הרים - אתר האופניים הגדול בישראל


טקסט הודעת פורום

10/9/2008 3:42:00 PM חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  נדב בלוך עם תוכן  עוד קצת תוספת מניסיוני
נושא: עוד קצת תוספת מניסיוני  תאריך: 10/9/2008 3:42:00 PM
מחבר/ת: נדב בלוך

בעיני הכתבה הזו חשובה ביותר, מהטעמים שיובהרו בהמשך.
כדי לתת תוקף להתייחסותי כאן, קודם אציין שכל ארבעת ילדי (היום מגיל 8 עד 19) רכבו עימי על האופניים בשטח מהרגע שישבו באופן יציב ועד הרגע שהחלו לרכב בעצמם איתי. זה תרם לכך שאצלי כל הארבעה נשארו חובבי טיול באופניים (כולל בתי שהיום כבר שנה בצבא). למי שחשוב להקנות לילדיו את האופניים כתחביב לטווח ארוך, חשוב שישקיע מחשבה (ולעיתים כסף) כדי שה"הצטרפות" של הילד למבוגר תהיה חוויה טובה עבורו לאורך כל שנות התפתחותו כרוכב (גם בהמשך כשהוא רוכב עצמאית). שמירה של כל "השרשרת" בתחביב, מאפשרת לרוכב המבוגר להמשיך בתחביבו מבלי שיש לו תחושה (או לאישתו) שיש הזנחה של הילדים בגלל התחביב. תמיד גם הרגשתי שהתלות שלי בקבוצות רכיבה קטן שכן יש לי קבוצה משלי.
אצלי לאורך כל השנים הילדים ישבו על כסא שמחובר לכידון (ללא מגן רגליים, עם חגורת ביטחון). למרות שיש טענות נגד שיטה זו שחלקן נכתבו כאן במאמר וגם ידועות טענות נוספות לגבי קושי בשליטה באופניים, אני עדיין ממליץ על שיטה זו (פה ושם ניסיתי גם את האחרות). פרמטר מכריע לדעתי כדי שהילד יהנה מההצטרפות לרכיבה, זה שתהיה למבוגר תקשורת רצופה עימו לאורך כל הרכיבה, גם בהיבט של שיחה והסברים וגם בהיבט של סיוע כשנכנס לו ברחש לעיין או כשצריך לקנח את האף. מניסיוני בעת נפילה הצידה, יש יכולת טובה יותר להגן על הילד בגלל שניתן לשלוח אליו ידיים. לדעתי השליטה באופניים בעיקר בשטח טובה יותר עם כסא כידון (הרגשתי את זה במיוחד במסלול אל רום של אלי סט, עם ילד במשקל 20 ק"ג על כסא כזה).
הבעייה עם כסא כידון שיש לו התקן שמתחבר ל-STEM ארכאי ארוך שהיה באופניים של פעם. במעבר לאופניים מודרניות יותר עם STEM קצר ועבה, קיבלתי עצה מצויינת מאנשי CTC בתל אביב. קונים STEM מהסוג הישן ודוחפים אותו בפקק של ה- STEM המודרני ומחזקים (לאחר שדוחפים את הרוזטה להברגת הפקק לעומק). משיגים צינור ישר קצר בקוטר מתאים שמכניסים אותו במקום הכידון ב- STEM המולבש, שמים שני גריפים בקצוות ולילד יש תחושה שיש לו כידון משלו. הכידון המאולתר יכול לשמש התקן לתמיכה בכרית מתנפחת, להשענות של הילד במקרה שהוא נרדם (קורה הרבה כשהנסיעות ממושכות).
עצה נוספת למצב בו הילד רוכב עצמאית. קורה לא אחת שהילד שיש לו חדוות רכיבה, נשבר אל מול עלייה שנקריית בדרך. תמיד אני מחזיק רצועת גרירה של רכב (לא מהסוג הכבד המאסיבי, באורך 4.2 מ´ עם שני ווים בקצוות). בעת שמגיעה העלייה פורשים את הכבל בצורת האות U מצד אחד על ה- STEM של אופני הילד ומצד שני שני הווים מתחברים לשני פסי המתכת שבאוכף של המבוגר. מייד שמסתיימת העלייה (וצפויות נוספות) מלפפים את הכבל על מושב המבוגר או מתחתיו עד שהילד שוב מראה סימני מצוקה. לא מומלץ להמשיך עם הכבל בירידה, אם כי ניתן לאמן את הילד לשמור על כבל מתוח כשיש ירידה קטנה במהלך עלייה כשלא רוצים לנתק. זה מומלץ (בהשוואה למוט גרירה כגון- TRAILGATOR) במיוחד כשהילד כבר רוכב ממש עצמאית וצריך את זה רק בזמן קושי מזדמן. יכולה להיות טענה שזה יכול לגרום לילד לעצלנות, פינוק וכדו´. לדעתי ההיפך הוא הנכון, שכן הילד ביודעו שיש התקן חרום כזה, לעולם לא חרד מהקושי של המסלול אליו יכול להיקלע בגלל גחמות המבוגר. כשיש אחים בוגרים, גם הם יכולים להשתתף בפעולת הגרירה. מסתבר שהם נהנים מזה וזה גם תורם לגיבוש המשפחתי.
לגבי כל מה שכתבתי כאן יש לי תמונות להמחשה, ואני מוכן לשלוח במייל לכל מי שיבקש (גם סיוע בעיניין הכידון המאולתר).
בברכה
נדב



חזרה לפורום