך לקוי. יש יתרון בציוד מתקדם, אבל ממש לא הכרח, ואני רכבתי שנתיים לפני שהתחלתי להשתדרג.
בהצלחה
|
