נושא: הכי פשוט - לא להתייאש... תאריך: 10/9/2008 7:07:00 PM
מחבר/ת: אבישי P
מעבר לכך זה כבר לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי, וחשוב מכל: משתלם!
אני נכנסתי לתחום לפני כשנתיים וחצי (אני עוד מעט בן 35) אחרי שנים של סירוב מצפוני לעסוק בכל פעילות פיזית שאינה כרוכה בנשים יפות או בשירות המולדת...
אחרי חודשים של סבל, אני כבר יכול להתגאות בקילומטראג´ מכובד, בהיכרות הולכת ומשתפרת של ארצנו היפה, ושלי עצמי ובכלל בשעות רבות וטובות של הנאה צרופה (אגב שיפור הכוח, ההרגשה העצמית, הפיגורה, היכולות הטכניות והמכניות ובכלל).
כפי שאמרו לפני: צריך להתמיד, אט אט, ולקחת בחשבון שבלי קשר לאיכות האופניים (ולדעתי האופניים שלך מתאימות בהחלט להתחלה, בהנחה שהמידה והישיבה נוחות ולא צריך שום דבר מעבר לזה בשלב הזה, בטח שלא שיכוך מלא!) צפויים לך בין חודש לחודשיים של הסתגלות, שכרוכים בכאבים שונים ומשונים - בגוף ובנפש -באיזורים שאתה לא מכיר.
לדעתי עליך לבחור לך מסלול מוכר ומהנה (עדיף מעגלי, עד 10 ק"מ, עדיף שבילים לבנים עם שילוב מאוזן של עליות וירידות (אני מכיר רק באיזור י-ם)) ולהתחיל לעשות אותו פעמיים שלוש בשבוע. בפעמים הראשונות הוא ייקח זמן רב ויכול שגם יהיה כרוך בהליכה ברגל, אבל ככל שתעשה אותו יותר, ככה ישתפרו הביצועים והתחושה, וסבלנות והתמדה הן מילות המפתח.
אני אישית לא מחובבי הרכיבה הקבוצתית, אבל צדק מי שאמר לפני שיש לרכיבה הקבוצתית תועלות רבות, הן במונחי העידוד והתמיכה ההדדיים שיש והן במונחי הצבת האתגרים והדחיפה לעשות עוד ועוד.
מכל מקום, תזכור שהמטרה העיקרית היא ליהנות וכל עוד אתה נהנה, אפשר להמשיך.
בהצלחה וגמר חתימה טובה,
אבישי
|
