נושא: עידכונים מהשטח תאריך: 6/20/2011 3:37:00 PM
מחבר/ת: יואל פנחס
שלום לכולם,
רציתי לעדכן את חברי הפורום עם ההתנסויות שלי בחודשים האחרונים.
מאוד עניין אותי לבצע קצת פעילות גופנית, בגלל מחסור בזמן - הדרך לעבודה היא דרך מצויינת להרוג שתי ציפורים :)
היום - חצי שנה לאחר שרכשתי את האופניים יש לי כמה דברים לומר. אני מקווה שדברים אלו יכולים לסייע למתחילים חדשים להבין מה הם רוצים/צריכים - לי היה מאוד קשה להחליט בהתחלה. אולי הרשמים שלי יכולים לעזור למלבטים אחרים באשר הם.
מטרות:
להגיע לעבודה ולעשות ספורט בדרך. קריטי להגדיר מטרה ולגזור ממנה את סוג האופניים והתקציב, חלק גדול מאוד מהבלבול שלי בהתחלה נבע מהמחשב של מה אם ארצה לעשות עוד משהו עם האופניים, ובכן - אני לא.
הדרך מפתח תקוה להוד השרון:
8.8 ק"מ. 23 דקות בממוצע. מצאתי מסלול שבו אני כמעט ולא רואה מכוניות, רמזורים או הולכי רגל. מדי פעם טרקטור. מי שירצה פרטים אשמח להרחיב. הנסיעה ברובה על דרכים סלולות ושבילי עפר/חול.
נסעתי בהרבה מסלולים, הכוללים את: תוואי הרכבת עם נסיונות נועזים למצוא מעבר בטוח, כביש 5, כביש 40. אני שמח מאוד שמצאתי דרך שבה אני לא צריך לעבור על החוק (כביש 5/פסי רכבת) וגם יכול לרכב כמעט רצוף ללא הפרעות. בלי המסלול הנוח הזה ספק אם היה טעם להמשיך לרכב.
תדירות
לפעמים פעמיים בשבוע, לפעמים לא - בד"כ פעם בשבוע.
ז"ק / ש"מ:
היו לי לבטים קשים לגבי הנושא הזה, האם ז"ק זה מספיק טוב למסלול שלי? האם לא כדי "לפנק" את עצמי בש"מ? ובכן, לא רק שז"ק מתאים, אני נוסע עם בולם קידמי נעול ושוקל ברצינות להחליף לריג´יד. המסלול שלי הוא דרכי כורכר לבנות ומעט בריכות חול, למטרה הזו כל דבר יהיה טוב... למעשה, אופני טורינג קלות או היבריד היו יכולות להיות אפילו יותר טובות. כמובן שאופני XC יהיו קלאסיות למסלולים מהסוג הזה. בתקציב שלי (עד 1000 ש"ח) הייתי בוחר שוב בטרק מהסדרה 4300-4500.
צמיגים:
2.35 מלפנים, 2.3 מאחור (לא זוכר בדיוק של מי). הצמיגים משוננים בקוביות גסות. יש מחשבות לעבור לצמיג 2.1 שמתגלגל מהר יותר. אני לא ממהר להחליף. אולי אנ אשמור את הכסף ואשדרג לאופניים טובות יותר מכל הבחינות.
לחץ אויר:
קיבלתי המלצות להוריד לחץ אויר בשביל לקבל שיכוח. ניסיתי ולדעתי זה לא שווה את זה. לטובת מהירות אני נוסע עם לחץ אויר של 35 בצמיג האחורי ו 30 מקדימה (משקלי 78 ק"ג)
לחצים נמוכים יותר (15-20) ממש מאיטים אותי בכביש ולא תורמים דבר לחוויה. עדיין לא ניסיתי להגיע לגבול העליון של הצמיגים (55-65)
טכניקה:
ברכיבות האשונות נסעתי בקווים ישרים, הרגשתי בבלנדר. היתה לי תחושה שמישהו סידר אבנים במסלול המסויים שלי בדיוק כך כדי שחיי יהיו לגהינום. אני מרגיש שיופור קל בטכניקה, אני כל הזמן קשוב לדרך ונוסע בין הגומחות ובין האבנים, הנסיעה היום הרבה יותר חלקה מלפני מספר חודשים.
אוכף:
סטנדרתי שמגיע עם האפניים. אין כ"כ למה להשוות, אבל... מתרגלים. :)
תיקנתי את הזוית שלו, עכשיו הוא מקביל לרצפה (הבחור שמכר לי את האפניים רכב עם זוית שמפילה אותך מהכיסא - מאוד לא נוח)
בוץ:
לא לפחד כלל - אין דבר יותר כיפי מלהתקיף שלולית מים. להתחבר לילד בן ה-3 שבך.
חול:
לא לפחד כלל - אין דבר יותר כיפי מלהתקיף שלולית חול (חוץ מלהתקיף שלולית מים).
תקלות:
נשברה לי אוזן אחרי מספר נסיעות, אוזן חדשה עלתה לי 80 ש"ח. בגלל האוזן שנשברה, הלך גם הכבל של המוביל האחורי.
שמיניות: כל הזמן, כל כמה רכיבות. באמת שאני לא יודע אם זה סגנון הרכיבה שלי או איכות החומר.
בולם קידמי: כבר ברכיבות הראשונות הגלגל הקידמי החל לקבל נטיה לכיוון הרפידה השמאלית. זה לא מפריע לנסיעה לאחר שתיקנתי את הכיוון של הרפידות. בכל אופן, זה מצב לא טיבעי - הנושא בבדיקה.
פרט לכך, הילוכים עוברים חלק מאוד והרכיבה כיפית.
זהו - מקווה שזה עוזר למישהו,
יואל
|
