נושא: לגבי הטכניקה תאריך: 6/10/2009 8:24:00 AM
מחבר/ת: איתן ברמן
הרעיון הוא להיות מסוגלת - מנטלית - להפוך את האופניים לאחור. לעלות לווילי יותר קל בישיבה (לי, בכל אופן).
הרעיון הוא שבזמן שהאופניים מתהפכים לאחור, הרגליים עוזבות את הפדלים ופשוט עוברות אחורה, אל הרצפה (או הדשא - עדיף שיהיה משטח רך, לפחות בשביל הבטחון...). לא מדובר בקפיצה אקרובטית, אלא בזרימה שבה הישבן ממשיך לשבת, והרגליים פשוט יורדות למטה.
גם אני חושב שמניואל מצריך יותר אימון ויותר שליטה. הווילי הוא שלב ביניים שמיועד (מבחינתי) לעזור במציאת נקודת שיווי המשקל מעל הגלגל האחורי.
לאחר שמספר פעמים את הופכת את האופניים לאחור בשליטה, אפשר להוסיף תרגול של בלימה בעזרת הבלם האחורי - בלימה חזקה תפיל את הגלגל הקדמי אל הקרקע, אבל בלימה עדינה עשויה למתן את הנפילה לאחור, ולאפשר שליטה.
מידת האופניים אכן מתאימה לך - לדיווש. זה אומר שתעבדי קשה יותר כדי להרים גלגל, ועוד יותר קשה למניואל ולבאניהופ. זה עדיין אפשרי, אבל הייתי שוקל קניית אופניים יעודיים במידה קטנה מאוד.
דרך אגב, לא בטוח שאופניים יעודיים כשלעצמם יהיו הרבה יותר קטנים ממידה S שלך. את צריכה לחפש XS, או אפילו אופניים עם גלגלי "24 שמיועדים לילדים. לשליטה הם יהיו עדיפים.
שימי לב שמידת האופניים נמדדת על פי צינור הכסא (שאליו מוכנס מוט האוכף), למרות שהמידה החשובה לך היא דוקא אורכו של הצינור העליון (מה שקוראים בירושליים "ראמה"). תמדדי את האורך באופניים שלך גם של הצינור עצמו (מה שקוראים בלעז TT-TopTube) וגם את המרחק במאוזן מהכידון עד מוט האוכף (באנגלית ETT-Effective Top Tube).
בד"כ אני נמנע מלהעמיס מושגים על מתחילים, אבל לדעתי תיאלצי להיכנס לזה, כדי לדעת אילו אופניים יכולים להתאים לך למשחקים.
בהצלחה
ואל תהססי להמשיך לשאול. לא הביישן למד ;)
|
