נושא: גם אותי הטריד מאוד העניין הזה תאריך: 9/28/2008 3:16:00 PM
מחבר/ת: איתן ברמן
והעניין הוא (כפי שכתבת) שאנחנו כתרבות לא מתעניינים בספורט בכלל ובספורט השגי בפרט. זה גורם לכך שאף אחד לא מתעניין בספורט ובספורטאים, ולכן אין אינטרס כלכלי לספונסרים להיכנס לענף. המימסד לעולם לא יממן את זה ברמה מספקת. לעולם.
אבל בוא נחשוב רגע - כששחר פאר התחילה לנצח את הגדולות בעולם ולטפס במעלה הדירוג העולמי, פתאום כולנו נחשפנו אליה. פתאום כולם מבינים בטניס, ועוקבים אחרי הסבב העולמי.
מסקנה: התקשורת אשמה ( :suss: ).
אם בטלביזיה הרגילה (לא ערוצי הספורט, אלא אחד מה"רגילים" - 1, 2, 10) היו איזכורים, במהלך החדשות וגם בסיכום השבועי, של כל שבירת שיא ישראלי, סיכום (קצר, קצר מאוד) של כל גמר ישראלי, איזכור של כל השתתפות של ספורטאי ישראלי בתחרות חשובה בחו"ל, ובודאי באליפויות בינלאומיות (אירופה ואחרות). כל אלה הם חדשות, ומספיק חצי-דקה של איזכור הנושא כדי להעלות מודעות.
אחר כך - כתבת תחקיר, פעם בשבוע (במסגרת יומן שבועי כזה או אחר) על ספורטאי ישראלי בעל השגים בינלאומיים - הגיע לגמר כזה או אחר או משהו כזה - שתעקוב גם אחרי חייו האישיים, ההשקעה בספורט, ההישגים עד כה ותכניות ותקוות לעתיד.
תאמין לי שתוך חודשים ספורים כל עם ישראל ידבר עליהם. העם מחפש גיבורים, ועם כל הכבוד להראל זה או אחר, או ליוליה (המלכה :o ), היום אף מממן לא יקח אותם לפרסומת, משום שזמנם עבר. ספורטאי ממשיך לעבוד, וספורטאי ברמה אולימפית ממשיך לצבור השגים בינלאומיים. אף אחד לא מופיע יום אחד באולימיאדה ולוקח מדליה, בלי שעבר את כל הדרך הקשה, החל מאליפות ישראל ודרך אליפויות בינלאומיות. ספורטאי כזה עם קצת כאריזמה (ולא חסרים כאלה) ישפר את הרייטינג של כל מהדורת חדשות וכל תכנית תחקירים.
אם כל איזכור של ספורטאי או של ארוע ילווה בלוגו של המממן העיקרי (שהספורטאי ילבש חולצה שלו, או שתהיה איזו כרזה ברקע), זה יעלה בהרבה את מספר הספונסרים בפוטנציה, וכולם ירצו חלק מזה.
כל מה שצריך הוא שעורכי התכניות האלה יקצו שטח קטן לעניין. לי אין מושג איך להגיע אליהם, אבל אני מאמין שיש ביניהם כאלה שיהיו מוכנים להשקיע מעט למען עתיד הספורט בישראל. זה בפירוש יתרום לרייטינג - ולמעשה ייצור תחום חדש ברייטינג, ממש כמו שתכניות הריקודים שפרצו לפתע לפני ארבע שנים העלו לפתע את המודעות לתחום הזה.
כשזה יהיה בחדשות, יהיה הרבה יותר קל למצוא ילדים שילכו לענפים האלה (כמו שקרה לג´ודו אחרי יעל ואורן), ומתוכם יגדל הסיכוי למצוא את המוכשרים, היציבים והמוכנים לעבוד קשה, שיוכלו לייצג אותנו בכבוד.
גם את כבוד המאמנים זה ישפר, וגם כתבה על מאמן ששלושה מחניכיו הגיעו להישגים בינלאומיים תשפר מאוד את התדמית הכללית.
ואולי עוד מילה על התקשורת, אבל גם על העסקנים. עוד בטרם ננעלה האולימפיאדה, ובעוד חלק מספורטאינו נקרעים במקצועותיהם, מיהרו כל מיני להכפיש את ההשגים. "הספורטאים מפונקים", אמרו לנו, "השקענו בהם יותר מדי, והם לא מתאמצים". אני לא יודע הרבה על ספורט השגי, אבל כששחיין שובר את השיא הישראלי, פירושו הוא שהוא השחיין הטוב ביותר שהיה אי פעם בישראל. כשאני רואה שאפילו לאחד כזה לא מפרגנים, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה מקבלים המקומות השני והשלישי ברמה הארצית.
כמו הבדיחה:
ילד: "אבא, למה כל האנשים האלה רצים כל כך מהר?"
אבא: "הראשון מביניהם יקבל פרס"
ילד: "אז למה כל האחרים רצים?"
במדינת ישראל של שנות האלפיים, אפילו הראשון מקבל אצבע משולשת, והאחרים מושפלים עוד יותר מזה. למה שאיזשהו ילד יחלום לשבור את השיא הישראלי???
"שחר צוברי קיבל ´רק´ מדליית ארד"...
חבורה של מתנשאים :mad:
ומה שהכי יפה - אף אחד מהקשקשנים האלה לא השתתף מעודו בגמר ספורטיבי כלשהו, שלא לדבר על רמה ארצית, שלא לדבר על רמה בינלאומית. דוקא מהפרשנים המקצועיים והמנוסים (יעל ארד, יואב ברוק) שמעתי בעיקר פירגונים...
|
