נושא: לדעתי לאופי השטח יש משעמעות גדולה לא פחות תאריך: 6/21/2007 11:43:00 AM
מחבר/ת: איתן ברמן
אם לא יותר, מאשר לסגנון.
להלן כללי בחירת הצמיג שלי. אני רוכב AM, כלומר הרבה עליות, הרבה ירידות, מעט קפיצות פה ושם. הקרקע הביתי שלי היא ברמת הגולן, כלומר אדמה לא יציבה, דרדרת, סלעים חדים, יציבים יותר ופחות.
מכיון שאינני תחרותי, ומעדיף, בעיקר בעליות, יכולת דיווש רציפה, גם על חשבון מהירות, אני מעדיף צמיגים שיספקו אחיזה מיטבית.
כמו כן, אני זקוק לכל שביב אחיזה בירידות מהירות ובנחיתות.
עוד דרישה שלי מצמיגים - עמידות (סלעי בזלת חדים...)
ומחיר...
לאחרונה חזרתי לאופני ז"ק אגרסיביים, מה שאומר שגם האחורי אמור לספק אחיזה יותר מאשר גלגול - בעיקר לטובת העליות
די בתחילת דרכי עברתי להרכבת צמיגים ללא פנימית (טיובלס), גם בגלל העמידות לתקרים בכלל, וגם בגלל היכולת להסתפק בלחץ נמוך.
שורה תחתונה - אני רוכב עם WTB-TIMBERWOLF-2.3, וטוב לי. מדובר בצמיגים מהאגרסיביים ביותר בשוק, שמקסיס מיניון DH וקנדה נבגל נראים רגועים לידם. לא מתאים לכל אחד אבל בגלל שילוב הדרישות שלי הם מתאימים לי.
לטובת הטבלה של צחי:
לרכיבות נפח, הרבה דיווש, עליות וירידות לא קיצוניות, טכני קל (XC) - אבחר בצמיגי 2.1 קלים ומהירי גלגול.
לרכיבת DH נטו אקח צמיגים רחבים ככל שיתירו לי השלדה והבולם, בעלי הפרופיל האגרסיבי ביותר שאמצא. משקל וגלגול לא מעניינים. בכל מסלולי הDH שרכבתי עד היום, המגבלה היחידה של המהירות היתה האחיזה - והבטחון שהשרו עלי הצמיגים.
באופן כללי על צמיגים - אין תחליף לנסיון. כדאי להקשיב למנוסים, אבל בסופו של דבר, צמיג הוא הרכיב הבודד המשפיע ביותר על חוית הרכיבה ביחס למחירו. מכיון שזהו רכיב מתכלה בעל אורך חיים מוגבל (שנה לכל היותר - בד"כ פחות), אין בעיה לבצע נסיונות, ולמצוא את המיטבי.
יום נפלא לכולם
|
