ראשית! אנחנו לא מדינה באזור קו המשווה, שם לפעמים בשבוע אחד יורדות כמויות גשם שאצלינו יורדות במהלך שנה אחת. אין אצלינו הרבה בוץ. לכן, חלק גדול מאיתנו לפעמים מעדיף לוותר מראש על הרכיבה בגשם שאין ספק, זו חוויה מיוחדת במינה (במידה ולא נעשים חולים...)

מים עם אדמה = בוץ (לא צריך ללמוד כימייה בשביל זה). בוץ, כאשר הבוץ נכנס למכלולי האופניים (צירים מרכזיים ונאבות) הוא גורס חלקים אלה מבפנים.

אני אישית, כאשר אני יוצא לאימוני שטח עם הקבוצה בימים גשומים, מעדיף לרכב בדרכי כורכר, או אפילו כבישים צדדיים ונטושים, רק מאותה הסיבה. פשוט להמנע מלהרוס את האופניים הנחשפים לבוץ ולמיים.

עדיף להמתין יום-יומיים לשמש חורפית ההופכת את הסינגלים למגלשות קמיקזה הדוקות.

נאבות:
גרוז של צירים פתוחים לפני החורף יעזור בד"כ להגיע לקייץ עם מיסבים תקינים, מומלץ להחליף את הכדורים באותה הזדמנות, (כדאי לעשות זאת גם אחרי החורף).

צירי המתלה: (באופני שיכוך מלא)
כדאי לגרז ולהחליף מיסבים תקועים לפני ואחרי החורף, הגירוז הוא של בית המיסב ואפשרי ומומלץ גם להוציא את האטם בזהירות ולגרז את חלקו הפנימי של המיסב. מיסב תקוע במתלה יכול לגרום לשחיקת והתרחבות בית המיסב והרס של חלקי השלדה.

כבלים:
לפני החורף מומלץ לעבור לבתי כבלים מלאים (ללא הפסקות מהשיפטר ועד המעבירים)
זה מכוער אבל מצמצם את המקומות שבהם הלכלוך יכול להכנס ולכן ההילוכים יעבדו טוב יותר ולאורך זמן. תחשבו שבמידה ואתם מנקים את הכבלים שלכם באופן יסודי ומחליפים אותם כמו שצריך כל 3 חודשים, במקרה זה בתי כבלים מלאים זה לא דבר חובה.

מוט אוכף:
חובה לגרז את מוט האוכף לפני ובמהלך החורף זה ימנע ממנו להשמיע רעשים,להתקע ובנוסף מונע מהמים להכנס לשלדה,לבעלי שלדות/מוטות קרבון אסור לגרז.

ציר מרכזי : לפרק, לנקות ולגרז מבפנים ולגרז את ההברגה בשלדה.

וכמובן, בתום רכיבות בוץ, במידה ולא ניתן להמנע מכך, לנקות את האופניים באופן מהיר ויסודי, לייבש ולשמן. לנסות ולנקות בעיקר באזורים שהבוץ מצטבר וקשה להגיע אליו (כבלים, גלגלי שיניים וכיו"ב).

נכון - אנחנו לא עשויים מסוכר. (זה לכתבה אחרת).

האופניים שלנו לא עשויים מסוכר, אלא מחומרים מתכתיים ולא מעט מיסבים וגלגלי שיניים מתרכובת ברזל שונות שנוטות בסופו של דבר להחליד.

רכיבה מהנה, חלקה ובטוחה!

תודה רבה על היעוץ לאסף אנגלמאייר.