נושא: שיטות שיכוך לא גומרות מיסבים תאריך: 8/16/2007 9:44:00 AM
מחבר/ת: איתן ברמן
ישנם מתלי VPP גם באופני FR ו DH, וחלקם אמינים מאוד.
אין ספק שככל שיש נקודות חיבור רבות יותר זה פוגע בקשיחות הצידית, מרבה נקודות כשל אפשריות, ומעלה את כמות ההשקעה בתחזוקה - גם בזמן וגם במחיר. את אותו דבר אפשר לומר גם על מעבר מז"ק לש"מ, או מריג´יד לז"ק.
ישנן מספר שיטות ש"מ מרובות צירים. לא כולן מתבססות על הורסט לינק - למשל VPP, מאסטרו ואחרים.
לעומת זאת, ישנם לא מעט אופניים בעלי מתלים מרובי צירים, שמבחינת יעילות הדיווש הם SP, וישנם שיקולים אחרים לזרועות השונות (כמו למשל שיפור קשיחות צידית).
מתלה הטאוקאלי הוא תופעה אחרת - מבחינת המתלה עצמו (כלומר מה שמחזיק את הגלגל) מדובר בפירוש במתלה ציר יחיד. יעילות הדיווש מושגת שם על ידי שיטה אחרת, שנקראת "קראנק צף", שיוצרת תנועה של הקראנק בהתאם לתנועת המתלה, ומפעילה כוחות נגדיים לכוחות שיוצרים את הבובינג. עקרון דומה פועל במתלי I-DRIVE של GT, וכן באופני שווין.
ואולי עוד דבר לגבי מתלים מרובי צירים - יעילות דיווש איננה השיקול היחידי. מתלה FSR המדובר של ספשלייזד הוא בפירוש לא יעילי לדיווש - וספשלייזד נאלצים להמציא פטנטים שונים ומשונים כדי לייצב את האופניים (כמו בולם הבריין, למשל, ששמעתי שגם הוא לא משיג תוצאה מושלמת). מתלה FSR נועד לשפר את עקיבת הקרקע של הגלגל - גם תחת בלימה חזקה, והטענות הן שאת זה הוא עושה בצורה יעילה מאוד.
כל שיטת מתלה כשלעצמה יכולה ליצור אופניים יעילים יותר או פחות - תלוי מאוד בדרך היישום של השיטה - ותלוי במטרה. אין בעולם אופניים מסוימים שהם גם יעילי דיווש לחלוטין (כמו ז"ק, נניח), גם בעלי עיקוב קרקע מושלם תחת האצה - וגם תחת בלימה, קשיחות צד טוטאלית (כמו ז"ק, נניח...), אמינות מופלגת ומחיר זול. כל שיטת שיכוך היא פשרה, וכל יישום של כל שיטה הוא סוג של פשרה. האם עדיפה הפשרה של מהנדס א´ על פני הפשרה של מהנדס ב´? תלוי ברוכב, בסגנונו ובדרישותיו
יום טוב
|
