נושא: נפילה עם קליטים תאריך: 11/21/2006 12:28:00 PM
מחבר/ת: איתן ברמן
ברור שהשיקול המשמעותי ביותר כנגד קליטים הוא הסיכוי לנפילה בעודך מחובר. זה מפחיד, ועלול להיות מסוכן. לכן, כדאי לפתח שליטה בחיבור ובניתוק לפני שיוצאים לדרופים...
סדר העבודה שלי (לאור עצות רבות וטובות שקיבלתי):
1. קניה והרכבה. כדאי, אולי, לקבל עצה ממומחה או מנוסה לגבי זוית הרכבת הקליטים. יש לזה משמעות מבחינת קלות השחרור, וגם השלכה בריאותית.
2. מציאת מקום שבו אפשר לשבת על האופניים ולהשען (על מעקה, עמוד וכיו"ב), ותרגול של חיבור וניתוק של כל רגל בנפרד, עדל לשליטה סבירה, בעיקר בניתוק...
3. יציאה לרכיבה בשטח פנוי כלשהו - מגרש חינה, או מועדף עלי, משטח דשא כלשהו. כדאי להתמגן... הרעיון הוא להתחבר, לרכוב מעט (שניים שלושה סיבובי פדל), להתנתק ולעצור. לאחר תרגול מסוים, מתפתח הבטחון בהתנתקות (וגם בהתחברות).
זה הזמן לצאת לרכיבה ראשונה באורך מלא. זה לא הזמן לעשות בפעם הראשונה בחייך את מסלול התחרות של מנרה... המסלול צריך להיות קל, פשוט ולא מאתגר מבחינה טכנית. כדאי גם שלא יהיה ארוך מדי (בהתאם להרגלי הרכיבה שלך), משום שיש סיכוי שתהיה דרוך יותר מן הרגיל.
יש עוד תרגול שאיננו הכרחי לפני רכיבה ארוכה ראשונה, אבל כדאי מאוד, ועוזר לנצל את החיבור לדיווש יעיל:
קח לך מסלול מעגלי קל ושקט, בלי עליות וירידות קיצוניות, שאורכו כחמש דקות רכיבה. רכב את כולו עם רגל שמאל בלבד. הרגל תיאלץ לא רק לדחוץ את הפדל, אלא גם למשוך. חזור על הסיבוב עם רגל ימין בלבד. זה ירגיל אותך למשוך, אם כי ההרגל של דיווש נכון ועגול יגיע עם הזמן והתרגול.
ועוד משהו לסיום: הנפילות הטפשיות (כשאתה עוצר קודם, ורק אז נזכר שאתה מחובר וצריך להתנתק כדי להוריד רגל....) הן אמנם כואבות לאגו, אבל לא ממש מסוכנות. כדאי להיות ממוגן ברכיבות ראשונות עם קליטים גם במגיני מרפק-אמה. אין צורך בפציעות מיותרות, שרק יגבירו את החשש ויאריכו את הזמן עד להשגת שליטה ובטחון.
אה, הנפילות הטפשיות קורות בדרך כלל ברכיבה השניה או השלישית. בראשונה אתה דרוך כל הזמן. ברכיבה הבאה (או זו שאחריה) אתה כבר מרגיש טבעי, רוכב כרגיל, ואז מגלה שזה לא ממש כרגיל. שוב - לא להלחץ זה קורה רק במהירויות נמוכות מאוד, ופוגע בעיקר באגו. המלצה לחברים - להביא מצלמה. זה נורא מצחיק, במיוחד אם אתה כבר התחברת לפני חודש :p
בהצלחה
|
