נושא: מהתאוריה למציאות וחזרה תאריך: 10/20/2011 10:32:00 PM
מחבר/ת: איתי המאירי
אלעד שלום,
רק עכשיו קראתי את מאמרך על גבולות האחריות שבין מאמן לספורטאי. מוזר שרק לפני כמה שעות פגשתי טריאלטית ששאלה אותי "מה התחלת לרוץ ?" ואני ירית ישר מהבטן: זה לא מתוך בחירה, המאמן קבע כי בתקופה זאת נעשה גם אימוני ריצה. אני מתאמן בקב´ מאסטרס באופני כביש בעיקר. אח"כ ההיתי מופתע מהתשובה שלי. זה הביא אותי לחשוב על ההשפעה הבילתי נתפשת שיש למאמן על הספורטאים ועלי. אפילו שאנחנו מסטארס עצמאיים. עשרות שנים לא העזתי לרוץ.אני חושש למפרקי. והנה אני בודק את מצבי בריצה.
אני מוצא כי מערכת היחסים שבין ספורטאי למאמן היא משמעותית ומורכבת. לא מתכוון לחשוף יותר מידי כי לא הכל ראוי. יש גם צדדים בעיתיים, מביכים אבל מה לעשות אמיתיים. עם כל הספקות שיש לי, אני יודע שזכיתי להתאמן אצל אדם מיוחד שמאוד מעריך אותו. מכאן זה מתחיל. כשיש לי ספקות אני מזכיר לעצמי את כל הדברים הטובים שעוברים עלי בקבוצה ומתחזק בהחלטתי להתמיד.
|
