נושא: מאוד תלוי בשביל עצמו, ובקרקע תאריך: 10/16/2008 11:53:00 AM
מחבר/ת: איתן ברמן
בפארק קנדה אפשר לרכוב גם בגשם שוטף ברוב המסלולים, ובעיקר במעיינות - פשוט קרקע מהודקת שרק מתהדקת יותר, ואין שום בעיה.
בבן שמן רוב השבילים אפשריים בגשם, אם כי יש מלכודות בוץ פה ושם, וצריך להכיר.
בכרמי יוסף - סלעי הגיר המכוסית טחב הופכים לחלקים מאוד, עד כדי סכנה אמיתית. אבל אחרי שעות ספורות של שמש הם מתייבשים, והקרקע מהודקת ונעימה מאוד.
ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובשאר מקומות עם קרקע כבדה אין מה להוציא אופניים לשבילים שלא מכוסים בכורכר. הבוץ שם הופך את המושגים "פינוי בוץ" (שנאמר על צמיגים ופדלים) ו"מרווח בוץ" (שלדה או מזלג) לבדיחה בלתי מובנת :eek:
בשנה שעברה נאלצנו לעשות סיבוב לא קצר ברגל עם אופניים על הכתפיים סביב שלולית בוץ ענקית - שבועיים שמשיים אחרי הגשם!
מנרה - יש בוץ, אבל בגלל שהיא במורדות המזרחיים של הרי נפתלי, לא כל הגשמים מכים בה, ואחרי יומיים שלושה של שמש אפשר כבר לרכוב, והאחיזה נפלאה.
בכללי - ככל שהקרקע חולית יותר, כך טוב יותר לרכב מייד אחרי הגשם. אחרי גשם סוחף וארוך אפשר לרכוב בחולות-ים ולהינות מאחיזה ממש מדהימה (כמו על נייר זכוכית).
ככל שהקרקע כבדה יותר ודביקה יותר, כך יקח זמן רב יותר אחרי גשם רציני עד לייבוש.
|
