נושא: זה אפשרי אבל לגמרי לא פשוט תאריך: 10/12/2004 8:23:00 AM
מחבר/ת: שחר שטייף
הפטנט שהשתמשתי בו בעבר (היום עברתי לטיובלס של "סטאן" ולכן כבר לא תרגלתי את זה למעלה משנה) היה כלהלן:
מבריגים החוצה את הבורג (הראש) של הוונטיל. צריך פלאייר כדי להבריג אותו את כל הדרך.
מה שקורה עכשיו הוא שהסיכה של הוונטיל בורחת לה לתוך הפנימית. אין מה לעשות נגד זה. אחר כך תהיה לך עבודה להשחיל אותה בחזרה לתוך הוונטיל אבל נגיע לזה בהמשך...
עכשיו כשהצינור של הוונטיל למעשה ריק - אפשר להזרים דרכו את הג´יפה. שיטה מומלצת: במידה ויש לך משאבה פשוטה (אלו הפלסטיות הארוכות שמתחברות לוונטיל באמצעות צינור גומי גמיש ועולות גרושים) - מבריגים החוצה את האטם וממלאים את הג´יפה לתוך המשאבה, עכשיו מחברים את המשאבה לוונטיל (ההברגה על המשאבה מתאימה בדיוק לוונטיל פרסטה כך שמחברים אותה ישר לוונטיל בלי להשתמש בצינור הגומי) ודוחסים באמצעות המשאבה את הג´יפה לפנימית.
במציאות, אגב, זה יכול להיות הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע על הנייר... ככל שאיכות הג´יפה עולה כך קשה יותר להזרים אותה דרך פיית הוונטיל.
אחרי שהג´יפה מצאה את מקומה בפנימית נשאר לך למשש את הפנימית ולאתר את הסיכה של הוונטיל צפה לה אי שם במעמקים. עכשיו מביאים את הסיכה לוונטיל (כמו שמשחילים גומי למכנסיים, אם הקשבת בשיעורי "מלאכת יד" בכיתה ג´) ומשחילים את הקצה הצר לתוך הוונטיל עד שהקצה הסיכה בולט החוצה. עכשיו מבריגים עליו את הראש, נעזרים בפלאייר בקטע הראשון, ומלאכתנו תמה.
שיטה קצת יותר אלימה היא לחתוך חריץ בפנימית, למלא חומר, ולסגור באמצעות טלאי. חשוב מאד להקפיד שלא תשפך ג´יפה סביב החיתוך אחרת הדבקת הטלאי לא תצלח.
|
